אין טעם לחיים

שלום לך יקירתי,

ניכר מדבריך שאת כותבת מתוך כאב אמיתי הנובע מעומק הנשמה. צר לי לשמוע שאת שרויה במצב של ייאוש ועצב עמוק, אבל אני לא נבהלת. כמעט כל אחד באיזה שהוא שלב בחיים עובר בצורה זו או אחרת את הברור שאת עוברת בשלב הזה. צריך להבין כי מתוך אותו בירור צומחים וממשיכים הלאה מחוזקים יותר.

לכל אחד יש את היעוד שלו פה בעולם. לכל אחד יש את התפקיד המיוחד שלו. דבר ראשון את צריכה להבין שעצם זה שאת פה בעולם, זה אומר שאת שווה משהו. הקב"ה ברא אותך והוא לא ברא אותך סתם. לכל אחד יש את היעוד שלו ואת הכישרונות שטמונים בו על מנת שהוא יוציא אתם מהכוח אל הפועל דווקא בצורה שלו ובכך יוסיף לעולם. אין אחד דומה למשנהו, כל אחד מיוחד ושונה מהאחר. את צריכה לשנן לעצמך שוב ושוב את העניין הזה – את מיוחדת! את שווה! הקב"ה ברא אותך ולא סתם! אם זוכרים שהכל מהקב"ה והוא זה שנתן לנו את הדברים בשביל מטרה מסוימת, אז ננסה להגשים אותה את אותה מטרה. אם מבינים את הדבר הזה, גם לא מרגישים שאנחנו סתם חיים. הקב"ה נתן בכל אחד אופי שונה משום שכל אחד יש לו תפקיד אחר. כל אחד משלים חלק משלו בפאזל הגדול של בני האדם בעולם. אם מבינים את זה, אז רוצים להמשיך לחיות. רוצים להיות פה כל עוד אפשר על מנת למלא את השליחות שלנו בצורה הטובה ביותר.

איך יודעים מה היעוד בחיים? https://www.kipa.co.il/noar/n_ask_show.asp?id=43850

לנו יש תפקיד שאפילו למלאכים אין – אנחנו צריכים לעבוד את הקב"ה ולרומם את שמו פה בעולם מתוך התמודדות עם היצר הרע והמכשולים שניצבים בפנינו בעולם הזה.
הקב"ה רוצה שתתגלה שכינתו בעולם הזה, דווקא בעולם הזה מתגלה אינסופיותו של הקב"ה, שלא נמצא רק בשמים אלא גם בארץ. לנו יש את התפקיד החשוב הזה, לגלות את שם ה´ בעולם!
הדבקות בה´ אינה רק בעולם הבא, אלא גם כאן ועכשיו! ואיך עושים את זה? על ידי קיום מצוות ועשיית רצון הבורא. על ידי זה שחיים חיים של קדושה, של תורה. אדם שמקיים את מצוות ה´ בשמחה ובאהבה, אדם שמתרגל לראות את כיצד מתגלה הקב"ה בכל מקום, אדם שחושב על הקב"ה בכל פעולה שהוא עושה ובכל רגע בחייו – זוכה לטעום מטעמו של העולם הבא גם בעולם הזה.

נכון, זה לא קל. מידי יום פוקדים אותנו ניסיונות וקשיים רבים. בין אם זה קלים ובין אם זה קשים. כל אחד וניסיונותיו הוא. גם עמ"י בכלליותו עובר ניסיונות וקשיים. את רוב הניסיונות והצרות שבאים עלינו אנחנו לא מבינים. אבל אנחנו צריכים להבין שהם באו בשבילנו, על מנת לעשות לנו טוב. כאשר אדם מתמודד הוא מוציא כוחות שהיו גנוזים בו מהכוח אל הפועל. הקב"ה מעניק לאדם את הכוח לעמוד בניסיון. הניסיון בא על מי שמסוגל לעמוד בו. משל למוכר כדים. בא אדם לקנות כד, אמר לו המוכר: "הכדים שלי הכי חזקים" על מנת להוכיח את דבריו, לקח במוכר מקל והכה על אחד הכדים להראות שהוא לא נשבר. אם ידע המוכר כי הכדים לא היו חזקים מספיק על מנת לעמוד במכה, הוא לא היה מכה. והנמשל בדיוק מתקשר אלינו, הקב"ה מביא ניסיון על מי שמסוגל לעמוד בו. אם הניסיון הגיע, אז כנראה שיש לנו את הכוחות לעמוד בו. אנחנו רק צריכים לגלות אותו בתוכנו ולהוציא אותו מהכוח אל הפועל.

