היי! לפני יותר מחודש נפרדתי מחבר שלי.. בדרך לא דרך,ולא מרצון שלי..
בשבילי הקשר הזה. היה הרבה! כי ב'ה שמרנו נגיעה והכל וברגע אחד זה נגמר ועכשיו אני פשוט לא יודעת איך להתמודד עם הצורך הזה!כי אני באמ מרגישה שעכשיו זה חסר ואני לא יודעת איך למלא אותו! מקווה שתוכלו לעזור לי..
שלום וברכה!
החוסר שלך הוא ממשי. הקשר שבינו לבינה הוא צורך של ממש, ´כי מה´ אישה לאיש´, זה טבענו ולכך נוצרנו.
מעצם הטבעיות שבזה, קשר שבינו לבינה יכול להגיע למדרגות גבוהות בהרבה מקשר עם סתם חברה! וברור ברור שהקשר הזה היה הרבה עבורך. וכשדבר גדול כ"כ נלקח ממנו, בטח כשזה בדרך לא מובנת ובטח ובטח כשזה לא מבחירה שלנו, אלא אילוץ וכורח שנכפו עלינו סתם פתאום…
חודש זה לא מעט זמן, והעובדה שהחוסר העצום נמשך מעל חודש, רק מחזקת את הממשות של החוסר.
את מציינת שהפתרון הוא ´למצוא משהו שימלא את החוסר´. זה מה שיעזור לך להתמודד עם הצורך הזה.
מה ממלא אותך? מה מעצים אותך?
שורש החוסר הוא בבדידות שמעצם סיומו של הקשר; החוסר יתמלא ואפילו יתעצם הרבה יותר בעוד כמה שנים בעז"ה, כשתעמדי עם בחיר ליבך מתחת לחופה.. בקשר של קדושה ובאהבה עצומה. ועד אז, מה אפשר לעשות?
אם עדיין לא שיתפת את הסביבה שלך בקושי, כדאי לשתף אותה עכשיו. הורים, אחות או חברה טובה. שידעו שחסר לך. הם יוכלו לעזור לך למצוא רעיונות שימלאו את החוסר הזה, הגדול כל כך.
לא ציינת בת כמה את; יכול להיות שללמוד על קשר של קדושה בין איש לאישה- קשר של זוגיות בריאה ואמיתית, עם מחוייבות לטווח הארוך ע"י חופה וקידושין, ימלאו לך את החסר באופן זמני בציפיה לאחד, ויעזרו לך להתמודד עם הצורך הזה בשנים שעד אז.
יכול להיות שדווקא לנסות ולחשוב על הנושא כמה שפחות, לשקוע בעיסוקים אחרים- תחביבים, חברות, עבודה או התנדבות- יעזרו לך לשכוח מהצורך לזמן מה, עד שהרגשות הסוערים סביב הפרידה יפחתו ותוכלי שוב לחשוב ולהזכר בלי שהקושי יצוף ויחסר.
שיהיה בהצלחה רבה!
