איך משמרים את האור בנתינה גם בשנה שניה

שאלת הגולש

שלום וברכה!
בעוד מספר שבועות אכנס בע"ה לשנת השירות הלאומי השניה שלי, שאותה אעשה בתור קומונרית בסניף בני עקיבא בעיר מגוריי. זהו סניף גדול (מאוד…), עם מאות חניכים, צוות הדרכה של עשרות מדריכים והורים שמאד מעורבים בסניף.

אני מקווה שבע"ה יהיו לי הכוחות לכל ההתמודדויות (לטוב ולרע..) שסניף כזה דורש ממני, ובכל זאת- אשמח לקבל עצות או הדרכה כלשהי איך לצאת מחוזקת משנה כזו? איך לא להישבר? ברור לי שיש ויהיו קשיים בתפקיד הזה ואני נכנסת אליו מתוך מודעות מלאה לקשיים האלה* אני לא חיה באשליות שיהיה לי רק קל וטוב ואני נכנסת לתפקיד מתוך כוונה ורצון להזיז דברים ולהשפיע ולהיות שם בשביל הסניף, ובכל זאת- אני מפחדת להישבר, מפחדת להיכנע לקשיים…איך מתחזקים באמונה (ובכלל) בשנה תובענית כזו? איך שומרים על הניצוץ הזה של רצון לתת ולעשות? איך לא מתייאשים? כמובן שאני שואלת גם מהבחינה הרוחנית ועבודת ה'…

המון המון תודה ויישר כח על התשובות פה באתר!

תשובה

שלום וברכה!

אני אפתח מהסוף- תודהב רבה על הפירגון! זה כיף לקבל תגובות כאלה, זה נותן כוח להמשיך.

לשאלתך..
קודם כל בעצם שאלתך כבר נתת את התשובה העיקרית-
חשיבות המטרה!
כשאתה רואה את הכוונה, את המטרה, לנגד עינך, הרבה יותר קל להתגבר על הקשיים.
הינה לך כבר העצה הראשונה- בכל רגע של שבר חיזרי אחורה לנקודה הזאת ותזכרי שוב למה בעצם התחלת את התפקיד, ומה כל כך חשוב בו. ואני בטוחה שבתפקיד כמו שלך אפשר למצוא הרבה נקודות!

כל דבר בחיים שלנו בד"כ מלווה בקשיים. בד"כ הקשיים מופיעים דווקא במעשים החשובים, והטובים. אלו שהמטרות שלהם חשובות, והתלהבנו בהתחלה לעשות אותם.
זה כולל- לימודים, עבודה, הקמת בית, קשרים חברתיים וכד'. נסי לחשוב על חיים בלי אחד מאלה.. וכמה קשיים יש בכל אחד כזה?!!

שנת שירות זו שנה כל כך חשובה בחיים! היא נותנת, בונה, וממש משדרגת את האישיות שלנו!
בשנה שניה יש כפול משנה ראשונה. בשנה שניה כבר עוברים את השלבים ההתחלתיים של ההתלהבות והחובה, ופתאום זו ממש זכות!! זכות עם מטרה.
שנה שניה מלווה בהמון לקחים מהשנה הקודמת, בהמון דגשים אישיים ששמנו לעצמנו משנה שעברה, יותר בגרות, יותר רצון, ויותר התחברות למציאות.

בתור אחת שעשתה שנתיים שירות ומאמינה בזה מאוד, אני רוצה לתת לך כמה עצות שאני מקווה שיענו לשאלתך:

