אין לי עם מי לדבר

שאלת הגולש

אני משתוקק לדבר עם מישהו, לשפוך לפני מישהו את הלב, לדבר עם מישהו ואין לי. אני מרגיש כאילו שאין לי חברים, שאין לי מישהו לפנות אליו. אני לא יכול לפנות להורים שלי, כי זה פשוט לא שייך…עם מי אני אדבר? אני היחיד שעוד לא התגייס מהחבר'ה שלי (יש כאלה שכבר השתחררו וגם כאלו שהתחתנו ב"ה), אני לקראת גיוס, אבל עכשיו אני מרגיש לבד…(אני כרגע בבית, לפני הגיוס). חוצמזה, גם לפני כן, לא הרגשתי ממש טוב לדבר עם מישהו מהחבר'ה שלי, מאיפה שאני גר וגם מאיפה שלמדתי, כי אני לא מרגיש מספיק קשור למישהו שאני יכול לשפוך לפניו את הלב, אולי אני פשוט פוחד…אבל זה לא רק זה, אני ממש מרגיש שאין לי חברים , אין לי עם מי לבלות, לעשות משהו, לצאת מהבית, להתרענן , לדבר איתו, אני מרגיש מבודד, ואני יודע שזה גרוע, אני מרגיש את זה על עצמי, ואני לא יודע מה לעשות, אני מצטער שזה יצא קצת מבולגן, המחשבות שלי לא כ"כ מסודרות עכשיו, מקווה שאני אוכל להסביר את עצמי יותר טוב אח"כ, אם צריך…בכל אופן אשמח לעצה טובה…שנשמע בשורות טובות!

תשובה

שלום לך ידידי,
אל ייאוש, עוד תמצא את החצי השני של נשמתך ותחוש מאושר. אין ספק שכל עוד לא מצאת את 'החצי השני', אתה חסר. חסד עשה עמנו הקב"ה שגרם לנו לחוש את החסר. אם לא היינו חשים את החסר, לא היינו מבקשים את ההשלמה.

יחד עם זאת, מעבר להשלמה שבע"ה בבוא העת ([והיא תגיע] – כפי שהיא מגיעה לרוב האנשים הנורמאלים), ישנם חיבורים נוספים בעולם. יש חיבור של בן אדם לחברו ויש חיבור של בן אדם למקום. רעך – זה גם חברך וגם הקב"ה שנקרא רע (חבר), כך כתב באור החיים הקדוש. אכן, כבר קידמך שלמה המלך ואמר: 'דאגה בלב איש ישיחנה' כלומר: אם יש לאדם דאגה, עליו למצוא שיח עם אחר, כי מטבע העולם, אם יהיה אדם לבד יהיה לו קר, בעוד שבשתים יבוא החום (כך שלמה המלך במשלי).
כמובן שעל חיבור של טוב אנו מדברים. חיבור של כוחות רעים, רק מעצימים את הרוע כפי שמוזכר בדרשות הר"ן. (דוגמה לכך מביא הר"ן ממגדל בבל אשר פוזר לבל תתפתח ביצה של רשע).
מהות העולם היא החברה, האיחוד. על כך מברכים אנו – בורא נפשות רבות וחסרונן – ומדוע על חסרונן מברכים אנו? אלא שהחיבור נוצר מתוך החסרונות השונים.

מכאן לתשובתי: רוצה אתה ברֵע (חבר) שיקשיב לך – מצא לך רע להקשיב לו!

מצא לך אדם שיש לך מה להעניק לו (חסר כאלה?). לא רק לחבר אנושי, אלא גם לקב"ה. לא שהקב"ה חבר ח"ו אך כידוע- אין כיסאו שלם כל עוד יש חסרונות בעולם. בטוחני כי יש בך כוחות להוסיף אור בכל מיני מקומות. דרך הדרכים השונות שתמצא מתאימות לאופייך, אני מניח שגם תמצא חברים ואולי אישה כאשר החיבור אליהם לא יהיה רק חיבור של החסר אל החסר אלא גם של הדומה אל הדומה. את היסוד הזה אני כותב בהתאם למה שאומרים רבותינו שישראל מחוברים לה' משתי צורות – מצד החסר אל המשלים – הקב"ה הוא המשלים של ישראל וצד שני מהדומה אל הדומה – שמו קרוי בשמנו ומעשנו בעולם הם מעשיו. המגמה הנעוצה בנו היא המגמה האלוקית. זהו חיבור של הדומה אל הדומה. מכוח זה תשמע אנשים אומרים 'הפכים נשכים' וכן 'הדומים נמשכים', ושתיהן אמירות נכונות.

קח עצמך בידיים. בנה לך חיים של נתינה אמיתית דרכה תתחבר אל החסר, ובהתאם למרקם החיים שתיבנה מן הסתם תמצא אנשים דומים אליהם תתחבר כדומה אל הדומה, ולא רק כחסר אל המשלים (ואגב גם לחסר תמיד יש מה לתת), והכי חשוב שהכול יבוא מתוך מגמה כללית של התחברות לרעך – הקב"ה.

