בס"ד
לחברים מקשיבים שלום!
רציתי לשתף אתכם במשהו שעובר עלי עכשיו בתקווה שתוכלו לכוון אותי ובני נוער אחרים אל הטוב והישר.
אני לא כ"כ יודעת איך להגדיר את הבעיה הזאת, אבל יש לי תחושה כזאת של חוסר חשק. זאת גם שנה כזאת (שמינית) שנמצאים רגל פה, רגל שם וזה בהחלט מוסיף להרגשה הזו. חוסר חשק ללמוד, ממש לשבת ולבהות בתקרה, להרהר על דברים ולעופף לגמרי… חוסר חשק להיות פעילה במרץ שהייתי רגילה להיות בו. יום עובר ועוד יום, וכאילו כלום, אני לא חוזרת למסלול. אני רוב הזמן ישנה, זאת מעין עייפות נפשית…
תכננתי דווקא להשקיע השנה בלימודים, בעצמי מבחינה רוחנית, אבל פשוט לא הולך לי, אני כל כך לא מחוברת לקרקע עכשיו… מה אני צריכה לעשות?!
שלום!
כשתשאלי אנשים רבים על גיל התיכון, תשימי לב שרבים מהם יגידו לך שזאת היתה תקופה "חלומית" בגלל העובדה שהם ישנו ברוב השעות היום באותן שנים.
[זה קורה משום שאנשים מרגישים שאין להם משהו חשוב באמת לעשות, משהו ששווה להתאמץ בשבילו, משהו ששווה להילחם בשבילו, משהו ששווה להתעורר בשבילו. לאט לאט הרצון מתנוון, והחיים – עוברים.]
אז איך עוצרים את זה?
אנחנו צריכים לדעת ולהפנים שלא יעזור כלום – "חיים רק פעם אחת", כל יום שעובר לא יחזור לעולם.
כל יום שאנו קמים אנו אומרים בסוף מודה אני "רבה אמונתך", הקב"ה מאמין בנו, מאמין שננצל את היום, הגיע הזמן שננצל את המתנה הנפלאה הזאת, מתנת החיים.
דבר ראשון עלינו לקבוע לעצמנו משימות, "פרויקטים", דברים שנרצה מאוד לעשות, ובשבילם יהיה לנו למה לקום בבוקר.
לקחת דף ועט ולחשוב מה אני רוצה לעשות בשבוע/חודש/שנה הקרובים, איך אני יכול להתקדם בחיי, איך אני יכול לקדם משהו בעולם.
זה לא חייב להיות דבר גדול, אלא דבר בר השגה, ראלי – אבל מאתגר:
לגמור ספר קודש, להתנדב במקום כלשהו, לקדם חברה שקשה לה בלימודים, לאמץ חמשושית שלא מרגישה טוב באולפנה ועוד….
ראי גם:
הרבה רעיונות לדברים טובים שאפשר לעשות – https://www.kipa.co.il/ask/show.asp?id=46045
דבר שני צריך לחשוב איך עושים זאת, קובעים לוח זמנים לכל דבר.
וכך מדי יום יומים בודקים איך עברו הימים ומה אפשר לשפר להמשך.
מי שעושה כך מרגיש נפלא, מרגיש שהוא נותן משהו מעצמו, מרגיש שהוא תורם לעולם – מרגיש סיפוק.
כמובן שיש מקום בחיים גם להתאווררות וגם להנאה מהבריאה של הקב"ה. כל זה – כתבלין טוב לחיים, אבל לא העיקר.
כל טוב ובהצלחה.
מתי, חברים מקשיבים.
נ.ב. – אני מוסיף לך כאן קטע נחמד ששלח לי חבר באותו נושא:
חבר יקר
תאר לעצמך, שיש בנק המזכה אותך בכל בוקר בסכום של 86,400 ש"ח
היתרה אינה עוברת מיום ליום.
בכל לילה, כל סכום שלא הוצאת במשך היום נמחק.
מה היית עושה? מוציא כל שקל כמובן.
לכל אחד מאתנו בנק שכזה.
שם הבנק : ז מ ן
בכל בוקר אנו מזוכים ב- 86,400 שניות. בכל לילה מה שלא נוצל לטובה,
הולך לאיבוד.
היתרה אינה עוברת ליום שלמחרת. אין אוברדרפט. בכל יום, נפתח החשבון מחדש.
בכל לילה, מה שנותר נמחק.
אם לא השתמשתם במה שהיה בחשבון- ההפסד כולו שלכם.
אי אפשר לחזור אחורה. גם אי אפשר למשוך כנגד המחר.
מוכרחים לחיות בהווה, על חשבון הזמן שניתן לנו בכל יום.
השקיעו את זמנכם, על מנת להשיג ממנו את מירב הבריאות, האושר וההצלחה בעתיד.
השעון מתקתק, נצלו את הזמן, היום!
על מנת להבין מהו ערכה של שנה אחת- שאלו תלמיד שנשאר כיתה.
על מנת להבין מהו ערכו של חודש אחד- שאלו אמא שילדה פג
על מנת להבין מהו ערכו של שבוע אחד- שאלו עורך של עיתון שבועי.
על מנת להבין מהו ערכה של שעה אחת- שאלו אוהבים המחכים לפגישה.
על מנת להבין מהו ערכה של דקה אחת- שאלו את האדם שפספס רכבת.
על מנת להבין מהו ערכה של שניה אחת- שאלו את האדם שניצל מתאונת דרכים.
על מנת להבין מהו ערכה של אלפית השניה- שאלו את הספורטאי שזכה במדליית כסף.