א. תמצאי זמן לעצמך.
לתרום אין פרושו לותר על אישיותך ועצמאותך. בתוך כל הנתינה תמצאי זמן גם לעצמך. ללימוד, לעשיה של דברים שאת אוהבת, לשיחות עם חברים, לכיבוד הורים, לשינה ואכילה מסודרת!
בכוונה זו העצה הראשונה שאני נותנת לך כי אני יודעת שבקומונה זה הדבר שבד"כ מזניחים. וכשאתה מזניח את עצמך לגוף ולנפש שלך נמאס בשלב מסויים. לכן חשוב לעשות דברים בשביל עצמך, לדאוג לזה שיהיו שעות שאחרים לא יוכלו להפריע לך בהם. זה חשוב גם לך וגם לאלו שמקבלים ממך. כך נמנעים ממצב של תלות, של שחיקה, ושל ניצול.
גם לנתינה צריכים להיות גבולות!
כמובן, שזה צריך להיות עם גבולות גם לצד השני- לא להסחף עם הדאגה לעצמך, ולהפוך לאגואיסטית. הכל צריך לבוא מתוך כנות אישית!

ב. פנקי את עצמך!
קחי חופש מדי פעם להתרעננות. זה יחדש את כוחותיך ויתן לך מנה נוספת של כוחות וסבלנות! חופש הוא זמן מצויין להזכיר לעצמך את מטרותיך, לפתור קשיים שהצטברו, ולהתנתק קצת כדי לחזור יותר מחוברת.

ג. שתפי אנשים בעשיה שלך!
אל תקחי הכל על עצמך! לימדי לחלק סמכויות! בסניף זה חשוב מאוד! תצמידי אליך אנשים שיכולים לעזור לך, חלקי להם תפקידים מוגדרים, ותתני להם את האחריות המלאה בנושא. זה טוב לך וטוב להם. ביננו, את לא יכולה לעשות הכל, עם כל הרצון הטוב. לכן, חשוב מאוד שיעזרו לך, ושזה לא יהיה כשתקרסי! ככל שתפצלי סמכויות ותדעי למסור אותם באמת ולא לעשות אותם למרות שהם מוגדרים כשל אחרים, יהיה לך הרבה יותר קל לעשות יותר דברים, והעשיה תהיה אפקטיבית. ויפה שעה אחת קודם…

ד. אל תקחי על עצמך דברים שמעבר לכוחותיך!
תהי כנה עם עצמך ותבחני כל משימה בהתאם לכוחותיך! חשוב לשאוף, ולדרוש מעצמך את המירב, אך תקפדי שזה יהיה מירב [כוחותיך], ולא מעל לכוחותיך!!!
קחי על עצמך רק דברים שאת יודעת שתעמדי בהם במסגרת הזמן שעומד לרשותך, הכוחות שיש לך, ואישיותך.

ה. אל תותרי לעצמך!
אל תתני לייאוש למלא אותך! אם יש קושי- תעצרי, תבחני את הדברים מקרוב, נסי לחשוב על פתרון, אפילו תתייעצי עם עוד מישהו, ותעברי את זה! אל תתני לייאוש ותסכול לגדוע את עשייתך! זה חשוב מאוד!!

ו. שתפי את אלו שאחראים איתך בכוונות, במחשבות וברצונות שלך.
אלו הנוגעים אליהם, בהם את צריכה את שותפותם. זה כולל מדריכים, חבריא ב', בוגרים והורים. אל תהססי לעשות ישיבות עם כל אחד מהם, להציע רעיונות, להעלות מחשבות ותהיות, ולשמוע את דעתם. החלטה שמתקבלת ע"י רוב ובפניו מקבלת יותר תוקף! גם בחששות ואכזבות מותר לך לשתף, זה מקל על התסכול ויכול להוביל לפתרון הרבה יותר משמעותי!

כתבתי לך המון נקודות, אני מקווה שהם יעזרו לך בשנה הכל כך חשובה ובונה!
יהי רצון שרק תתקדמי ותתפתחי, שתעזרי ותתני מאישיותך. שאת והסובבים אותך ירוו נחת ואור ממעשייך!

בהצלחה רבה!!
אני כאן אם בא לך לעדכן, לשתף, לשאול או לברר, בנושא זה או אחר!

אור וטוב!
שלך,טל.
tlalosh@shoresh.org.il

ט באב התשסז

קרא עוד..