אין לי שאיפות-דחוף!!!!!

שלום לך!

יישר כוח על שאלתך! ניכר מתוכה שאת אדם שמחפש משמעות, שרוצה. ואני תמיד אומרת- עם הרצון באה היכולת! אם את רוצה סימן שיש בך את הכוחות לקום ולעשות. אם אלו תחושותיך הגיע הזמן לקום ולעשות.
עשייתך צריכה לבוא בשני מישורים- הרוחני והגשמי.
זה לא מספיק רק לעשות…. צריך גם להתפלל, להתקרב לקב"ה.
תראי, אנו באנו לעולם בשביל מטרה אחת נעלה- לעבוד את ה'. על כן לא אוכל להגיד לך תעשי כך וכך בלי להתייחס לעובדה [שהעשייה הכי גדולה ובעלת הכי הרבה משמעות היא ההתקרבות לקב"ה ועבודתו באהבה ובאמונה].
כל אדם בא לעולם עם כוחות מיוחדים שניתנו רק לו ולא לאחר. דווקא לו, כיוון שלו יש תפקיד מסוים לשמו הוא נולד.
לכל אדם יש תפקיד. אך איננו יודעים מהו. עלינו לגלות את כוחותינו ודרכם לעבוד את ה', לכוון את עשייתנו לשם שמים. גם את הדבר הכי חומרי והכי קטן עלינו לעשות באמונה שאנו עושים זאת כדי לעבוד את הקב"ה. קידוש שם שמים בעולם הזה יכול להיעשות בכמה דרכים.
כל אחד עושה זאת ע"י הדבר בו הוא טוב. לדוגמא, אדם שגאון, ותחום הרפואה מעניין אותו, עליו ללכת וללמוד רפואה להתקדם בתחום זה, ודרך היותו רופא לקדש את שם ה'. אם זה ע"י כך שיהיה רופא טוב, ושיראו שהדתיים אינם מפלצות, אם זה ע"י פתיחת מרפאה לאנשים חסרי אמצעים…. עורך דין יכול קדש שם שמים בכך שהוא יעשה דין צדק. שהוא ישפוט כמו שצריך. זו החוכמה הגדולה.
[לא להתכחש לכוחותינו, אלא לקחת אותם ולכוונם למטרות נעלות]. התורה אינה אוטומט. עם נכניס לכל מצווה שאנו מקיים תוכן ומהות, ונקיים כול מצווה מתוך שמחה ואמונה, הכול יראה לנו אחרת. זה מה שיפה כ"כ ביהדות ובמצוות. שכל אדם יכול ליצוק לעבודת ה' שלו את התוכן שהוא רוצה. אדם יכול היות נבל ברשות התורה והוא גם יכול להיות צדיק גדול רק מעצם נטילת ידיו/ תפילתו/ הנחת התפילין/ שמירת הכשרות ורבות הדוגמאות…..
שאיפות את מחפשת?! תשאפי לעבוד את ה' כמו שצריך. הרי אף אחד מאיתנו לא נולד צדיק. כל אחד מאיתנו הגיע לאן שהוא הגיע היום בזכות עצמו ! ורק בזכות עצמו! זוהי בחירתנו החופשית. וזה מה שכ"כ גדול וחשוב בה. יהיו אנשים שיגידו- איזו מין בחירה חופשית יש בידנו אם הקב"ה קבע לנו לאיפה להיוולד ובאיזה מציאות חיים להיות קיימים?! לאחד כזה נענה, [הבחירה שלנו היא איך אנחנו מתמודדים עם המצב]. איך אנו הופכים את המצב למצב טוב יותר. זוהי בחירתנו החופשית. וזו בחירה הרבה יותר גדולה ורבת משמעות מהבחירה לאיפה להיוולד …. אנו לא צריכים לשאול עצמנו למה? אלא איך? איך אנו ממשיכים מהנקודה הזאת. הרי לשנות את המצב איננו יכולים אך לשנות את גישתנו אנו יכולים בהחלט! וזה מה שחשוב, דרך ההתמודדות שלנו. יותר משריבונו של עולם רוצה בניצחונותינו, יקר בעיניו עצם המאבק שלנו!
ואם את מחפשת שאיפות יותר קטנות, חלקי את חייך לשלבים. אם את עוד לומדת- שאפי לסיים לימודים* אם סיימת- שאפי לעשות שירות כמו שצריך* אח"כ שאפי ללמוד, להתחתן, להקים בית, לחנך את ילדיך וכך הלאה… אך כול השאיפות האלה אינן שוות דבר אם לא עומדת לנגד עינייך המטרה הכוללת- עבודת ה'. אם היא לא עומדת לנגד עינייך למה עלייך ללמוד? בשביל מה להתחתן? ומה תעשי לאחר כול זה?
[כאשר הכול מתחיל ונגמר בקידוש ה' לעולם לא נגמרת לנו העבודה.]
