איפה ללמוד? באוניברסיטה עם תואר שווה יותר או במכללה חרדית?

שלום שירן, מה שלומך?
קודם כל תודה רבה על הפירגון.
תמיד כיף לקרוא מילים כאלו והן משפיעות על המשיבים לא פחות מאשר התשובות של המשיבים משפיעות על השואל.
כתבו חז"ל במסכת ביצה (טז, א): "כל מזונותיו של אדם קצובים לו מראש השנה ועד יום הכיפורים…".
ואיך שלא ניקח את המשפט הזה,איך שלא נסתכל עליו, ישר, הפוך, מלמעלה,באלכסון, הוא בעצם אומר לנו דבר אחד:
זה באמת מאוד מרגש אותנו שהצלחת/ה להתקבל לפקולטה להנדסה תעשייה וניהול במקום איקס ושהוא נחשבת הכי באסט כי כך קבע המדד האחרון של דירוג האוניברסיטות בארץ, אבל בשורה התחתונה מהנדל יקר, לא אתה,ולא אף אף דיפלומה ב.B.Sc נוצצת ומבריקה כזו, כשהעטיפה עוד עליה, לא הם ייקבעו לך אם תתקבל לסניף החדש של אינטל או לא.
מה כן ייקבע?
המעשים שלך, כמות קידוש ה' שתעשה במשך השנה שבהתאם אליה יקבע גם השפע הגשמי שלך, החומרי. כמה כלים לתת לך בכדי שתוכל להגדיל את קידוש ה' הזה.
נו, אז אם ככה, למה שבאמת לא נשב בפאנן שלנו, בטן גב על איזה ערסל עצבני, נפריח טבעות לאוויר ונכתוב ליד ה'מקצוע' בסעיף של השדכנית:
'בוטחת בה'- יהיה פסיידר…'?
כי הקב"ה גזר כבר על אדם הראשון:
"בזיעת אפיך תאכל לחם".
כלומר לפני החטא היו "מלאכים צולים לו בשר ומסננים לו יין" (סנהדרין נט, ע"א) או בשפה שלנו, היית יוצאת סמסטר שלם לשופינג עם החברות שלך ובסוף, אחרי שכבר התעייפת מלא לעשות כלום, היית מקבלת הביתה מכתב, פותחת אותו ומגלה שקיבלת: 'מצטיין דיקן'.
ורי נייס.
נו, אז אם זה היה כל כך טוב למה הוא עשה לנו את זה, אדם הראשון?
סיפור ארוך,יש על זה מהלכים שלמים אבל אם בכל זאת ננסה לתמצת את זה לשורה אחת נגיד שהוא רצה יותר במובן הטוב של המילה.
הוא חשב שזה יותר מידי קל לעבוד את הקב"ה ככה, כשהיצר הרע מבחוץ.
כששמע אדם הראשון את הציווי שלא לאכול מעץ הדעת טוב ורע, זה לא שהוא רצה בפשט להפר את הצו של הקב"ה. זה לא זה.
הוא פשוט חשב שהוא יודע יותר טוב מהקב"ה מה טוב לו ומה רע. זה גם הסיבה שהעץ שהוא נפל בו, נקרא עץ הדעת 'טוב ורע'.
ככה, אתה חושב שאתה יודע מה טוב לך?
אז זה יהיה התיקון שלך, שלנו, שאנחנו נצטרך להזיע, לעבוד קשה, לחשוב שהנה, אנחנו באמת משריינים לעצמנו מקום לקראת המחר,באמת משפיעים וקובעים את העתיד שלנו ועדיין בסוף, לדעת טוב מאוד מי כאן בעל הבית האמיתי.
וכדברי הרמח"ל בספר מסילת ישרים – ההשתדלות של האדם אינה מועילה דבר אלא היא שמוכרחת להיעשות .במילים אחרות ,ההשתדלות אינה מניבה תוצאות בהתאם לרמתה אומנם בלעדיה לא ישיג האדם שום תוצאות (על פי אתר 'זיווג').

