איך מחזירים את החשק להתפלל

חיבור לתפילה

שלום לך!
איזה שאלות יפות… זה מה שכיף כל כך בדור הזה, כל אחד וכל אחת צריך להתחבר למה שהוא עושה, כולם רוצים להבין באמת ולא סתם לעשות בלי לערב את הלב…
אז שאלת קודם כל למה צריך בכלל את הנוסח הזה, הקבוע, של התפילה. זו שאלה ממש נפוצה ובאמת חשוב שכל אחד ישאל את עצמו את השאלה הזו- זה מעיד על זה שאת (וגם חברה שלך) רוצה להתחבר למלים, להבין באמת ולא סתם לדקלם, לפתוח קלטת ולתת לה לרוץ עד סיום התפילה…
אנשי כנסת הגדולה תיקנו את הנוסח שיש בידינו ובמשך הדורות הנוסח התפצל בגלל הגלות הנוראה. כיום יש נוסח ספרדי, תימני, ספרד ואשכנזי וכו´. אבל הנוסח השורשי די דומה- הוא הנוסח שתיקנו אחרי חורבן בית שני.
אם תשימי לב רוב התפילה מורכבת מבקשות כלליות, הלשון היא לשון רבים: חננו מאיתך חכמה בינה ודעת, השיבנו לתורתך, סלח לנו, ראה בעניינו, רפאנו… ולא סתם.
אנשי כנסת הגדולה שראו איך הכל מתפרק, ראו איך עם ישראל יוצא לגלות וכל אחד הולך לדרכו- ידעו שצריך לתקן משהו אחיד, משהו שיבטא את השאיפה הגדולה והאמיתית של עם ישראל בכל הדורות, משהו שיבטא הכי טוב את התפקיד הנצחי של עם ישראל. הם החליטו לכתוב נוסח כזה שכל אחד ואחת שיתפללו יהיו קשורים לרצונות העמוקים, הגדולים והנצחיים של עם ישראל לדורותיו. שלא נשכח להתפלל על הכלל, שלא נשכח שאנחנו כולנו עם אחד למרות הגלות, שלא נשכח שמה שיאחד את כולנו תמיד הוא הציפייה לגאולה, לישועה, לבית המקדש, להקרבת קורבנות. שלא נשכח לעולם שכשאנחנו מבקשים- תמיד אנחנו צריכים לבקש גם על כל אחינו- שנקבל כולנו חכמה, בינה ודעת, שנקבל כולנו את האפשרות לתשובה, שלכולנו יכופרו העוונות, שכולנו נזכה לרפואה, לפרנסה טובה…
אם אדם יחשוב רק על עצמו, יתפלל רק בשביל מה שהוא צריך- יכול להיות שהוא ישכח שהוא חלק מהכלל, שהוא חלק מעם מיוחד- את זה רצו חכמים למנוע..
עקרונית ודאי שצריך להתפלל ולבקש גם בקשות פרטיות ומה שחברה שלך עושה הוא חיובי מאוד מאוד כיון שהתפילה נועדה לחבר ולקשר בינינו, בין רצונותינו ובין הקב"ה- שנדע שהכל תלוי בו, שנדע איפה אנחנו ביחס אליו, שנדע את מקומנו.
על ידי התפילה אנחנו יכולים לראות כמה כבר התקדמנו בעצמנו, כמה הרצון שלנו יותר מחובר לקב"ה, כמה הרצון שלנו יותר גדול עד כדי כך שאנחנו מבקשים על זה… אם נשכח את עצמנו, אם נאמר רק את המלים של התפילה ונשכח לבקש מהלב- זה כמו "גוף בלי נשמה"- העיקר חסר…
אבל מצד שני, אם נשכח את הנוסח הרגיל- נשכח גם את החיבור שלנו לעם שלנו, נשכח את כל הרצונות הגבוהים יותר שלנו, נשכח את מה שבאמת תמיד תמיד חשוב לרצות- את טובת כולם! ברוך ה´ שתיקנו לנו תפילה שכזו, ברוך ה´ שתמיד יש לנו מה שמחבר בינינו!
[מטרת התפילה היא להפוך את הרצון שלנו לרצון עליון יותר!], אם נרצה לומר [רק] את המלים שלנו- איך נוכל להתעלות למשהו גדול יותר? לכן חייבים לשלב- חייבים להעמיק מצד אחד ולנסות להתחבר למלים הקבועות אך מצד שני גם המלים האישיות והבקשות הפרטיות חשובות מאוד.
ולגבי התחושה שלפעמים אין כוח להתפלל:
הדבר הכי חשוב בתפילה היא הכוונה עד שאפילו אם נכוון בחלק ממנה ואת השאר לא נגיד זה יותר טוב מלהגיד את הכל בלי כוונה בכלל. לכן, אם לפעמים לא מתחשק להתפלל אז כדאי לכוון רק במשהו אחד, בברכה אחת, במזמור אחד- וכבר מצבנו הרבה יותר טוב…
ובאמת, אחרי שנתרגל להבין שהתפילה היא כלי חשוב כל כך (עד כדי שקוראים לעבודה שבלב- "תפילה") ממילא נרצה גם להעמיק יותר בתפילה. וכשנעמיק יותר בתפילה, נתבונן במלים וננסה להבין מה הן אומרות- אז נראה שבאמת אלה מלים מדהימות! כל מילה שם פשוט "במקום", כל דבר מסודר, כל משפט מבטא כל כך הרבה!
לכן, אם לפעמים לא מתחשק להתפלל, כדאי מאוד "ללכת על אש קטנה", להתרכז רק בקצת, רק בחלק קטן. ובחלק הקטן הזה לכוין, להעמיק, לנסות להבין- ובע"ה נתחבר עוד ועוד לתפילה…
וחוץ מזה אפשר גם להתפלל שנצליח להתפלל… זה ממש חשוב!
מקוה שהצלחתי לענות, השאלה נובעת מהלב ויכול להיות שלא הצלחתי להבין ולקלוע לגמרי- אשמח אם תשאלי שוב אם משהו לא היה ברור- ובכלל תמיד תמיד לשאול…
בהצלחה לכולנו,
אילן
Ilancohen9@walla.co.il