איך מנהלים עם אמא שיחה טעונה?

שלום וברכה. דבר ראשון הרשי לי להביע את הערכתי אליך על יכולתך, למרות התנגדותה של אימך, לעמוד על שלך ועל החשוב לך.- ישר כוח!
חשוב לי שתדעי שמבחינה הלכתית פשוט שעליך לנהוג כהלכה ולא לשמוע בקול אימך שכן כבר נאמר: " איש אמו ואביו תיראו ואת שבתתי תשמרו אני ה' אלוקיכם" (ויקרא י"ט ,ג') ? ומסבירים שהוסמכה שבת למורא אב ואם כדי ללמד שאם אומר לך חלל את השבת אסור לך לעבור ולחלל שבת כדי לכבד הורים בגלל ש"אני ה' "- שניכם חייבים בכבודי, וכן כמובן לגבי כל שאר המצוות.
העניין הוא שבאמת צריך להשתדל כמה שיותר להקטין את המתח ולעשות את הדברים בחוכמה ולא מתוך התנגשות.
במצב שאת מתארת אני לא יכולה לדעת מה ניסית לעשות ומה לא ולכן אומר את שיש לי בתקווה שזה יעזור.
הפתרון שנראה לי הכי נכון הוא לגשת לאימך כשהיא רגועה ולומר לה שאת רוצה שתקבעו זמן בו תוכלו לשבת ולדבר על החזרה בתשובה שלך. (כמובן שניתן גם לצרף את אביך- אני אומרת רק אימך- כי אותה הזכרת).
דאגי שהזמן שתקבעו יהיה שקט, רגוע ובלי טלפון או שאר דברים שיכולים לקטוע את השיחה באמצע. כל הזמן (שכדאי לקבוע מראש פרק זמן מסויים) נועד עכשיו רק לשיחה ביניכן.
כשאת משוחחת עם אימך- אימרי לה שאת מרגישה שקשה לה מאד עם החזרה בתשובה שלך ולך קשה מאד עם התגובה שלה למעשייך, ואת מרגישה ורוצה לשמור איתה על קשר חזק וטוב ורוצה לשמוע ממנה איך ניתן ליצור קשר חיובי ונעים ביניכן בלי שאת מוותרת על רצונותיך- ובחירתך הדתית.
הקשיבי לאימך כשהיא מדברת. השתדלי מאד לא להיכנס לדבריה ולא להגיב על כל משפט שהיא אומרת ולשלול אותו. רק אם היא תרגיש שאת באמת מקשיבה לה ומבינה את הצד שלה היא תהיה מסוגלת אח"כ גם לשמוע אותך ולהבין אותך וביחד תוכלו לחשוב על מצב אידיאלי עבורכן .
אוסיף לך עוד טיפ קטן שאולי כדאי שתגידי לאימך במהלך השיחה (כמובן אחרי שהקשבת לה והגיע תורך לדבר) : נראה לי שכדאי לצייר לאימך את התמונה ההפוכה ולהראות לה שבעצם גם היא עצמה מעדיפה דבר זה על פני משהו אחר. לשאול אותה אם היא היתה מעדיפה שתפני להיות נוצריה או מסוממת או אלכוהוליסטית או מופקרת לגמרי- על פני מה שבחרת לעשות. וודאי היא מעדיפה אותך כך מאשר ההיפך הגמור… נסי להראות לה גם את הטוב שניתן למצוא במצב הקיים אבל אל תצפי ממנה שתקבל את כל מה שתגידי עם כל ההיגיון שבהם. (כי היא הולכת לפי הרגש ולאו דווקא לפי השכל וההיגיון…)
נסי לצאת מהשיחה עם נקודות למחשבה מאימך ולתת גם לה קצת נקודות למחשבה ועם זה גם לצאת עם דברים מעשיים (לא יותר מדי דברים כדי שתוכלו לעמוד בכולם, לדעתי שני דברים מספיקים שיחה ראשונה) . המדברים המעשיים יכללו משהו שאימך עושה למענך ומשהו שאת עוד למענה. לדוגמה: היא לא תעיר לך יותר בעניינים דתיים ואת לא תנסי לדבר עם האחים הקטנים שלך על כך (אם יש לך בכלל כאלה).
אני מאחלת לך בהצלחה רבה בהתמודדות ובכלל מעריכה מאד את הצעד שעשית וזכרי ש'לפום צערא אגרא' (=כגודל הקושי כך גודל השכר) .
יעל, חברים מקשיבים.

נ.ב. היזהרי לא להתחיל להתווכח ולדבר על הנושא בזמן אמת (לא לדבר על צניעות בדיוק כשהבאת חולצה צנועה חדשה הביתה..). הכי טוב זה להימנע כמה שיותר מלדבר על הדברים כשהם בוערים כדי לא להיכנס לסיכסוכים וויכוחים שלא יובילו לשום מקום ולדבר על הדברים אח"כ- בנחת .( מה גם שאם אמך תראה שאת לא מתייחסת לדבריה בזמן אמת, היא תפסיק לאט לאט להעיר לך).
בהצלחה. יעל.