אין לי חברות

שלום לך יקרה,
כאב לי מאוד לקרוא את שאלתך, אני מרגישה את הקושי שלך, את הרצון להיות בחברה, את התחושות הלא נעימות שאת מרגישה, את הכעס, העלבון והקנאה. אני מרגישה את זה כל כך, וזה גורם לי ממש לכאב. כואב לי שעצוב וקשה לך.

את יודעת, בגיל שבו את נמצאת, החברה היא אחד הדברים החשובים והמשפיעים ביותר על האדם. ההשפעה היא גם מבחינה רגשית (להרגיש אהובה, מוערכת וכד´) וגם מבחינה מעשית (המעשים שאת בוחרת לעשות וההחלטות שאת מקבלת), אין ספק שלחברה יש מקום מרכזי בחיים של כל אחד מאיתנו. לכן קשה לך כל כך ההרגשה שאין לך חברות, ושגם הבנות שנחשבות חברות שלך וקרובות אליך בדעות ובהתנהגות, לא כל כך מקרבות אותך אליהן.
מה תוכלי לעשות כדי להיכנס יותר לחברה, להרגיש שאת רצויה ושיש לך מקום מבחינה חברתית?

חשבתי על כך רבות, וניסיתי להבין מתוך השאלה ששאלת מה גורם לחברות להתייחס אליך בצורה כזו.
אני חושבת שהסיבה העיקרית להתנהגות שלהן, היא ההתנהגות שלך.
גם בלי להכיר אותך אני מאמינה שאת בת נחמדה, שנעים לדבר איתה, שיש לה תכונות אופי טובות. אבל עם כל מעלותיך (שקיימות בך, אני בטוחה!), יש לך גם תכונת אופי בולטת שמעכבת בעדך מלהיכנס לחברה- את נגררת, את מנסה לרַצות את הבנות ששייכות לקבוצה אליה את רוצה להיכנס, או כמו שכתבת- את נותנת לאחרות להחליט הכל.

הבנות רואות שאת טיפוס כזה, וחוששות להתחבר אליך. הן מרגישות שאין לך דעה משל עצמך, שאת רק מנסה לחקות אותן ולהתנהג כמוהן, שאת לא באמת שלמה עם כל הדברים שאת עושה, שאת עושה אותם כדי למצוא חן. אני חושבת שזה מה שגורם להן להתרחק ממך.

תנסי לדמיין לעצמך איזו חברה טובה היית בוחרת לעצמך- אחת שהיתה עושה מיד כל מה שהיית אומרת לה, מין בת שהיא ´שפוטה´ שלך. או מישהי בעלת דעה עצמאית, שיכולה לבחור בעצמה מה טוב לה, בלי להיתלות בך. אני מאמינה שהיית בוחרת את הבת השניה.
חברה נוצרת דווקא מדעות שונות, התנהגויות שונות ואופי שונה של כל אחת. כל אלו גורמים להעשרה ולגיוון של החברה שבה אנו מצויים.
אפשר להמשיל את זה לתווים שונים שמרכיבים ביחד מנגינה הרמונית ויפה, כך גם אנשים שונים מרכיבים חברה מגוונת ומעניינת.

גם לך, יקרה, יש תו מיוחד משלך,
צליל שרק את יכולה להשמיע,
הקב"ה ברא אותך עם אופי מיוחד משלך,
שם בתוכך כוחות נפש שונים ומיוחדים משאר האנשים בעולם,
ברא אותך עם היכולת לבנות השקפת עולם ולפתח אישיות עצמאית ולא תלותית ונשענת על גבי אחרים.
העולם צריך את הצליל שלך,
תתני לו להשמיע את קולו המיוחד והיפה כל כך,
תפני לאמת שנמצאת עמוק בתוכך ותגלי אותה,
תתני לה לקבוע את המעשים שתעשי,
תבררי עם עצמך איך בדיוק את רוצה לחיות את חייך,
לא איך החברות שלך רוצות שתחיי.

נכון, לחברה יש השפעה רבה, אבל בראש ובראשונה צריך לעניין אותך מה [את] חושבת, מה [לך] נראה שהכי נכון ואמיתי לעשות.
אני בטוחה שאחרי שתגלי את האמת הפנימית הזו בתוכך, יהיה לך קל יותר להשתלב בחברה ולתרום גם לאחרים את היופי והמיוחד שבתוכך.

אני רוצה להתייחס לנקודה נוספת שהעלית בשאלתך- היחס לתורה ולמצוות.
כתבת שנמאס לך מכל התורה, שאת לא מבינה את הטעם בקיום מצוות, שנראה לך שהכל ח"ו שטויות, ובהתאם לכך גם המעשים שאת עושה, וטוב לך עם זה.
אמנם כתבת שזה לא העיקר, אבל לי נראה שזה ממש העיקר של מכתבך.