אם את מחפשת משהו יותר קטן, יותר מציאותי, ונראה לך שדבריי גדולים מדי, הסתכלי סביבך. הסתכלי מה יש לך. נסי לראות איפה את עומדת ומה את יכולה לעשות מהנקודה בה את נמצאת. אל תלכי רחוק כ"כ. נסי לחשוב איך את יכולה להפוך את הדברים הפשוטים, הקטנים, אותם דברים שאת עושה בכול יום, לדברים יותר משמעותיים. השקיעי בלימודים, תתני לחברותיך, השקיעי בהפצת האור, למידי עוד קצת תורה ומידות, צאי להתנדב בחוץ… הציבי לעצמך מטרות קטנות שיסייעו בידך להגיע למטרה הגדולה- קידוש שם שמים. [הדברים הגדולים מתחילים בדברים הקטנים]. כדי להגיע לפסגה של ההר צריך להתחיל ללכת מס' צעדים במישור.. כך, אט אט עולים עד שמגיעים לפסגה.
אך, אם לא נעשה את אותם המעט צעדים קטנים קדימה, בחיים לא נוכל להתקדם.
נסי ליצוק משמעות לכול דבר שאת עושה. מצאי את הדרך לעבוד את ה' בחיי היום יום. התורה היא תורת חיים. התורה ניתנה לכול עם ישראל. לקטנים כמו לגדולים, לזקנים כמו לצעירים, לנשים כמו לגברים, לטיפשים כמו לחכמים. "לא בשמים היא". התורה נמצאת כאן, בליבו של כול אחד ואחד מאיתנו. פקחי את עינייך וראי- הקב"ה פה איתנו. אל תקפצי לדברים הגדולים. אל תגידי- מה? אני כזאת קטנה, שאני אתקן את העולם? הרי אני בקושי נוטלת ידיים כול יום איך אוכל פתאום לעשות הכול ועוד בכוונה ובשמחה?!
תאמרי לעצמך- אני יכולה. יש בידי את הכוחות. אני לא אדם מושלם אך אני שואפת לשלמות. יש לי כוחות מיוחדים שניתנו לי ורק לי, מה אני יכולה לעשות איתם לטובת העולם?!
כשאת קמה בבוקר ואומרת מודה אני, חשבי שוב על דברייך. אנו בכול בוקר אומרים- "רבה אמונתך". מדוע איננו אומרים רבה אמונתנו? זה נשמע יותר הגיוני, לא?! אז זהו, שלא. אם קמנו היום בבוקר סימן שהקב"ה מאמין בנו! סימן שיש לנו עוד מה לעשות ושעוד לא סיימנו את תפקידנו. הקב"ה מאמין בנו! אז מי אנחנו שנכפור באמונתו?! ראי זאת כך.
תעבדי את ה' בחיי היום יום. תרגמי את התורה לחייך, לדברים הקטנים והפשוטים ביותר. ואז תראי הכול יראה אחרת. הכול מתחיל ונגמר בראש.
ראי, הדברים שאמרתי לך כאן הם גדולים ועמוקים ואולי אפילו נשמעים לא הגיוניים. אבל זה נכון. הם נאמרים לך לא רק מתוך אמונה שלמה באמיתותם אלא גם מתוך ניסיון. אני מאמינה בכול הנאמר כאן, ואני אומרת אותם מניסיון. כשאני החלטתי שכך אני רואה את הדברים הכול נראה לי אחרת. פתאום עשיתי יותר, וקיבלתי יותר כוחות לקום ולעשות. היה לי למה לקום בבוקר.
אם לא התחברת אל דבריי או שדבריי לא היו מובנים מספיק, ואת רוצה להרחיב עוד בנושא. או שעולות לך שאלות על דבריי, אני אשמח לענות עליהם. את מוזמנת להגיד את שאת חושבת על דברים אלו.
אני מעוד מקווה שדברים היוצאים מהלב נכנסו אל הלב.
חזקי ואימצי. הקב"ה איתך ורוצה לשמוע את תפילותיך. הרבי בתפילות, בקשי מהקב"ה שיסייע בידך.
"שפכי כמים ליבך"
אני בטוחה שתצליחי ושאם תאמיני בעצמך תגיעי רחוק!

רק רק טוב ושמחה,
טל.

המייל שלי לתגובות-
Israel33@zahav.net.il

בבקשה כתבי בכותרת המייל- עבור טל בלבד.

נ. ב: אפשר תמיד – בשמחה! לפנות גם לקו הטלפון של חברים מקשיבים, ובו לשוחח ולהעלות כל נושא שרוצים, אחד על אחד. הקו פתוח בימים ראשון עד חמישי בין השעות 9 ל1 בלילה, והמספר הוא: 026518388. אנחנו מחכים לכם!