איך מעבירים את הדברים מהשכל אל הלב

לאפרת שלום רב,

אני ממש מכיר את המצב הזה שאת מדברת עליו. אני אישית ממש אותו דבר, הדברים מאוד נמצאים בשכל אבל לוקח זמן עד שהם נכנסים אל הלב..

ישנם כמה דברים חשובים עד מאד שצריך להבין בעניין. אתחיל בנקודה מאוד חשובה והיא חלק מהדרך לפיתרון אומנם בהמשך ארצה להרחיב בכלליות על עצם העניין…

אם כן אפתח קודם בנקודה מאוד חשובה:
ישנם דברים שלא נכנסים אל הלב כי אף על פי שהם נכונים הם ברמה יחסית נמוכה באמונה בה' ולכן קשה להם להיכנס אל הלב.
ישנם הרבה רמות של אמונה בה', הרבה רמות שכליות של הבנה והעמקה בעבודת ה'. ככל שאנחנו יותר מעמיקים יותר מבינים את הדברים בגודלם הגדול זה יותר משפיע על נפשינו.
הרבה פעמים יש לנו ציור של האמונה ברמה מסוימת אומנם הנפש שלנו היא נפש גבוהה, היא איננה מסתפקת ברמה הזו של האמונה והיא לא מצליחה "להתחבר" להסתכלות הזו. היא אומנם יודעת שהיא אמיתית אבל היא חשה שזה נמוך, היא יודעת בפנים שיש יותר מזה.

כשהאדם לומד את הדברים יותר לעומקם , רואה את האמונה בגודל הרבה יותר גדול ובעומק יותר גדול , נבנית בו – לאט לאט – אמונה יותר גדולה שחודרת אל הלב.

הדבר הזה דורש השקעה , דורש בירור מעמיק בסוגיות רחבות, "מטרת עם ישראל" "תורה ומצוות" האדם הפרטי, הכלל, דור הגאולה, אלוקים ועוד, אלו נושאים שיש הרבה מה להרחיב בהם ובעומקם. ככל שיותר נבין את הדברים לגודל הרמה שלנו הדברים גם יופנמו לליבנו.

הדבר הזה מצריך לימוד, לימוד אמונה. בראש ובראשונה זה דורש מאיתנו לפתוח ספרים באמונה.. יש המון ספרים נפלאים באמונה שאני יכול להמליץ כבר על חלקם "אחת שאלתי" , "דע מה שתשיב לעצמך" "תשוב תחייני (על תשובה) "נתיבות שלום", כוזרי – של הרב אבינר,
"תפילת ישרים" על התפילה (אומנם זה ספר עמוק).

אלו ספרים מצויינים שאני ממש ממליץ להתחיל בהם – וביחוד כדאי להתחיל בשני הראשונים שכתבתי.

כדאי לשמוע שיעורים באמונה מרבנים גדולים. ישנם בנות שהולכות לשנת מדרשה (אינני יודע בת כמה את) כל הדברים הללו בונים בנו עולם רחב של אמונה שנכנס אל הלב.

כתבתי נקודה מאוד מרכזית לדעתי אבל אולי כדאי להוסיף פה משהו חשוב מאוד:
פעם הרבי מלובאויטש היה אצל הרופא, שאל אותו הרופא מהי תורת החסידות. אמר לו הרבי "תורת החסידות כל מטרתה היא לגשר בין המוח ובין הלב".

אומנם כך אמר הרבי מליובאויטש על תורת החסידות אבל למען האמת זוהי העבודה של כל התורה כולה. הקרבה אל ה' היא לא משהו שבא אוטומטית אלא זה משהו שצריך לעבוד עליו..

התפילה! היא איננה רק הבעה סתמית של אהבת ה' ושל רצונותינו חכמים כבר אמרו "עבודה זו תפילה" חלק מאוד מרכזי ממטרת התפילה בעצמה היא לעזור לנו להתקרב אל ה'. ולכן גם כשאנחנו לא מרגישים קרובים , התפילה היא יכולה לעזור לנו להתקדם לעבר מטרה זו.
תפילה לא צריך להתפלל רק שמרגישים שזה נכון אלא דוקא כשלא מרגישים, אנחנו מביעים את הרצון שכן היינו מרגישים והתפילה פועלת בתוכינו לקרב את הלב שלנו לה'.

אותו דבר המצוות. המצוות הם צינורות שמקשרים בין הנשמה שלנו אל החיים והלב שלנו. המצוות הם בעצמם הדרך שלנו להתקרב אל ה'.

כך כל עניין עבודת ה'. עבודת ה' איננה רק לבטא את מה שיש, אלא כל התורה ניתנה לנו בשביל לעזור לנו להתקרב, להתחזק ולהתרומם , לכן ההתמדה והרצון והתפילה והשקידה על הדברים היא עצמה מקדמת..

בהמשך למה שכתבתי מקודם, הלימוד הוא בעצמו חשוב מאוד גם כן.
ויותר ממה שחשוב הלימוד חשוב הפן האישי בלימוד. "שאילת השאלות" הרצון לברר, ההתעסקות והמחשבה האישית על הדברים הם אלה שמכניסים את הדברים אל הלב.. כשאדם עומד פסיבי כלפי הדברים אז הם לא נכנסים ללב. כשהוא בעצמו שואל שאלות ומנסה לברר עוד ועוד כשהוא מברר את הדברים שמציקים לו באמונה אז זה מקדם אותו.

ויותר מכל זה מה שחשוב בלימוד זה "חזרות", החזרות בלימוד על הדברים "הידועים" הם עוזרים לדברים להיכנס אל הלב. ואף על פי שאת יודעת את הדברים – חזרה על הדבים מברת פן נוסף שלא ראית, יוצרת תמונה שלמה ומכניסה את הדברים אל הלב.

כל הידיעות השכליות האלו, על ידי התורה, והמצוות, והתפילה נקבעות בתוך נפשינו ,וכך המעגל של כל עבודת ה', מכוון אותנו כל הזמן לעלות עוד כלפי מעלה. ולקרב יותר את הלב שלנו לרצון הפנימי שלנו,

אני מקווה שקצת עזרתי, ואם יש שאלות אשמח ממש לענות,

אבי,
wolfsonavi@gmail.com