באמת באמת, ביננו, לא נראה לי שכל כך טוב לך עם זה.
אני חושבת שאת מרגישה מאוד רע עם עצמך ועם המעשים שאת עושה, עם חילול השבת, עם האוכל הלא כשר והמילים הלא יפות שאת אומרת, רע לך עם זה, זה לא את באמת.
אני חושבת שאת עושה את כל זה לא כי באמת את מאמינה שהתורה זה שטויות ח"ו, אלא כי כך הבנות שאליהן את רוצה להתחבר מתנהגות. כל השאר זה רק תירוצים.

את לובשת חולצות קצרות ובעצם אומרת- תסתכלו עלי, אני כמותכן, למה אתן לא מקבלות אותי לקבוצה שלכן?
ובעצם בתוך הלב זה כואב וקשה לך להתנהג כך.

נראה לי שיחד עם בירור האמת הפנימית שנמצאת בתוכך, חשוב שתעשי בירור גם עם הנשמה שנמצאת בתוכך, עם התורה שנמצאת בתוכך.
כמה את שלמה עם המעשים שלך?
מה הכי אמיתי לעשות?
בלי לשים לב לחברה ולמה שכולן חושבות, לשים לב רק אל עצמך,
להקשיב לנשמה הטהורה שבך,
"אלוקי, נשמה שנתת בי [טהורה היא]".
כי יש לך נשמה טהורה, תקשיבי לה,
תקשיבי לאמת שבתוכך ותפעלי לפיה.

בטח נראה לך שאם פתאום תתחילי להתנהג אחרת, ללכת עם בגדים צנועים יותר, לדבר בעדינות, הבנות ילעגו לך.
אני חושבת ההיפך. אני חושבת שהן יכבדו אותך ויעריכו אותך מאוד על היכולת שלך לדבוק באמת.
נכון, בהתחלה אולי קצת יצחקו עליך- מה, החלטת פתאום לחזור בתשובה… אבל זה רק בשביל לבדוק כמה את אמיתית עם עצמך, כמה את מוכנה להיות שלמה עם עצמך וללכת ´עד הסוף´ עם הדעות שלך. כשתמשיכי לדבוק באמת, לעשות את המעשים ש[את] חושבת שהם נכונים וטובים, הן יראו [אותך], את הצליל המיוחד שלך, ופשוט יעריכו.

עוד עצה קטנה- אולי כדאי שבתור התחלה לבירור האמת תנסי למצוא מצווה אחת קטנה שאת מתחברת אליה, ולקבל על עצמך לקיים אותה, להתחזק בה, לעשות אותה באמת כי כך את חושבת שנכון וראוי לעשות. אני חושבת שזה צעד התחלתי שיעזור לך להתקדם.

יקירתי,
אני מתארת לעצמי שהבירור שאת הולכת לעבור עכשיו יהיה לך קצת מורכב ואפילו קשה לפעמים, לכן כדאי מאוד שתהיי בקשר עם מישהי מנוסה ובוגרת שתוכל ללוות אותך ולהדריך אותך להגיע לאמת המיוחדת שלך.

הזכרת במכתבך את המורה שהיית איתה בקשר טוב. אמנם הקשר נותק, מסיבה לא ברורה, אבל אני מאמינה שאם תכתבי לה מכתב שיתאר את הרגשותיך ואת הרצון שלך לשוב לתקופה ההיא ולשיחות האלו, היא תסכים לעזור. תכתבי לה עד כמה השיחות איתה עזרו לך ועד כמה את צריכה אותה עכשיו, בתהליך החשוב שאותו את עוברת.
את יכולה גם לפנות למחנכת שלך, אני בטוחה שגם היא רוצה אך ורק את טובתך ותשמח לעזור לך.
כמובן שאת מוזמנת להישאר איתי בקשר דרך המייל ולעדכן על התקדמויות וקשיים ואני אשמח לעזור ככל שאוכל, אבל ברור שעדיף שבמקביל תהיי בקשר עם מישהי שמכירה אותך באופן אישי, היא תוכל לעזור לך הרבה יותר טוב ממני.

יקרה שלי, אני מאחלת לך את כל הטוב שבעולם,
שתדעי ותצליחי להגיע לתוככי נפשך ולהאיר לכל הסובבים אותך,
שהקב"ה ייתן לך כוח ובינה לתהליך החשוב שאותו את עוברת.
אשמח מאוד לשמוע ממך ולעזור בכל נושא שתרצי.
שלך,
עדי.
adi_sh@shoresh.org.il

[תזכורת]: כתבנו מה שנראה לנו, אבל אין כמו שיחה אישית, דרכה אפשר להבהיר הכל טוב יותר, לשוחח אחד על אחד ולהעלות כל נושא שרוצים, ואפילו ליצור קשר אישי. לכן, אפשר תמיד – בשמחה! לפנות גם לקו הטלפון של חברים מקשיבים, שפתוח בימים ראשון עד חמישי בין השעות 9 ל1 בלילה, והמספר הוא: 1599-5000-54. סודיות מובטחת. אנחנו מחכים!