אכילת פת ביום שישי ובשבת אחרי חצות היום

שלום רב,
למרות שבשאלתך כתבת על שבת קודש אענה לך בע"ה גם על אכילת פת ביום שישי אחרי חצות.
קביעת סעודה בערב שבת (מתוך פניני הלכה):
המצווה לכבד את השבת אינה חלה רק בעת כניסת השבת, אלא בכל ימות החול יש להתכונן לקראת פסגת השבוע – יום השבת. והיום שבו ניכרת ביותר ההתכוננות לשבת הוא כמובן יום שישי, שבו מכינים את התבשילים ומכבדים את הבית לקראת השבת.
בין ההלכות הנוגעות ליום שישי, האיסור מדברי חכמים לקבוע סעודה גדולה באותו יום. וברור שארוחה רגילה מותר לאכול ביום שישי, אלא שסעודה מיוחדת, יותר ממה שרגילים לאכול ביום רגיל, אסור לקבוע ביום שישי. שאם יאכל סעודה גדולה ביום שישי, לא יהיה לו תאבון לסעודת ליל השבת (שו"ע), ועוד, שיש בזה פגיעה בכבוד השבת, שמשווה את כבוד השבת לכבוד ימי החול (פמ"ג). ועוד טעם, שאם יקבעו סעודה גדולה בערב שבת, יהיו טרודים בה ולא יוכלו להתכונן כיאות לשבת (מ"א בשם ר"ת).
בתלמוד מסכת גיטין (לח, ב) מסופר על משפחה אחת שהיתה בירושלים, שהיתה נוהגת לערוך סעודות חשובות ביום שישי, ובעוון זה ירדה מגדולתה ונעקרה.
ואפילו סעודת מצווה, כגון סעודת סיום מסכת, אסור לקבוע בערב שבת. אבל סעודת מצווה שזמנה קבוע, כסעודת ברית מילה או פדיון הבן, מותר לערוך ביום שישי. מפני שאז ברור שאין כאן פגיעה בכבוד השבת, שהרי מן התורה נצטווינו למול את הבן ביום השמיני, ולפדות את הבכור ביום השלושים ללידתו, ואם זמנים אלו ארעו ביום שישי, מצווה לשמוח ולערוך בהם סעודת מצווה. ובכל זאת יש להשתדל לקיים את הסעודה לפני חצות, כדי שלא לפגוע בהכנות לשבת, וכדי שיהיה לסועדים תאבון לקראת סעודת ליל שבת.
וכל זה אמור לגבי סעודה גדולה, אולם ארוחה רגילה מצד הדין מותר לאכול במשך כל יום שישי. אבל אמרו חכמים שמצווה להמנע מלאכול ארוחה עם לחם במשך שלוש השעות שסמוכות לשבת כדי להגיע לסעודת ליל שבת עם תאבון. ועוגות או פירות מותר לאכול עד לשעת קבלת השבת.
והיו חסידים שהחמירו על עצמם וצמו במשך כל יום שישי, והיו כאלה שלא אכלו מחצות היום, משום שהרגישו בעצמם, שאם יאכלו, תאבונם בעת סעודת השבת יפחת. והעיקר הוא, שכל אדם לפי טבעו, צריך להשגיח על עצמו ולתכנן את ארוחותיו ביום שישי, באופן כזה שיהיה לו תאבון לקראת סעודת ליל השבת (שו"ע או"ח רמט, ב-ג, ומ"ב("

צום בשבת עד חצות:
נכתב בפוסקים שגם אם התפילה ארוכה יש להקפיד להתחיל את אכילת סעודת השבת לפני חצות היום.

אכילת פת בסעודה שלישית:
"כל אדם מישראל בין איש או אשה חייבים לאכול בשבת שלש סעודות, אחת בלילה ושתים ביום, וחייב לאכול בכל סעודה פת, ואפילו בסעודה שלישית יזהר מאד לאכול פת דוקא (וכיון שהוא נוטל ידיו ומברך על הנטילה, צריך לאכול פת כביצה). לכן יזהר כל אדם שלא למלאות כרסו בסעודת שחרית, כדי שיוכל לקיים מצות שלש סעודות, ואם אי אפשר לו כלל לאכול פת גמור, יאכל לכל הפחות פת כיסנין, או שאר מאכל העשוי מחמשת מיני דגן שמברכין עליו בורא מיני מזונות, שהוא נקרא מזון. ואם גם זאת אי אפשר לו, יאכל על על פנים דברים שדרך ללפת בהם את הפת, כגון בשר ודגים וכיוצא בהם. ואם גם זאת אי אפשר לו יאכל על כל פנים פירות מבושלים. זמן סעודה שלישית היא משיגיע זמן מנחה גדולה, דהיינו משש שעות ומחצה ואילך." (קיצור שולחן ערוך סימן עז סעיף טז)

לסיכום:
אסור לקבוע סעודה גדולה ביום שישי. סעודת מצווה שזמנה קבוע (ברית, פדיון הבן וכדו') יש לקבוע לפני חצות היום.
סעודה רגילה (כגו' ארוחת צהרים) יש המקפידים לאכול עד חצות, יש שאוכלים עד זמן מנחה קטנה ויש שהקפידו לא לאכול סעודה בפת ביום שישי כלל. כל זאת ע"מ להגיע לשבת מתוך הכנה וכבוד.
בשבת גם למתפללים מאוחר יש להקפיד על טעימה לפני חצות היום, לאחר חצות בסעודה שלישית ראוי לאכול פת.

שבת שלום פורים שמח וכל טוב,
שלמה, חברים מקשיבים.
shlomo@makshivim.org.il.