עוד רעיון יפה שמובא באתר כלשונו הוא:
"ניתן לדייק מהפסוק "בזיעת אפיך" אפיים אלו פנים , כל אחד לפי הפנים שלו , לפי אישיותו.
כותב רבנו בחיי בספר חובת הלבבות שלכל אחד הקב"ה נטע נטייה לתחום מסוים .
האחד לתחום המסחר השני לתחום התעשייה השלישי לתחום האומנות הרביעי לתחום ההוראה וכן הלאה. כל אחד חזק יותר בתחום מסוים וחלש יותר בתחום האחר. האדם צריך למצוא את התחום שהוא הכי נמשך אליו ומן הסתם הוא הכי יצליח בו.
לדוגמא, אם אדם נמשך לתחום ההוראה ומרוויח שכר נמוך אך הוא רוצה להרוויח יותר ולכן הולך לתחום שאינו מושך אותו כלל כגון תחום המסחר הרי הוא עבר את סף ההשתדלות שנקבע לו מן השמיים להגיע אליו ולכן הוא לא יקבל משכורת כמו שהוא תכנן ואפילו להיפך אם לא השתדל מספיק בתחום המיועד לו כי מלא זמנו בתחום האחר הרי ייתכן ויקבל פחות ממה שנקצב לו בראש השנה.
מכל מה שלמדנו יוצא אפוא כי כדי לראות תוצאות חלה עלינו חובת ההשתדלות אך סף ההשתדלות נקבע לנו ע"פ הקול הפנימי שבתוכנו שאומר לנו אם מיצינו את היטב מתוכנו או עדיין לא. כמובן שאם הקול הפנימי נוגד את הגדרות היצרן (הגדרות בורא העולם הכתובות בתורה) הרי שיש פגם שצריך לתקן במוצר.
עד כאן מהאתר.

מי לא מכיר כמה שזה קשה, ללמוד למבחן, לתת הכול ובסוף אחרי שבאמת קיבלנו את הציון שרצינו לא להקשיב לקול הזה, בלב שלוחש לנו:
'ב'ואנה…שיחקת אותה ובגדול! אין, אין עליך. מי גאונה של אמא?
ידעתי שיש לך את זה. יגעת ומצאת…תאמיני!!!'.
אבל רגע…מה עם הריבונו של עולם? הוא זה בעצם קבע שאני אצליח, הייתי יכולה באותה המידה לחרוש חודשים ובסוף לפקשש לגמרי…
כן כן…הכול נכון ובאמת מגיע לו שכוייח גדול! אבל נו, תפרגני קצת לעצמך…הקב"ה עוזר למי שעוזר לעצמו…
אז נכון, באמת הקב"ה עוזר למי שעזור לעצמו אבל כמה פעמים אנחנו נוטים לחשוב ש
אנחנו עוזרים לקב"ה לעזור למי שעוזר לעצמו…
נראה שאם היינו חיים את החיים שלנו בעיניים יהודיות,אמוניות, לא הייתה צריכה להיות לנו (ואין כאן תוכחה או משהו) כל כך בעיה בנושא הזה.
ראית פעם איך מורכב הדירוג של האונברסיטאות?
מצויינים שם 76 פרמטרים שמחולקים לחמישה קריטריונים עיקריים, בגלל שמה לעשות אבל יש דברים שיותר עושים לי את זה מאשר עיון מעמיק במדרג הזה לא התחלתי לעיין במסמך הזה יותר מידי אבל גם בלי זה לא נראה לי שלו גם באחד מהקריטריונים הולך להיות סעיף של:
קדושה…אפשרויות נפילה, סביבה רעה, רמת ההכשר בקפיטריה, האם יש לי שיעורי תורה לפני או לא? רמת המדרשה?..
זה לא מעניין אותם בכלל.
הם לא מכירים בזה, בכל המושגים האלו, קדושה, נשמה, מה אנחנו חשוכים?
מה כן מעניין? מה כן נמצא שם?
יוקרת התואר, איכות המרצים, רמת הגימור הארכיטקטורי של הקיר החיצוני וגובה הדשא.
ירוק מת= נקודה, או ירוק חי וצורח= 3 נקודות.
נדמה לי שכל אחד, כל בחור ובת שהולכים לבחור להם מוסד אקדמי, צריכים לחשוב ולקחת את הפרמטים האלו ל פ ח ו ת כשווי ערך לשאר הדברים ואם תשאלי אותי הרבה יותר ולמה?
כי בשורה התחתונה האדם לא בא לעולם בשביל לצאת מהנדל, לקנות בונבוניירה של דירה בקהילה חמה ו'מסודרת' ולדאוג לעתיד הכלכלי של משפחתו.
אלו רק כלים.

