אין לי חברות

שלום לך יקרה. קראתי את שאלתך וממש הצטערתי לשמוע את התחושות הקשות שאת מתארת. אף אחד לא אוהב להיות לבד ובפרט אם את אדם חברותי בטבעך זה בטח קשה לך מאד.
לפני שאכתוב לך מה דעתי אני רוצה להגיד לך דבר אחד, מאד מאד חשוב.
[הקב"ה אוהב אותך מאד
הוא לא רוצה שתסבלי, הוא רוצה שיהיה לך רק טוב בחיים. וגם אם את לא רואה את זה- זה באמת כך]

לא באתי לנסות לתת לך תשובות לסיבת הסבל שלך על רקע הקושי החברתי. כתוב- "לו ידעתייו- הייתיו". אם הייתי יודעת למה כל דבר בחיים קורה כפי שהוא קורה יכלתי להיות ה'.
אבל אני לא.
אף אחד לא.
מה שבטוח זה שיש לדברים סיבה. העולם שלנו אינו הפקר ואין דבר אחד שקורה סתם. אפילו עלה שנשר כרגע מהעץ- זה כי הקב"ה כך קבע שיקרה.
אבל, אנחנו לא יכולים לדעת מה הסיבות לכל דבר ולכן, ככל שנעמיק לחפש אותן- כך יגבר הייאוש והתסכול שלנו כיוון שלא נמצא אותן. כך נגדל להיות אנשים ממורמרים וכעוסים על כך שהמצב לא טוב, שהדברים לא קורים כפי שאנחנו רוצים…
במקום זה, יש לי דרך אחרת להציע לך כיצד להתמודד עם הדברים.
במקום לנסות להבין למה ה' הביא עליך סבל, אולי כדאי לנסות לחשוב מה אני יכולה לעשות כדי להתקדם. יש עכשיו מציאות מסויימת שלא טוב לך בה. מה ניתן לעשות כדי להפיק את מקסימום התועלת מהמצב, כדי להתקדם ולנסות כמה שאפשר לשפר את המצב.
מנסיון- ככל שאנחנו חיים עם הפנים קדימה- כך אנחנו הופכים להיות פעילים יותר, שמחים יותר ומלאי אמונה יותר.
הקב"ה מעמיד אותך בנסיון מאד קשה אבל הוא בוודאי לא רוצה שתסבלי. אינני יודעת איזה טוב עתיד לצמוח מהמצב הזה- אך ברור לי שבוודאי יצמח מכך טוב.
חז"ל מלמדים אותנו שהקב"ה מביא על האדם לעיתים צרות ומצבים קשים כדי שהאדם יתפלל אליו. למשל כל האמהות שלנו- שרה, רבקה, רחל ולאה היו נשים עקרות וחז"ל מלמדים אותנו שהקב"ה יצר את המציאות כך, כי הוא התאווה לתפילות שלהן, הוא רצה שהם יתקרבו אליו ובאמת בסופו של דבר כולן זכו לבנים.
מהדוגמא הזו אנחנו לומדים שקשיים הם לא בהכרח עונש כפי שהתרגלנו אולי לחשוב. וגם אם הם באים כעונש, הקב"ה בוודאי לא שמח על כך ובטח לא רוצה שאנחנו נסבול. איזה אבא רוצה שהילדים שלו יסבלו? צריך כמה שאפשר לנסות מתוך הקושי להתחזק, להתפלל הרבה ולהתקרב לקב"ה ולדעת שהוא אוהב אותך מאד מאד והביא עליך את המצב הזה כדי שתצמחי ממנו ותתקדמי ממנו.
והכי חשוב-
[אם הקב"ה הביא לך את הנסיון הזה, סימן שיש לך את הכוחות להתמודד איתו. כי הקב"ה לא מעמיד שום אדם בנסיון שהוא לא יכול לעמוד בו]
וכאן את נכנסת לתמונה.
אני לא מכירה אותך מספיק ועולות לי הרבה שאלות בראש-ממתי המצב כזה? ממתי את מרגישה ככה? בת כמה את? מה ניסית לעשות על מנת שהמצב ישתנה? האם בעבר היו לך חברות? מה גורם לפי דעתך להרגשה הזו ולמצב הזה? וכו'

ואת כל התשובות לשאלות האלו- אשמח מאד לשמוע ממך ויחד לנסות להתקדם ולשפר את המצב כמה שאפשר.

מקווה שעזרתי קצת, יש עוד הרבה מה לכתוב. אשמח שתחזרי אלי לספר קצת יותר. אני מצרפת לך את כתובת המייל שלי ואת מוזמנת לכתוב לי.
ובינתיים, מאחלת לך הרבה טוב ושמחה!
שלך, ברוריה
brurya123@gmail.com