אמא חתונה=בלאגן…

שלום לך יקרה!
זה ממש משמח לשמוע על התהליך שעברת ועל ההתחזקות שלך- שבעזרת ה´ רק תמשיכי ותגדלי בעבודת ה´ כל החיים!
אני ממש מעריכה את השינוי שעשית ואת החוזק שלך במעבר הזה ואני מאמינה שלא תמיד זה קל- ועדיין את שם- אשרייך!

וכמו שאמרת, לענייננו…
את מתארת מצב לא פשוט בכלל.
אמא שלך רוצה שתתחתני ותקימי כבר בית- מכל מיני סיבות.
ואת- יוצאת עם מישהו, אבל לא יודעת אם זה באמת מתאים לך ולא נעים לך מהתגובות של אמא שלך וגם שלו, נכון?
את באמת עומדת פה בסיטואציה מורכבת- מכל הצדדים יש עלייך לחצים, ואת? מה איתך?
זה בדיוק העניין.
מה [את] רוצה?
מה [את] מחפשת? את רוצה בכלל להתחתן עכשיו? מתאים לך להקים עכשיו בית, להיות אחראית למשפחה? את מוכנה לקחת על עצמך עכשיו את האחריות הזו? ומה איתו? את נהנית איתו? נעים לכם ביחד?
כל כך הרבה שאלות…
והן שאלות של בירור, של בדיקה עצמית.
זה שלב שאת חייבת לעבור לפני שאת רצה קדימה עם כל הלחצים מסביב.

אני לא יודעת אם התקדם משהו (לכאן או לכאן…) עד שקיבלת את התשובה, כמו שכתבת "ה´ גדול" והוא מסובב דברים לא בדיוק כמו שאנחנו מתכננים…
ובכל זאת, אלו דברים שתצטרכי לעשות תמיד- ולא משנה איזו סיטואציה זו תהיה:
[בירור עצמי פנימי].

אני חושבת ומאמינה שאת צריכה למצוא איזה שעה של שקט ולשבת עם עצמך ולנסות לחשוב ו[להרגיש] מה [את] רוצה עכשיו מעצמך.
איפה את עומדת עכשיו, מה המטרות שלך, לאן את שואפת.
תנסי לא להכניס למחשבות האלה את השיקולים ה"חיצוניים"- השיקולים של אמא שלך, של הרגשות שלו, את מי את יכולה לאכזב.
זה לא קל, כי זה תמיד יידחף לך למחשבות, אבל תנסי להתעלם.
תנסי לחשוב ולהרגיש רק מה את- בצד הכי פנימי שלך- רוצה [באמת].

זה מאד חשוב, כי עם כל הכבוד לכל האנשים מסביבך, החיים הללו הם שלך ואת זאת שתצטרכי לחיות את כל החיים עם האדם בו תבחרי לבעל.
נכון שצריך להקשיב גם לעצות של אחרים ולא לזלזל במה שאנשים שאוהבים אותך ורוצים בטובתך מציעים, אבל-
ההחלטה הסופית היא [שלך בלבד]!

עוד בימי התנ"ך, כשהתרבות לא הייתה פמיניסטית כמו היום, כשאליעזר בא לבית לבן כדי לבקש את ידה של רבקה לקחת אותה לאישה ליצחק, לבן אומר לו:"נקרא לנערה ונשאל את פיה".
כבר אז, ההחלטה הסופית הייתה של הנערה!

אז תחשבי עם עצמך טוב טוב ותנסי להגיע למסקנות.
אלו לא חייבות להיות מסקנות מוחלטות וברורות של "אני רוצה להתחתן עכשיו!" או "אני ממש לא רוצה…"
בדרך כלל התחושות הן מעורבות- "מצד אחד-…. אבל מצד שני-…"
ואז זה יכול עוד יותר לבלבל…
אבל אל תלחצי מזה.
זה הכי טבעי בעולם.
יכול להיות שאת צריכה עוד זמן לחשוב, יכול להיות שאת צריכה עוד זמן להיות עם הבחור ואז להחליט.
אז קחי ת´זמן….

מה שחשוב הוא שלא תתני לסביבה להלחיץ אותך- ולא משנה מאיזה כיוון הלחץ הזה מגיע.
הקב"ה נתן לנו בחירה חופשית ואנחנו צריכים ומחויבים להשתמש בה בצורה הכי נכונה וטובה.
הרי בסופו של דבר, אנחנו היחידים שאחראים למעשינו, לא אף אחד אחר, הכי קרוב שלא יהיה…

דבר נוסף- כתבת על הבחור שבהתחלה ממש התלהבת אבל בפגישה השנייה כבר לא ממש.
אז קודם כל- זה מאד טבעי.
זה קורה לכולנו…
אחרי שההתלהבות של ההתחלה דועכת, נכנס המקום של השכל ושל ניסיון לברר בצורה יותר שקולה ושכלית את מה שקורה.
אל תלחצי מזה.
יכול להיות שזה מאותת על כך שזה לא מתאים, אבל גם יכול להיות שלא.
אני לא ממליצה לפסול על כזה דבר.
מה שכן כדאי, זה כמו שכתבתי קודם, לברר אם את בכלל [רוצה] את כל הקשר הזה, את ההתעסקות בחתונה בגיל הזה, את המוכנות שלך להקמת בית.
אם החלטת שאת כן רוצה- אני ממליצה (וזה מניסיון…) לתת עוד צ´אנס, לבדוק שוב.
אי אפשר להכיר בנאדם רק משתי פגישות.
אם יש משהו בו שנראה לך טוב ומתאים לך- שווה להמשיך עוד קצת ולבדוק יותר לעומק.

אז יקירתי,
תאמיני בעצמך ובכוח הבחירה שלך.
תאמיני שאת מסוגלת לבחור את הדבר שהכי נכון וטוב [לך].
תעשי את השיקולים הנכונים ותהיי קשובה כל הזמן לעצמך ולמה שהבפנים שלך אומר.
וכל הזמן תהיי בתפילה תמידית לה´ יתברך שיכוון אותך להחלטות הנכונות והאמיתיות לך, לאדם שהכי מתאים וטוב לך ולהתקדמות אמיתית…
המון המון ב"הצלחה!
שה´ יהיה בעזרך!!
ואת מוזמנת בכיף להמשיך לכתוב לי למייל- אם יש עוד שאלות, אם את רוצה להמשיך להתייעץ,
אני ממש אשמח לשמוע מה קרה בהמשך אז תרגישי חופשי…
שוב, הרבה הצלחה ושנשמע בשורות טובות!
נעה.
noale@shoresh.org.il