איך נותנים בלי רצון לקבל?

שמחתי לקרוא את שאלתך ואני רוצה לומר לך שמאוד התרשמתי מהרצון שלך לעשות מעשה טוב ממש "לשמה" בלי לרצות לקבל. זה כבר מראה שבאופייך את אדם טוב, מעניק ונותן.
השאלה שלך הזכירה לי קטע שקראתי בספר "מי שטעם יין הונגרי" של צבי אייל ואלי טאוב והם כותבים כך:
"אנו זקוקים לתמיכה ועידוד מרובים מאוד. אין לנו די ביטחון בכך שחיינו הם טובים ומלאי תוכן, שאנחנו תורמים וחשובים לאלו שסביבנו. לכן אנחנו רוצים שיעריכו אותנו. אנחנו רוצים לקבל הד חיובי מן הסביבה, שיחזק את בטחוננו בעצמנו, ויבטיח לנו שיש משמעות לחיינו".
אך כשמישהו אכן עושה כך ואומר לנו מילה טובה, אנחנו מרגישים פתאום שהערכה עצמית המוענקת לנו על ידי מישהו אחר הופכת אותנו לתלותיים. איננו מוכנים לקבל חיזוקים מן החוץ. פתאום אנחנו מרגישים כאילו מחמאה פירושה שאנו זקוקים לאישור של מישהו אחר לקיומנו. לא ולא. איננו מסכימים לכך. אנו דוחים את המחמאה. אך האם כעת אנו מרגישים טוב יותר? ודאי שלא. הרי גם אנחנו איננו מחמיאים לעצמנו.
איננו נותנים די אמון בחיינו, ולכן אנו כה זקוקים לתמיכה מן החוץ, אך מפני שאיננו נותנים די אמון בחיינו, גם איננו יכולים לקבל תמיכה מן החוץ".
טבע בני אדם זה להעריך מעשים טובים וכך צריך שיהיה. אנשים שרואים את מעשייך הטובים מעריכים אותך ויש להם סיבה טובה.
את בטח אומרת לעצמך שאולי זה טבע האנשים אבל את לא רוצה לעשות מעשים טובים רק כדי שיעריכו אותך, את רוצה לעשות את הטוב משום שהוא טוב ללא מניעים חיצוניים…
צריך לזכור שטבע נוסף של בני האדם זה שהערכה, אמון ואהבה הם מה שמצמיחים אותו ומאפשרים לו להתקדם. את יכולה לראות זאת באופן הכי מוחשי אצל ילדים קטנים שמקבלים ללא הרף חום ואהבה וזה מה שמקדם את ההתפתחות שלהם. כשאנחנו גודלים זה לא משתנה באופן מהותי אלא שבמקום מתנה אנחנו נעדיף מילה טובה.
המחמאות שנותנים לך זה לא משהו עודף שאת יכולה להסתדר בלעדיו, זה צורך חיוני ואת לא צריכה להרגיש לא נעים אלא לקבל אותם באהבה ולהעניק אותם גם לאחרים. כל אדם זקוק להערכה וגם את!
זה בלתי נמנע שאנשים יעריכו אותך וזה לא דבר שלילי בכלל…
השאלה היא האם המניע היחיד שלך לעשיית מעשים טובים נובע מהרצון להערכה?? נניח שאנשים לא היו יודעים כלל על מעשייך הטובים, היית מפסיקה?
לי יש תחושה שלא!
לדעתי, את בוחרת לעשות את המעשים הטובים משום שהם טובים אלא שמצטרפת לכך תחושה נעימה או יותר נכון צורך בהערכה וחיזוק הביטחון העצמי שגורם לחשוב שרק בגלל זה את עושה את זה.
חשבי על כך שיכולת לבחור באלפי דרכים למשוך תשומת לב ו"בחרת" בדרך הזו, זה לא סתם…

אין לך מה לדאוג משום שהמניע שלך הוא אמיתי ופנימי ובא מלבך הטוב. על מנת שלא תחושי את התסכול של התלות בהערכה, נסי להעריך את עצמך סתם, על מי שאת, בלי קשר למעשייך, העריכי את תכונותייך הטובות ואת רצונך לפעול טוב בעולם ודעי שגם אם לא יוצא לך להתנדב זה לא פוגע בדימוי העצמי שלך, לא המעשים הם אלו שהופכים אותך לטובה יותר או פחות אלא הרצון הטוב וודאי כשמצטרפים המעשים על אחת כמה וכמה אך המעשים נובעים מהלב.
אם תלמדי להעריך את עצמך ולקבל מחמאות בשמחה(מה שיאפשר לך גם לתת ולהעניק אותן לאחרים), לא תחושי את ההרגשה הזו ותוכלי לשמוח במעשייך הטובים!
אל תפחדי לקבל מחמאות, זה מגיע לך אלא למדי להעריך את עצמך גם מחוץ למקומות ההתנדבות,כי יש לך הרבה סיבות!!!
ישר כוח והצלחה , שה' יהיה בעזרך!

רונית, חברים מקשיבים.

קישורים נוספים:
https://www.kipa.co.il/ask/show.asp?id=48510
"גאווה ועשיית מצוות בשביל שיראו"
https://www.kipa.co.il/ask/show.asp?id=43289 "מה שווה מה שאני עושה?"
https://www.kipa.co.il/ask/show.asp?id=42482 "מעשים טובים המלווים בגאווה-כיצד להתנקות?"