איך מציתים אש מחודשת בהדרכה?

שאלת הגולש

לכבוד הרב שלום!
אני חניכת שבט אלעד, ומדריכת שבט 'אחיה' בבנ"ע. למרות שאני מדריכה רק כמעט שנה אני מרגישה שככל שעובר הזמן המוטיבציה שלי יורדת, או כמו שכבוד הרב מרדכי אלון הגדיר זאת במהלך שיחה בסמינריון השנה-'האש' שבי. (את המגרעות שבדבר אין צורך כמובן לפרט…)הדבר גורם לי תחושה נוראה של פיספוס עצום, ויחד עם זאת חוסר יכולת להצית את האש בחזרה- הדבר פשוט לא עובד! האמון ביכולת החניכים כשבט, היכולת לסחוף חניכים עם התלהבות פשוט נמוגה עם הזמן ואת זה מחליפה תחושת ייאוש נוראה שמתעצמת כמו כדור שלג!
שלא ישתמע ח"ח מדברי לא נכון- אני אוהבת את החניכים, ונכונה להישאר בהדרכה ולהעניק מעצמי עכשיו ובעתיד, רק שעם הזמן וההתיישנות זה נעשה קשה יותר…
השאלה שלי היא כיצד מדריכים שמדריכים כבר הרבה זמן והלהבה שלהם מאיימת להכבות יכולים להצית אותה מחדש? מה אפשר לעשות ואיך לנהוג על מנת שלא לאבד את האמון ביכולות השבט אחרי כל כך הרבה ניסיונות? ולא להתייאש מכל כישלון קטן?

הבעיה מעסיקה אותי רבות ומעיקה עליי כבר זמן מה…
אודה בכל ליבי לרב אם יוכל הוא לייעץ לי..

תודהרבה מקרב לב וחג שמח!

תשובה

שלום רב לשואלת,
קודם כל אני רוצה לפתוח בזה שאני לא רב אלא כשמינו כן אנו- חברים מקשיבים, לכן אם את רוצה דווקא תשובה מרב, את יכולה אחרי שאת קוראת את התשובה שלנו לפנות גם לרב.
בכל אופן, אני מאוד מזדהה עם השאלה שלך. השאלה שלך חשובה והיא נוגעת בהמון תחומים בחיים. בכל דבר, מהדבר הקטן ביותר עד הדבר הגדול ביותר יש [שחיקה].
לבחורי ישיבה שלומדים כל היום יש שחיקה, לזוגות בחיי הנישואין יש שחיקה, לאנשים בעבודה שלהם, ואפילו להורים יש לפעמים שחיקה. זה טבע האדם, שהוא לא יכול להחזיק כל הזמן ברמה הגבוהה ביותר והוא צריך לחדש את כוחותיו מדי פעם.
יש כמה מישורים שאפשר לחדש בהם את הכוחות.
1. [חופשה] – יכול להיות שהאדם צריך להפסיק לכמה זמן את האינטנסיביות של מה שהוא עוסק, לקחת חופשה ולחזור בכוחות מחודשים. לכן בכל מקומות העבודה והלימודים יש חופשים. בתחום כמו שלך- הדרכה אין חופשים, ולכן את מרגישה את 'ירידת האש'. אולי את צריכה לייצר חופשה- שתי שבתות את יכולה לבקש מחבירה שלך שתכין להם פעולה- ודאי יש לך איזה חבירה יצירתית שיכולה לדבר איתם, או להציג להם וכד'. את תרגישי אחרי החופשה שאת מתגעגעת לזה ותחזרי עם כוחות מחודשים.
2. [חידוש] – לפעמים מרגישים ש'טוחנים מים'. מדברים כל הזמן על אותם אידאלים של ארץ ישראל, ואחדות וכד'. את יכולה להתחדש הן בנושאים חדשים, פשוט להשקיע וללמוד מחוברות הדרכה ומאשר ספרים, או להתחדש בצורה שאת מעבירה את המסרים. למשל, פעם חבר שלי הזמין אותי שאציג כאילו אני גר בחברון וערבים מאיימים לרצוח אותנו אם לא נעזוב את הדירה שם, והעליתי שם את השאלה אם צריך לעזוב או לא- גם כך אפשר להנחיל את המסר של מסירות נפש למען ארץ ישראל.
3. [העמקת הקשר] – את אומרת שזה גם גורם איזה תחושה של 'חוסר אמון'. אפשר להעמיק את הקשר עם החניכים טלפונים, השתתפות בבעיות שמציקות להם וכד' – דהיינו פיתוח הקשר במישורים שמחוץ לבני עקיבא.
לפעמים זה רק עניין של זמן וזה חוזר. יש תקופות אקטיביות בחיים ויש יותר פאסיביות. גם להתפלל על זה שה' יתן לנו כוחות כי כל מעשינו הם לשם שמיים זה עוזר.
מקווה שעזרתי לך, אשמח לקבל על זה תגובה.
ליעד.

[תזכורת]: כתבנו מה שנראה לנו, אבל אין כמו שיחה אישית, דרכה אפשר להבהיר הכל טוב יותר, לשוחח אחד על אחד ולהעלות כל נושא שרוצים, ואפילו ליצור קשר אישי. לכן, אפשר תמיד – בשמחה! לפנות גם לקו הטלפון של חברים מקשיבים, שפתוח בימים ראשון עד חמישי בין השעות 9 ל1 בלילה, והמספר הוא: 026518388. סודיות מובטחת. אנחנו מחכים!

יא באדר ב'

קרא עוד..