איני מכיר את חייך. יתכן ועשית כמה טעויות לגבי החלטות כמו מתי להתגייס וייתכן ולא טעית אלא הרווחת הרבה בזמן הזה בבניה עצמית מכיוונים שונים, אלא שבכל בחירה יש גם חיסרון. היה שלם עם המציאות שלך, עם בחירותיך כולל עם הטעויות, קח אחריות ופעל בהתאם לכתוב לעיל. גלה את כוחות חייך בנתינה והתחבר לדומים לך. אין לי ספק שיש כמוך הרבה. לא בדיוק, אבל בוודאי שדומים. גם אם אתה גר במקום רחוק ומבודד – כיום יש פורומים באינטרנט וכד'. אם תרצה אין זו אגדה. גם טעויות ניתנות לתיקון ומהן יוצאים רק גדולים יותר.

לפני שאסיים אוסיף: אמר דוד המלך מקור הגאולה: תפילה לעני כי יעטוף ולפני ה' ישפוך שיחו. ואמרו חז"ל בברכות: אין שיחה אלא תפילה. עם ה' תמיד אפשר לשוחח. יש שיחה שהיא בפה, יש שיחה שהיא על ידי מעשים. בהלכה כתוב שיש רגעים בתפילה שאסור אפילו לקרוץ או לסמן. לפעמים אפילו שתיקה מהוה אמירה: שתיקה כהודאה. העיקר – להיות בקשר עם 'היוצר אוזן הוא ישמע?!'. דע לך שיהודים רבים מבקשים שמשהו ישמע אותם אבל הכול מתחיל מהקב"ה. מי שיש לו שיחה עם בורא ומנהיג העולם זוכה להשגחה פרטית על כל פנים במובן הזה שהוא מקיים את הנאמר בכל דרכיך דעהו בפרוש של: בכל דרך שאתה הולך אתה יכול להשיג משהו בהנהגה האלוקית אם הכללית ואם הפרטית ולשמוח ולהתרומם על ידי כך. הבט לאחור וראה גם בחייך שלך כמה טוב עשה עמך ה'. שמע זאת מאחרים החשים כי ה' מכווין אותם, שוחח קצת עם 'חוזרים בתשובה', ואיני מתכוון רק לחוזרים בתשובה במובן הצר של המילה, אלא לכל אלה שאינם צדיקים גמורים (גמורים מלשון שהם כבר גמורים במובן השלילי- מדמיינים כאילו הם כבר בסדר וכי אין להם לאן להתקדם). הסוד בקשר עם הזולת הוא להכיר בחסרוננו. זה אגב הקושי של החברה הדתית ליצור קשר עם חילונים. משיחות עם לא מעט כאלה הבאים ממה שמכונה העולם החילוני ראיתי איך מצד אחד הם חשו כי באמת יש בעולם התורה אור, אך מצד השני הייתה גם התנשאות מצד הבחורים לעיתים אפילו צעירים למדי הבטוחים כי אצלם האמת. כאילו להם אין ממה ללמוד מאחרים ובטח שלא מהחוטאים המרוחקים מדבר ה'.

דע לך ידידי, הסוד הוא בענווה. העצים הנמוכים הם אלו המביאים פירות. ייתכן וה' מביא אותך למצב זה דווקא כדי ליצור בך הכנעה וענווה. על פי המדרש, ה' מנע מאדם הראשון את חוה כדי שירגיש בחסרונו ויתבע אותה בפיו על מנת שגם אם תחטיא אותו אחר כך, יזכור שאינו יכול בלעדיה.
אך יחד עם זאת, כדאי לזכור: אל תגיע לייאוש או לחוסר ביטחון עצמי. בטח בה' ועשה חיל! הרבה אנשים היו שמחים לקבל ממך קצת אור. אני מאמין שאם תחפש למי להעניק תמצא. פשוט הבט סביב. כולם כמוך ידידי, מחפשים קשר טוב, אהבה רבה ואהבת עולם.
אגב, גם ההורים ישמחו ליחס מצידך. שמח אותם. איני אומר שדווקא לשוחח איתם זה מה שמשמח, אם כי מניח אני שאין יותר משמח מבן הפונה אל אביו, גם ברגעים הקשים. יחד עם זאת, אם חש אתה כי מצבך עלול להכאיב להם או לך, או שמא הם לא יבינו (איני מכיר אותם ואת הרקע שלהם), יתכן ונכון שלא לשתף אותם בקשיים אלא יותר בהצלחות ובשמחות ואני בטוח שיש לך כי [לכל] אחד יש.
אם תצטרך רעיונות יותר ספציפיים כתוב לי במייל בצורה מפורטת יותר על תכונותיך מיקומך וכו' וככל שתוסיף ייטב ואשתדל להעלות רעיונות שיביאו תועלת.
בהצלחה,
איתיאל
itielgv@gmail.com

יב בכסלו התשסז

קרא עוד..