שלום!תדה מראש על העזרה..
אני בשירות לאומי בתיכון דתי (כשרוב הילדים אינם דתיים או מסורתיים) חשבתי שאני מספיק חזקה מבחינה דתית.. וקיבלתי כאפה.
אחד התלמידים שאל אותי למה את מאמינה באלוקים? איך את יודעת שיש אלוקים?
ובנוסף הוא שאל אותי מה הקטע שמנסים להתחכם עם כל המצוות? (כמו פלטה בשבת, מיחם וכו')
ומצאתי את עצמי במצב שאין לי מה לענות לו..
מה אני יכולה להגיד לו?
וגם בשביל עצמי..
תודה רבה!
שלום רב,
חשוב לברר את יסודות האמונה שלנו, וטוב שנפגשת עם השאלות כמו שהם, כך את יכולה להבין בעצמך מה משמעות אמונתנו באמת.
הרב קוק כותב שטוב שיש כפירה בעולם, כי בלי הכפירה לא היינו מרגישים צורך לברר לעצמנו מה אנחנו חושבים, ובמה אנחנו מאמינים…
למה אנחנו מאמינים באלוקים, איך אנחנו יודעים שיש אלוקים?
התשובה לזה היא פשוטה, קודם כל נתחיל מהרגש, את והוא, אותו אחד ששאל, מרגישים שיש אלוקות, מבינים שיש אלוקים שמנהיג את העולם, העולם מעיד על זה, עם ישראל בייחודו מעיד על זה, והמסורת שעברה בעם ישראל במשך הדורות גם היא מעידה על זה.
האם יש לנו הוכחה על מציאות השם, הוכחה ברורה שאין לה תשובה? לא נראה לי, כי לא תתכן הוכחה לוגית, למשהו שהוא מעל השכל, משהו רוחני שהוא מעבר לכל מה שיש בעולם, אם איננו יכולים להכיל בשכלנו את הישות הרוחנית הזו, איננו יכולים גם להוכיח שהיא קיימת, כי איננו יכולים לתפוס כלל איך ה´ שהוא דבר רוחני, ובלי גוף מתנהג, וממילא איננו יכולים להוכיח שהוא קיים באופן מוחלט.
מה כן? אנחנו יכולים להבין באופן קרוב לוודאי שהוא קיים, האם אנחנו יכולים להוכיח שהפלאפון שלנו יוצר על ידי מישהו באופן מוחלט, אם לא ראינו אותו מיוצר? לא בטוח, האם נוכל להוכיח שהורים של מישהו הם באמת ההורים שלו, ולא החליפו אותו בבית החולים, גם לא בטוח, אבל אנחנו יודעים באופן קרוב לוודאי שזו האמת, מכיון שאלו הדברים הטבעיים, זה הדבר ההגיוני, וזה מה שהשכל מחייב, האם יש הוכחה שכלית ברורה, לא, ובכל זאת אנחנו יודעים שיש בורא לעולם.
הדברים שמראים את מציאות השם בעולם, היא גם העולם המפותח והמיוחד, שקשה לומר שנברא מעצמו, היא מתן תורה ומעמד הר סיני שבהם השם התגלה לכל עם ישראל, ומעמד זה עבר במסורת בכל עם ישראל ללא מחלוקות, וכן ההשגחה המיוחדת שיש על עם ישראל, כך שלאחר מאות שנים הוא הצליח לשמור על הצביון המיוחד שיש לו ולחזור לארצו.
השאלה על פלטה בשבת ומיחם היא כלל לא התחכמות ואני אסביר זאת:
התורה אוסרת לעשות מלאכת עבודה בשבת, האדם בשבת צריך להיות פנוי מכל עשייה ויצירה בשבת, כיון שבשבת האדם צריך להתחבר לעולמו הרוחני, לעולם הנפש, כמו שהשביתה של השם ביום השבת לא היתה שביתה ממלאכה קשה ומפרכת, אלא שביתה מיצירה בעולם, שבת מיועדת ללימוד ולעשייה רוחנית, וגם האכילה והשתייה בשבת הם שונים משאר ימות השבוע, בשעות שונות, ובצורה שונה.
לכן, ברור שאם שמים פלטה או מיחם ביום שישי, אין בכך שום פגיעה בשביתה הרוחנית של השבת אדם לא עסק מבחינתו ביצירה ועשייה, אלא בשימור או חימום של משהו בשבת, כי אנחנו רק משמרים משהו שהיה, ולא יוצרים משהו חדש, פירוש השביתה בשבת הוא שביתה מיצירות, ולכן כתבה הגמרא שהאיסור בשבת הוא על ´מלאכת מחשבת´ כשהכוונה היא למלאכה שעושה איזו יצירה, ומוסיפה חשיבה בעולם.
מקווה שהועלתי
ולכל שאלה את מוזמנת לשאול
עקיבא
akivamakshivim@gmail.com
כמו כן יש כמה שאלות באתר שעוסקות בשאלות של אמונה בה´:
http://www.makshivim.org.il/ask_show.asp?id=282227
ועוד תשובה יפה:
http://www.makshivim.org.il/ask_show.asp?id=278509