אמא חולה – מאוד קשה!

שלום לך!
אני מקנא בך. איזה התמודדות…
אמנם לא פירטת בדיוק באיזה מחלה נפשית מדובר ובמה זה מתבטא אבל אני רק יכול לומר לך שאני ממש מבין אותך…
לפני כחודשיים סבא וסבתא שלי עברו לגור אצלנו כי הם לא יכולים לתפקד לבד. אני הייתי צריך לפנות את החדר שלי ולעבור לגור בדירה שלהם. זה היה קשה אבל עשיתי את זה כי ידעתי את החשיבות. אבא שלי טיפל בהם במסירות רבה ולמרות שמאוד קשה לו הוא הצליח מאוד לעזור להם. לפני חודש הוא נסע לחו"ל ואני הייתי היחיד שיכול לעזור להם כי גם אצלי כולם עסוקים ולא נמצאים באזור. נורא פחדתי, נורא היתה קשה לי המחשבה שאני אהיה כבול לבית ואצטרך לדאוג להם כל הזמן- אבלעכשיו כשאבא שלי חזר מחו"ל אני אומר לך שאלה היו 3 שבועות מהטובים ביותר בחיי! כמות החסד והטוב שהצלחתי למצוא בתוך עצמי היתה כל כך גדולה- בחיים לא חשבתי שאני מסוגל לזה! זה ממש עזר לי להכיר את עצמי הפנימי, את עצמי בצדדים הכי טובים שלי! את מבינה למה אני מקנא?…
אבל את יודעת גיליתי עוד משהו…
חוץ מהמידות הטובות שהצלחתי לגלות, אחריות, עזרה לזולת, קבלת רצונות של אנשים אחרים בשלוה וכו'- גיליתי שגם לצד השני יש הרבה הבנה למצב! אבא שלי שיחיה, מרוב אהבה להוריו יצא ממש מגידרו, עשה בשבילם כל דבר והקדיש ממש את כל יומו למענם- אבל אני לא יכול, יש לי עוד המון דברים לעשות! אז פשוט דיברתי עם סבא וסבתא וניסיתי לברר מהם הדברים הכי חשובים להם, מתי אני הכי צריך להיות, מתי אני הכי צריך לעזור ויחד תכננו את הזמן כך שנשאר לי גם זמן לעצמי! ממש אין תלונות!
את יודעת, ברגע שרק העליתי את הבעיה, ברגע שרק דיברתי על זה והבהרתי את היכולת שלי ושמעתי את הצרכים שלהם- יחד, ממש יחד הצלחנו למצוא סידור מסוים שיאפשר לכולם לצאת מורווחים!
אז אני ממש ממליץ לך, בהנחה שהדבר אפשרי עם אמא שלך, פשוט לבוא ולדבר איתה! תאמרי לה את כל מה שיש לך על הלב, תגידי לה בנעימות ובנחת כמה את באמת רואה את הצער שלה, כמה את מרגישה את הכאב שלה וכמה את רוצה לעזור לה באמת אבל יחד עם זה תגידי לה גם את הבעיה שנוצרת- תגידי לה שממש מרוב אהבה אליה ומרוב רצון לעזור בקושי יש לך זמן לעשות דברים אחרים! אני בטוח שהיא תבין אותך, אני בטוח שהיא תוכל לומר לך מה היא הכי צריכה ואיך אפשר לסדר את הזמן הכון כך שתוכלו שתיכן להיות מרוצות…
ועוד משהו קטן. את יודעת, כל הזמן הזה היה לי מאוד קשה שאני לבד עושה הכל וכל השאר לא טורחים גם כן לעשות למענם- אבל שתקתי. ונראה לי שבגלל שלא התלוננתי- פתאום כולם שמו לב, כולם פתאום אמרו לעצמם "למה שגם אני לא אעשה משהו" ובאו לעזור לי מדי פעם… אולי גם לך זה יעבוד, אולי גם את אם לא תתלונני כמה קשה ותעשי הכל עם חיוך אמיתי, תעשי הכל מתוך תחושה של שליחות- גם אחרים ירצו לעזור…
מקוה שעניתי, מקוה שתוכלי לקחת אחריות ולדבר עם אמא ולפתור את הבעיה יחד…
וחוץ מזה- ממש כל הכבוד לך על ההתמודדות הבוגרת עם כל המצב- שתזכי לעוד הרבה מצוות!
כל טוב ורפואה שלמה לאמא,
אילן

[תזכורת]: כתבנו מה שנראה לנו, אבל אין כמו שיחה אישית, דרכה אפשר להבהיר הכל טוב יותר, לשוחח אחד על אחד ולהעלות כל נושא שרוצים, ואפילו ליצור קשר אישי. לכן, אפשר תמיד – בשמחה! לפנות גם לקו הטלפון של חברים מקשיבים, שפתוח בימים ראשון עד חמישי בין השעות 9 ל1 בלילה, והמספר הוא: 026518388. סודיות מובטחת. אנחנו מחכים!