ישנו את משל הצבי: משל הצבי. "קוֹל דּוֹדִי הִנֵּה-זֶה בָּא מְדַלֵּג עַל הֶהָרִים מְקַפֵּץ עַל הַגְּבָעוֹת" (שיר השירים) הקב"ה והגאולה הם כמו צבי המקפץ על הגבעות. הצבי כל הזמן בדרך במגמה קדימה, אך על הגבעות יש עליות וירידות, פעם הצבי בעמק ופעם הוא על הגבעה. כאשר הוא בעמק הוא נסתר מעינינו, זה לא שהוא נעלם, הוא פשוט מוסתר אבל כל הזמן ממשיך להתקדם, לא מפסיק לרגע. את אותו משל אפשר גם להעביר לחיי הפרט של כל אחד ואחד. אנחנו חווים בחיים עליות וירידות, אך בסופו של דבר הכול מוביל כלפי מעלה, להתקדמות. ירידה לצורך עליה. כמו קו המוניטור של הלב. הוא לא קו ישר אלא קו עולה ויורד עם הפנים קדימה, כל הזמן בהתקדמות. כאשר קו המוניטור הוא קו ישר ללא ירידות ועליות, זה לא סימן טוב. זה אומר שהאדם מת. ככה הן טבעם של החיים – ירידות ועליות. מכל קושי צומחת ישועה גדולה. מתוך המשבר רק צומחים ולומדים ומתוך כך גם מתקדמים יותר. אז למה להתייאש ולהיבהל? להמשיך בכל הכוח.

רבי נחמן אומר שככל שאדם יותר מתקרב למטרה, יותר מתקדם, הקשיים והניסיונות קשים יותר. אפשר להסתכל על זה בשני כיוונים. מצד אחד אפשר להתייאש ולהרים ידיים, כי הרי בשביל מה להתאמץ אם במילא רק נהיה יותר קשה. ומזווית אחרת אפשר להסתכל על זה דווקא כסימן טוב. כשאת רואה שבאים עליך עוד קשיים ויסורים תדעי שאת בכיוון הנכון. שאת בדרך מתקדמת ועצם ריבוי הקשיים מראים שאת קרובה לסוף.

אם מבינים שהכול מאיתו יתברך והוא עושה הכול על מנת להטיב עמנו (גם אם זה קשיים ודברים שכביכול נראים לנו קשים) אז צריך לקבל את כל הדברים שלו באהבה. אני לא יודעת אם זה באמת מקצר את הסבל והייסורים, אבל זה נותן כוח להמשיך ולהיאבק בהם והופך אותם למשהו הרבה יותר קליל ממה שנראה כביכול. הכול עניין של הסתכלות על המציאות. כאשר מסתכלים על זה בתור משהו הרבה יותר קל ומתוך הבנה ואהבה אז יותר קל להתמודד עם זה. אם כך, אז במילא הסבל פחות נורא.

