אמונה?!לא יודעת לאן אני הולכת…

שלום לך.
האמת היא שקצת בלבלת אותי. את מתחילה את השאלה לך בהפגנת אמונה בזה שאת
כותבת: "בעהי"ת ובהש´" ומילה אחרי זה את אומרת שאת לא מאמינה.
היה לי קשה להבין לאן השאלה הזאת הולכת, אז המשכתי לקרוא, בתקוה למצוא תשובה בהמשך.

נכון אמרת ששאלות אמונה על מציאות הבורא, קיומו ושאלת הידיעה בו הם לא
שאלות של כן ולא אלא הם נוקבות, משמעותיות, תמידיות וכו'. ולמה? כי הם עצם
החיים. ישקר לך מי שיגיד לך ששאלות אמונה נגמרות מתישהו. הם באות בכל שלב
ובכל גיל רק בדרכים שונות. פעם זה שאלות בינך לבין עצמך פעם זה מטוסים
שמתרסקים לתוך בניין ופעם זה מישהו במשפחה שנפטר – שאלות אמונה פושטות
ולובשות צורות שונות במשך חיינו. ותמיד הם דורשות בירור, חשיבה והתמודדות
איתן.

והנה את הגעת אליהם אחרי החגים. אחרי כל המתח הרוחני של כל נדרי, של
התקיעות של הצום והזיכוך הפנימי – נגמר! פתאום אנחנו מרגישים ריקים,
מרגישים- מה עכשיו? שמונה עשרה פשוט נראה לי לא מספיק. ישנה נפילת מתח
כזו… יצאנו מתקופה שבה המלך בשדה, תקופה בה אנו קרובים מרחק נגיעה
מבורא עולם ונכנסנו לתקופת השגרה. תקופה של עבודה, של בירורים, של מאמץ
להידבק ולעבוד, לעבוד כפשוטו!

אני שומע מדברייך, מההתמודדויות שלך, שמדובר בבחורה חזקה. אחת שיודעת
לעבוד על עצמה. כשהיה לך קשה פנית לספרים. לא וויתרת, המשכת וחיפשת. בכית
ונשענת, נפלת וקמת אבל חשוב מכל – את לא מוותרת! את רוצה ואת מבקשת וזה
כבר יותר מחצי הדרך!!! באמת.

"אני רוצה להרגיש, אני רוצה לדעת בלי ספקות…" – פעם הרב שלי אמר לי
שלפעמים אנחנו מחכים לאיזושהי פייה מהאגדות שתבוא ותפזר לנו אבקת קסמים
על הראש והכל יהיה ברור. לא תהיינה התמודדויות, הכל יהיה ברור, לא נשאל
שאלות והכל יהיה טוב. במציאות, זה לא קורה וגם לא יקרה. אני חס וחלילה לא
רוצה לנפץ לך איזה מיתוס ילדות ולהגיד שאין פיות אבל בכל אופן זה לא עובד
ככה. בעולם שלי אין פיות ואין קסמים – כדי לדעת צריך ללמוד. כמו שאת
יודעת לעשות. כמו שקראת את ר' שלמה קרליבך, ככה קוראים ולומדים עוד. בשפה
החסידית זה נקרא "עבודת הבירורים". לברר, לבדוק, ללמוד, לגלות ולהבין.

את יכולה לבקש עד מחר שישלפו אותך ויביאו לך, ויוציאו אותך אבל שום דבר
לא יקרה כי זה עבודה שלך מול עצמך. אני יכול לכוון, לתת כלים אבל את
העבודה את צריכה להחליט אם את עושה או לא. וידועה האימרה ש"אין הדבר תלוי
אלא בי"…

אין לך מה לפחד ממחשבות רעות, להיפך! תסתכלי עליהן כממריצות לבירור. אני
בטוח במאת האחוזים שאת מאמינה שהוא קיים והוא שם והוא שומר ומשגיח העניין
שלא תמיד אנו רואים את זה בגלל יצר הרע שמערבב לנו את הראש.
צריך לדעת פשוט לשלוט על המחשבות שלנו, להיות "הבעלי-בית" של
עולם המחשבות שלנו – וזה לא בשמים. קצת אימון ומצליחים.

אני בטוח שבירור אמיתי ומעמיק ואמונה בצדקת הדרך יתנו לך קצת הקלה בתוך
כל סבך המחשבות הטורדניות שלך בנוגע לאמונה. כי תכלס, את מאמינה! אני לא
קונה את זה שאת לא בטוחה, בטח שאת בטוחה! – רק שצריך קצת יותר לברר
לעומק. ברור לעומק זה ספרים, שיחות עם חברים, לימוד עם מורים ורבנים
ובעיקר הרבה תפילות ובקשת עזרה מאבא 🙂

אני אסיים בהשוואה שקשורה לתחילת התשובה:
בכל אחד מאיתנו יש כלי קיבול שמכיל תשובות ואמיתות לבירורים שלנו. וככל
שאנחנו גדלים, גדל הכלי איתנו ואז התשובות הקודמות מתגמדות ביחס לכלי ואז
אנחנו מרגישים בעיה בפנים, משהו לא שלם – ולכן צריך ללמוד ולהעמיק יותר
בהתאם למצבנו. כלומר צריך למלא את הכלי בתשובות שיתפסו נפח רב יותר, לברר
דברים יותר לעומק בהתאם לגודלנו החדש. גדלנו הפיזי ובעיקר גדלנו הרוחני.

הרבה הצלחה,

אריק.

אשמח לשמוע איך הולך בהמשך:

ofarik@gmail.com