לפני כשנה וחצי אחותי חלטה בסרטן נדיר מאוד הייתה על סף המוות וב"ה היא חזרה לחיים מלאים והמחלה עזבה אותה! אך מאז ועד היום עבר הרבה- שנה וחצי של יסורים אבל היא לא הבעיה היא הבריאה ואימי נשארה חולה לא במחלה עם שם מפחיד כמו סרטן או משהו מוגדר… אימי חלתה במן מחלה כזו שנקראת יאוש ,עצבות… אומרים שהילד יונק את האהבה מאימו מתוך כך אני יכול לומר בוודאות שהמעיין הזה נעלם אני לא כבר לא מוצא אותו אצל אימי… המחלה הנוראית הזו מבטאת בכל… מהעיניים האדומות תמיד עד לפרצוף מחייך לא אמיתי … איני יודע מה לעשות אני אוחז באושר, בשמחת התורה אך לא מצליח להדביק בה את אימי ולעודד אותה … אולי זה לא תלוי בי אך אני תלוי בה, אני זקוק לה, ואיני יודע מה לעשות!
בתודה מראש ובהערכה רבה…
שלום.
אני חייב לך אלף התנצלויות!
הרבה זמן השאלה שלך נמצאת לי בראש אבל לא הייתי מסוגל לכתוב תשובה כמו שצריך, כי הייתי טרוד כל כולי (מעשית ובעיקר נפשית) בעניין סיכול תכניתו המטורפת של ראש הממשלה לעקור ישובים ויהודים. סליחה שחיכית כל כך הרבה זמן! אבל לפחות עכשיו אני יכול להתרכז כמו שצריך ולא לשלוף סתם תשובה מהשרוול.
קודם כל אני מבין אותך מאוד, אני מבין מדוע המצב הזה מאוד קשה לך. זה באמת לא פשוט, כי כל אחד רוצה לראות בהוריו משענת, מקור של שמחה – ולא להיפך חלילה…
אבל יש גם על מה לשמוח. תשמח קודם כל שיש לך אמא. יש הרבה אנשים שלא זכו לכך! אם זה בגלל שמראש הם נולדו במשפחות 'חד הוריות' לצערנו, או מכל סיבה אחרת… אני משער שגם במצב הנוכחי, אמא שלך עדיין נותנת לך הרבה בעצם העובדה שהיא בבית, בעצם העובדה שיש לך בית להיות בו, שהוא המקום שלך. יכול להיות שקשה לך להעריך את הגודל שבכך כי מעולם לא חיית במציאות אחרת – ושבעזרת ה' לא תכיר מציאות אחרת, אלא רק מציאות טובה יותר! אבל דע לך שרבים היו מקנאים בך.
תחשוב תמיד על כך שבשלב מסויים זה יעבור בע"ה. הרבה אנשים היו שקועים במרה שחורה ויצאו מזה. במיוחד אם אתה יכול לנקוט בפעולות מעשיות, וכאן אני רוצה להציע לך כמה דברים.
הדבר החשוב ביותר הוא להתייעץ עם מישהו שמכיר אתכם מקרוב, או אם אין מישהו שאתה חושב עליו כמתאים – להתייעץ עם איש מקצוע שעוסק בענייני נפש האדם או יעוץ באופן כללי. אין מה להשוות בין תשובה אחת דרך האינטרנט שנכתבת על ידי מי שלא ממש מכיר את התמונה מקרוב, לבין מפגש אישי עם מישהו שיוכל לעזור מקרוב ובצורה יותר רציפה. איש מקצוע גם יכול להציע לאמא שלך לעסוק במשהו מעשי, והרבה פעמים משהו מעשי משחרר ממצבים כמו שאתה מתאר ומחזיר את האדם לטבעיות הבריאה של שמחת החיים. אם תרצה עזרה במציאת אדם מקצועי, אתה יכול לכתוב לי היכן אתה גר ואשתדל לעזור.
תחשוב על דברים שיכולים לשמח את ליבה של אמך, ואל תתייאש. גם אם לא תראה מיד שזה משפיע עליה, זה בטוח משפיע מבפנים.
עלה לי רעיון תוך כדי הכתיבה: מה דעתך לעשות איזו מסיבת הודיה לכבוד רפואתה של אחותך? נכון שכבר עבר זמן, אבל אף פעם לא מאוחר מלומר לה' תודה. מסיבה כזו שתדאג להדגיש בה את הדברים הטובים, שידברו בה דברי אמונה וחיזוק – יכולה אפילו לעשות איזשהו מהפך אצל אמא שלך. אולי תזמין למסיבה הזו רבנים מהאזור שתדבר איתם מראש ותאמר להם שאתה מבקש שירבו בדברי שמחה ועידוד, שידגישו את הטוב שבחיים, שידגישו שאנחנו תמיד בנים של ה' שאוהב אותנו ואף פעם לא לבד?
תראה לאמך תמיד פנים שמחות, זה ממש משפיע גם כאשר לא רואים את זה בטווח המיידי. העיקר שלא תהיה בבית כולו אוירה מדוכדכת, זה לא פשוט אבל מה שאפשר – כדאי לעשות.
וכמו שכתבתי, אם תרצה עזרה במציאת איש מקצוע אשתדל לעזור כמיטב יכולתי, רק תכתוב היכן אתה גר וגם משהו כללי על האופי של המשפחה.
שוב סליחה על העיכוב הגדול, אבל זה באמת היה לטובה כי אני בטוח שאם הייתי כותב את התשובה בשבועות הקודמים -הייתי הרבה פחות מצליח להתרכז כראוי.
בהצלחה רבה מאוד, וחיים טובים! ה' איתך!
יעקב, חברים מקשיבים
yaakov@makshivim.org.il