בנוסף, אני מצרפת לך כמה קישורים בעניין.
ייסורים מכפרים או שהכול לטובה? https://www.kipa.co.il/ask/show.asp?id=7870
איך אפשר לשמוח בניסיונות? https://www.kipa.co.il/ask/show.asp?id=90309

לא כתבת איפה את עושה שירות לאומי, אבל זה לא משנה כרגע. בכל מקום אפשר לתרום ולתת, השאלה היא אם באים מתוך רצון לעשות את זה. אני חושבת שכדאי לך לקום בבוקר עם גישה אחרת, שונה. להחליט שמפה והלאה אני ממשיכה, מתקדמת. את תראי שזה ישפיע עליך לטובה. תגיעי למקום השירות ותתני מעצמך מכל הלב. מתוך הנתינה מקבלים. תסתכלי לאנשים בעיניים עם חיוך על הפנים, זה ישפיע גם עליך וגם עליהם. כי החיים הם כמו מראה, כמו שמסתכלים עליהם כך הם מחזירים לך. אם את תחייכי אל העולם, גם הוא יחייך אליך בחזרה.

כתבת שיש כמה דברים שמחזיקים אותך וזה טוב. זה מראה על כך שכן יש בך איפושהוא כן רצון להמשיך. (גם אם לפעמים הכול נראה שחור) תאחזי באותם נקודות אור ותמשיכי איתם. תלכי לשיעורי תורה, תעשי דברים שכיף לך. אם זה לצייר, לנגן, לרקוד או כל דבר אחר שטוב לך. מתוך זה תשאבי את הכוח להמשיך.
את יכולה בכל סוף יום תשבי עם עצמך ותכתבי דברים שאת אוהבת בעצמך או דברים טובים שעשית היום והרגשת איתם טוב. דברים שבשבילם שווה להמשיך ולהתקדם. אל תגידי לעצמך "אין כאלה דברים", כי בטוח יש לפחות משהו אחד. לאט לאט כל יום תגדילי את הרשימה.

בכל מקרה- אסור להתייאש! תמשיכי עוד פעם ועוד פעם. וגם אם את מרגישה שזה לא עובד בפעם הראשונה תמשיכי לנסות ובעז"ה את בסוף גם תצליחי. ההשקעה משתלמת.
כאשר הייאוש מתגנב ומתחיל לאכול מבפנים הוא מפיל את כל החומות ומונע ממנו להמשיך הלאה. צריך תמיד להמשיך לשמוח ולהתקדם. זה לא אומר שאסור להתאבל בזמן הראוי, אבל אסור לשקוע בתוך העצבות. צריך מתוך זה לשאוב את הכוח להתמודד ולהמשיך. עצם זה שכתבת את מה שכתבת, מראה על רצון שלך להתמודד עם הדברים, רצון לצאת מהמצב הזה. עצם הרצון זה דבר גדול כשלעצמו, זה הצעד הראשון הדוחף להתחיל ולהתמודד.
אם יש לך מטרה חיובית לחיים, אם את קשורה לערכים שהקב"ה מגלה לנו בתורה, אז בודאי יש משמעות לשמחת החיים. צריך לחשוב חיובי, כי תחשבי חיובי – יהיה חיובי! זה לא סתם סיסמא. למחשבות שלנו יש השפעה על המעשים שלנו ולמעשים שלנו יש השפעה על המציאות כולה.

הנה פתגם יפה ששמעתי לא מזמן והוא כל כך נכון: "אל תבקש חיים קלים, בקש להיות חזק יותר " (ג´ון פ.קנדי)

בכל מקרה, תמיד טוב ומומלץ לפנות לבורא עולם שיעזור לך. תדברי אליו, תתפללי אליו. הוא מקשיב וגם עוזר.

אני מצרפת לך כאן כמה קישורים שיכולים מאוד לעניין אותך.
למה בכלל לקום בבוקר? https://www.kipa.co.il/ask/show.asp?id=89694
איך לחיות ולהאמין מתוך שמחה ואמונה?
https://www.kipa.co.il/ask/show.asp?id=95743
איך להפוך את החיים למשמעותיים? https://www.kipa.co.il/ask/show.asp?id=45681
שמחה אמיתית https://www.kipa.co.il/ask/show.asp?id=97648

שה´ יאיר דרכך ותֵמָצי את כוחותייך על מנת להתמודד!
אשמח מאוד לשמוע מה קורה איתך.
הדס.
hadas.ste@gmail.com