איך לעזאזל הגענו ממקום יוקרתי ודירוג פקולטות ל:
"יסוד החסידות ושרש העבודה התמימה הוא – שיתברר ויתאמת אצל האדם מה חובתו בעולמו ולמה צריך שישים מבטו ומגמתו בכל אשר הוא עמל כל ימי חייו.
והנה, מה שהורונו חכמינו זיכרונם לברכה הוא:
שהאדם לא נברא אלא להתענג על ה' וליהנות מזיו שכינתו, שזהו התענוג האמתי והעידון הגדול בכל העידונים שיכולים להימצא. ומקום העידון הזה באמת הוא העולם הבא, כי הוא הנברא בהכנה המצטרכת לדבר הזה, אך הדרך כדי להגיע אל מחוז חפצנו זה הוא זה העולם. והוא מה שאמרו זיכרונם לברכה (אבות ד, ו): "העולם הזה דומה לפרוזדור בפני העולם הבא".

הא? מה הקשר?
הגמרא בשבת כותבת:
" אמר רבא: בשעה שמכניסין אדם לדין, אומרים לו: נשאת ונתת באמונה, קבעת עיתים לתורה, עסקת בפרייה ורבייה…".
אממ…לא בדיוק, אבל רגע חכו שנייה, נו כבר לעזאזל איפה התעודה הזו, הא כן, זהו:
בית דין של מעלה: ומה זה בדיוק?
מה זאת אומרת? זו הסמכה ממוסד איקס!! בחיי! הנה אפילו תגעו בזה…נו מה אני צוחקת איתכם?
בית דין: אוקי ו…מה את רוצה שנעשה עם זה בדיוק?
אממ..לא יודעת..אולי תתלו את זה איפה שהוא…

נכון, יש בנות נהדרות שהרמה הדתית שלהם חזקה והדבר האחרון שאני בא לעשות כאן הוא הכללות.

וסליחה מראש מכל בת או בן שברוך ה' חיים בצורה נכונה ואמיתית והם גם לומדים, נו מה לעשות, בכל מוסד נחשב באשר הוא…
אבל נראה לי שבאופן כללי השיקול שלך, הקריטריונים שלך אמורים להיות אחרים לגמרי:
במקום יוקרת המקום- רמת המדרשה והאם היא בכלל תדבר אלייך.
במקום כמות המאמרים שפרסם פרופסור טרנזשטייט…רמתם הדתית של הבנות
ובמקום האיכות הגסטורונומית של האוכל- רמת הכשרות וכמה ריאקציה והחלפת דחקות ו'רק צחוקים' הולכת להיות לך עם הבנים של הכיתה שלך…כי מה את לא יכולה הרי להיות סנובה נכון?
נכון, אבל זה לא שכפו עלייך להגיע לשם, זה גם נכון.

נראה לי שאחרי שתעשי את השיקולים האלה…התשובה שלך לאיפה ללכת תהיה הרבה יותר פשוטה.

רק טוב, בשורות טובות ו…סתם, איזה כיף זה לחשוב ולהיזכר מחדש כל פעם שבשביל לדבר עם הקב"ה אנחנו לא צריכים מבחני סף ושיקלול.

אבינועם
avinoam811@gmail.com