אמא שלי לא מרשה

שלום לך שואלת יקרה. עומדות בפני 2 אפשרויות. אפשרות אחת- לכתוב לך: כן! זה מותר! מותר לעשות חור שני באוזן! ואז את תוכלי לרוץ לאמא, להראות לה את זה ולומר לה- "את רואה? אפילו חברים מקשיבים אומרים שזה בסדר". והאמת, זו האפשרות הקלה. היא אפילו לא מצריכה ממני יותר מדי זמן לכתוב לך תשובה.
אבל יש לי עוד אפשרות, לכתוב לך- כן! זה מותר לעשות חור שני באוזן, אבל גם מותר לעשות מה שאמא מבקשת. ואם אמא מבקשת לא לעשות חור שני- מותר להסכים. נכון, זה מעצבן ומרגיז כי לכל החברות שלך יש, וההורים של כולם מסכימים ורק לך לא מרשים ואת כל כך רוצה להיות כמו כולם. אבל בסופו של דבר על מי אנחנו מדברים? על איזה אדם זר? לא! אנחנו מדברים על אמא שלך שהביאה אותך לעולם, ודואגת לך מהרגע שנולדת ועוד לפני הרגע הזה, ומספקת לך את כל הצרכים שלך כמעט, ומשקיעה בך את כל כולה ורוצה רק בטובתך. והאמא הזו, שאולי נראית מיושנת ולא מבינה באופנה חושבת שזה לא יהיה לך טוב אם תעשי חור שני. כי היא מרגישה שלמרות שאין איסור הלכתי לעשות זאת, יש בעשיית חור שני שדר ואמירה שלא הולכים יחד עם רוח התורה. ומפריע לה לראות את זה והיא גם לא רוצה שהבת שלה תעשה את זה.
אפשר לחלוק עליה ואפשר לא להסכים איתה על דבר שנהיה כל כך מקובל בימינו, אבל אפשר גם להגיד- האם בשביל דבר כל כך קטן אני אתווכח ואריב ואתעצבן?
מה יותר חשוב? יחסים עם אמא או חור שני באוזן???
ואותו רב ששאלת אותו על חור שני ואמר לך שמותר, אם היית שואלת אותו אם מותר לעשות למרות שאמא לא מסכימה, הוא היה עונה לך בדיוק כמוני- שאם מדובר במשהו שאינו כה מהותי בחיים, ראוי להקשיב להורים ולכבד את רצונם. החיים מזמנים הרבה חילוקי דעות עם ההורים וכדאי לדעת להבחין בין עיקר לטפל ולהשתדל לעשות כפי בקשתם באותם דברים שאינם כה משמעותיים וחשובים. אני כמובן לא באה לקבוע לך מה חשוב לך בחיים שלך אך נדמה לי שתסכימי איתי שיש דברים מהותיים יותר. גם בגיל שלך. וההקשבה לאמא לא צריכה להיעשות בתחושה של- "אוף! פספסתי את החלום! ואיזה מעצבן לי עכשיו" אלא בתחושה של שמחה שאת עושה כפי רצונה, ומשמחת אותה בכך ושהפעלת שיקול דעת בצורה שיודעת להציב את סולם הערכים בחיים ולפעול על פיו גם בשעת מבחן.

עומדות בפני 2 אפשרויות איך לענות לך.
מה את אומרת? באיזו מהם כדאי לבחור?

כל טוב, ברוריה
brurya123@gmail.com