שלום,
חברה שלי סיפרה לי שהיא מתכוונת לעשות משהו שאני חושבת שהוא ממש לא טוב. אבל… אני פוחדת לדבר איתה על זה, הקשר שלנו טוב ואני לא רוצה להרוס! מה לעשות?
שלום,
אשריכן שיש לכן אחת את השנייה!!!
אני מאוד מבינה את הרצון שלך לשמור על טיב הקשר ביניכן ואת החששות שלך שמא הדאגה והאכפתיות לחברתך יסכנו את הקשר הזה או יביאו לתפנית שלילית בו.
יחד עם זאת כדאי לזכור שדברים היוצאים מן הלב נכנסים אל הלב. כשאנחנו באים ממקום של ביקורת, ממקום של "להעיר" יש סיכוי טוב שדברינו לא תמיד יתקבלו וגם אם כן אז לא תמיד בשמחה ובאהבה… לעומת זאת, כשאנחנו באים ממקום טוב של אהבה, ה[א]רה, דאגה ואכפתיות הסיכוי שדברינו [ישמעו] ואולי אף יתקבלו, גבוה יותר!
כמו בכל קשר, הכנות היא מרכיב חשוב והצהרת הכוונות גם כן. לכן אני חושבת שאם תבהירי את עמדתך, תסבירי לה מאיזה מקום את באה, שאין מטרתך לשנות את דעתה משום השוני שבניכן אלא משום שהיא כה יקרה עבורך, כה חשובה לך ומשום שאת רוצה תמיד את הטוב ביותר בעבורה, הרי שיש סיכוי טוב שהיא תקשיב לדברייך בשמחה! איזה אדם לא אוהב לשמוע ביטוי לאהבה כלפיו?!
גם אם היא תחליט להקשיב לעצתך וגם אם לא, ברגע שהיא תבין שהמטרה שלך כאן היא לא "לתקן" אותה או לנסות "לשנות" אותה כי אם ל"הזהיר" אותה ממה שאת חושבת (ובצדק) שמסוכן לה היא תשמח על עצם המעשה גם אם היא לא תסכים איתך בסופו של דבר.
כאשר תקפידי על הצהרת כוונותייך באופן מדויק וכנה אני בטוחה שהקשר בניכן לא רק שלא יקבל תפנית שלילית כתוצאה מכך אלא אף יתחזק ודברייך יזכו להערכה מצידה!
זכרי, בקשר אמיתי וטוב אנו לא צריכים לחשוש לשתף את השני ברגשותינו/חששותינו/מחשבותינו, אך אנו כן צריכים לנהוג בחוכמה ולהיות מחושבים באופן השיתוף כך שלא יפגע ח"ו או יוביל לאי הבנות כלשהן.
מבחינתך, זו ההשתדלות שאת יכולה לעשות ע"מ לעזור לה, לדבר איתה בכנות על ההשלכות שאת חוששת שעשויות לדבר על חייה, על דעותייך בנושא. אם היא בכל זאת לא תקבל את הדברים והיא תהיה נחושה בדעתה, אז תצטרכי לכבד את החלטתה ולא להרגיש שלא הצלחת… בסופו של דבר הראיה שלה שונה משלך, לא ברור לי עד כמה ובמה זה בא ליידי ביטוי אבל גם את השונה מאיתנו אנו צריכים לכבד! הראי לה זאת!
מאחלת לך מקרב לב הצלחה רבה!
ישר כח,
אבישג.
