יש לי ידיד שנפטר בתאונה…
אומרים שהקב"ה לוקח רק את הטובים…
יש לי כמה שאלות
שאלה ראשונה
אם הקב"ה לוקח את הטובים זאת אומרת שהוא משאיר לנו את הרעים..או הבנונים..למה גם אנחנו רוצים את הטובים…
שאלה שניה:
אם הוא לוקח הטובים למה הוא בכלל נותן להם חיים? כי כשהם מתים זה ממש כואב..
שאלה שלישי:
באיזה שהוא אופן זה ממש מעליב מצד הקב"ה כי הרי אומרים שהוא לוקח את הטובים אז מה אם הוא לא לקח אותי זה אומר שאני רעה?!כיאילו זה ממש פוגע באיזה שהיא צורה…
אודה לכם מאוד אם תחזירו לי תשובה מהר..כי זה לא רק אני שואל את השאלות האלה..
מצטער לשמוע על הידיד שנפטר בטרם עת. לא פשוט, מניסיון.
> לצערי בחיי הקצרים יצא לי לא מעט להתעסק בסוגיית המוות. פעמים רבות יצא לי לשמוע כל מיני משפטים על המת, על הסיבות למה דווקא הוא ולמה עכשיו ומה ככה ולמה… ולמה… אבל אני אגיד לך את האמת – אני לא מרגיש שהם נתנו לי תשובות אמיתיות. נכון שהן מחזקות ונותנות סיפוק אולי מיידי אבל אחרי שהרגש נרגע, והזמן עובר, חשבתי שוב על הדברים, והעולם היה נראה אחרת.
>
> אני אתחיל את התשובה שלי שאני לא יודע מי זה "אומרים"?! אלכסנדר מוקדון שנלקח גם הוא בטרם עת, היה טוב? עובדים זרים שנהרגו בפיגועים בתחנה מרכזית היו טובים ? בכלל מה הקריטריון לטוב? מצוות? מידות? אורך הציציות? השרוול???
>
> אני זורק כאן הרבה שאלות כדי להראות שלא אנחנו יכולים לקבוע מיהו טוב ומי הוא רע. מהסיבה הפשוטה שאין לנו מידות ברורות וידועות לזה. אדם שכל היום מברך מתפלל ולומד תורה לא בהכרח יותר טוב מעובד חברת חשמל או סתם רופא פשוט.
>
> אני חוזר לזה שאני לא יודע מי זה ה"אומרים" האלה. אני כן מסכים עם זה שבפרק זמן רגיש כזה של מוות אומרים על המת דברים טובים. עוד לא הייתי בהלוויה שבה קטרגו על המת. באופן טבעי אומרים ומשמיעים דברים טובים ומנחמים על המת – ואחד מהם הוא להגיד שהוא היה טוב.
שלושת השאלות שלך מחזקות בי את דעתי כי הם באמת מקשות קושיות חזקות ויפות על הקביעה שדווקא הטובים מתים! הן רק מחדדות את הנקודה שלנו אין דרך לדעת את זה באמת, ושהטוב הוא מושג אלוקי שאינו ניתן להבנתנו המוחלטת.
>
> אני אנסה לענות על שלושת השאלות במילים ספורות על החיים והמוות של האדם.
>
> העולם כולו עומד בתוכנית ברורה ומוגדרת.
> שום פרח לא גדל בטעות ושום טיפה לא יורדת במקום שהיא לא צריכה לרדת.
> הכל מדוייק ומחושב ע"י בורא עולם.
> כמובן שבתוך אותה התוכנית גם אנחנו בני האדם נוטלים חלק בעל כורחנו.
> "על כורחך אתה נולד ועל כורחך אתה מת"
> יש תוכנית אלוקית ואנחנו חלק ממנה, מי פעיל יותר מי פעיל פחות. מי מבין אותה יותר ומי פחות – אבל כך או כך אנחנו חיים בעולם בנוי, מחושב ומסודר. זה אומר גם שאנשים נולדים ומתים לפי אותה התוכנית.
>
> ידועים ומפורסמים כתבים רבים המדברים בדבר שליחותו של האדם. לכל אדם שליחות בעולם, שאלמלא היא לא היה צורך בו.
> ( יומולדת הוא היום בו הקב"ה החליט שהעולם לא יכול להתקיים בלעדייך)
> לי יש שליחות בחיים, גם לך וגם לחברים ולידידים שלך.
נקודת ההנחה צריכה להיות שרק לנו, לבני האדם, נראים הדברים כאילו אנשים נלקחים בטרם עת.
> האמת הגדולה היא – שהם הגיעו לעולם לתקופה קצובה ועם מטרה ברורה.
> [אדם שמת בגיל 87 לא בהכרח שקיים את שליחותו יותר טוב ממי שמת בגיל 5]. לא אנחנו עושים את חשבונותיו של בורא עולם.
>
> זה לא קשור לטוב, רע, יפה חמוד מכוער רשע וצדיק. כל אלא משפיעים על הדין שאחרי המוות. אבל הם לא קובעים אם האדם ימות או לאו.
ואפשר להדגים עם רבנים גדולים שמתו בגיל צעיר לעומת רשעים גמורים שחיו עד מאה ועשרים. האר"י הקדוש ורבני נחמן מברסלב חיו חיים קצרים והספיקו פי עשר ממה שאנחנו יודעים. זה אומר שהם לא טובים? זה אומר שהם טובים?! זה כן אומר שהיה להם תפקיד ושליחות ושהיא הסתיימה בגיל צעיר. (בדיעבד אנחנו רואים את החותם הארוך שחייהם הקצרים השאירו)
>
> למה הקב"ה נותן חיים?
כדי שנרוויח יותר בעולם הבא.
המוות עם כל הפחד ממנו ועם כל החשש – הוא רק שלב מעבר למקום האמת. למקום שכולו טוב ונצחי. למקום בו אפשר לגעת בכיסא הכבוד, למקום בו אפשר להינות מזיו השכינה האמיתי.
> אני יודע שזה לא הופך את המוות ללונה פארק ת"א והוא עדיין נשאר ויישאר מפחיד אבל אני כן רוצה להגיד שלא רק הטובים מתים ולא בהכרח מי שנשאר הוא רע… אנחנו כאן בחיים כדי לקיים את השליחות וכדי לזכות בעולם הבא לפי מעשינו.
>
> אני בטוח שידידך היה ועדיין צדיק וטוב "ועמך כולם צדיקים לעולם ירשו ארץ". אין מילים לנחם. את צריך לנצור עכשיו אצלך את הזכרונות הטובים שלך ממנו. תזכרי אותו הכי טוב שאת יכולה. אני סמוך ובטוח ואני גם מבטיח לך שטוב לו ליד כיסא הכבוד.
>
> חזקי ואמצי.
> אשמח לדון איתך בהרחבה על הנושא.
>
> אריק
>
> ofarik@gmail.com
מומלץ לקריאה בנושא: מאמר "קול דודי דופק" של הרב סולוביצ'יק. (עד הפסקה על איוב)