איך ממשיכים הלאה

בס"ד
שלום כבוד הרב,
לפני יותר מחצי שנה חבר שלי נפרד ממני משום שהחליט לאחר שסיים כיתה י"ג לעשות שנה ישיבה לפני שירותו הצבאי.
ומן הראוי, כך אמר, הוא שלא תהיה לו חברה.
כמובן שהקשר שלנו היה למטרה רצינית בלבד.
אמנם היינו צעירים יחסית, אך גם מאוד בוגרים.
(בני 19, היינו בקשר של שנה וחצי כמעט).
כעת כשאני כמעט בת 20, אני מרגישה שקשה לי עוד מאז (7 חודשים!) להמשיך הלאה.
אני מאוד רוצה להכיר בחור טוב וירא שמיים
ובאמת להקים בית ב"ה.
אך אני מרגישה עדיין מאוד קשורה לאותו הבחור.
אני יודעת שכנראה והוא כבר לא רוצה לחזור להיות איתי בקשר.
ואינני יודעת איך לנהוג, איך הדת מצפה שנמשיך הלאה.
אני יודעת שברגע שאמצא מישהו אחר בעז"ה יהיה לי יותר קל "להוציא אותו מהראש". אך אני מרגישה עדיין קשר חזק עם אותו הבחור ואפילו לעיתים אני עוד חולמת עליו, למרות שעברה תקופה די ארוכה מאז שנפרדנו.
איך במקום לשקוע בו אני יכולה להצליח לקום ממנו ולהמשיך הלאה?
מאוד חבל לי שגיל 20 שמאז ומתמיד רציתי כבר בגיל זה למצוא מישהו, חבל לי שאני שקועה עוד בקודם.. ואני מאוד מתפללת ומנסה. איך עליי להמשיך הלאה? ובאילו נסיבות אני בכלל יכולה להכיר מישהו שיתאים לי?