שלום כבוד הרב,
אשמח להתייעץ איתך על נושא שמפריע לי בזמן האחרון. קודם כל, חשוב לי לספר שאני ומשפחתי בזמן האחרון התחזקנו מאד: התחלנו לשמור שבתות, לאכול כשר, לקרוא יותר בתנ״ך ואפילו צמתי פעם ראשונה השנה. הבעיה היא שאני באה מסביבה חילונית, ומדי פעם בבית הספר ילדים מזלזלים או צוחקים על חרדים, דתיים, ועל האמונה. אני מרגישה לא בנוח לשתף את דעותיי, ולפעמים אפילו מתביישת בזה. למשל גם החברות שלי יודעות שאני שומרת שבת, אבל עדיין הן לא מקבלות את זה ממש בטוב וגורמות לי להרגיש רע עם העובדה שאני שומרת. אשמח אם תייעץ לי.
תודה רבה ולילה טוב!!
שלום לך,
קודם כל, ממש כל הכבוד לך על ההתחזקות! התחזקות בשמירת המצוות היא דבר חשוב ויקר מאוד, ואשריך שאת הולכת בדרך הזו.
את מתארת מצב של חוסר נוחות עם הסביבה, וזה טבעי מאד. אבל צורת ההתמודדות שלך מול זה – תלויה במה שאת מרגישה בפנים. אם את תהיי יותר גאה במי שאת, בטוחה בצדקת הדרך שלך – גם ההתמודדות מול הסביבה תהיה קלה יותר. את כותבת שלפעמים השוני גורם לך בושה – אבל צריך להבין, שאין לך בכלל במה להתבייש! להפך, את הולכת בדרך הנכונה, את זוכה לקיים את רצון ה' ולשמור את המסורת שעם ישראל שמר עליה אלפי שנים; את יודעת להתגבר על אתגרים, לוותר על דברים שאת רוצה אבל נמנעת מהם כי אסור, את נמצאת במקום כ"כ הרבה יותר טוב מכל השאר! החיים שלך, כשומרת מצוות, ערכיים, גבוהים, וראויים להערכה! לא מדובר בסתם "דעות" או "מנהגים" שהמשפחה שלך החליטה לאמץ, אלא בקיום המצוות שהקדוש ברוך נתן לנו, בשמירה על צורת החיים היהודית כפי שהיא צריכה להיות! ככל שתהיי יותר גאה בזה שאת כזו כלפי עצמך, כך פחות תרגישי בושה או אי-נעימות כלפי הסביבה. להפך – תהיי גאה במי שאת! יש לך 'גאוות יחידה', משהו שאין לכל השאר (עדיין), ויש לך כ"כ הרבה סיבות להיות גאה בדרך הזו שלך.
גם אם החברות לא מקבלות בטוב את הדרך שלך, זו לגמרי בעיה שלהן; שמירת שבת היא לא "ג'וק" שנכנס לך לראש ואת צריכה כביכול "להתנצל", אלא דבר כ"כ גדול ויקר, וחשוב ומהותי – שמצד האמת כל יהודי צריך לשמור. וכך גם לגבי כשרות, צניעות, ויתר הדברים; כל דבר כזה שאת שומרת הוא 'אות כבוד' בשבילך, משהו יקר שאת זוכה לקיים, ויש לך כל הסיבות לשמוח בו ולהיות גאה בו.
כשאת מעלה מול חברות את הנושא הזה, למשל הן קובעות משהו בשבת ואת אומרת שלא תבואי כי את שומרת – גם אם הן יעשו פרצוף, יזלזלו או ילעגו – אל תתני לזה להכנס לך ללב; אל תרגישי שאת 'מתנצלת' על זה שאת לא יכולה, אלא תהיי גאה בזה שאת בוחרת בבחירה נכונה וטובה מבחינתך! כשתהיי גאה מבפנים, תוכלי לשדר את זה גם כלפי חוץ; תראי להן שאת לא מתביישת בזה שאת שומרת, אלא גאה בערכים שלך.
לגבי מה שכתבת שאת לא מרגישה בנוח לשתף את הדעות שלך – אז לפי כל זה תביני שאת יכולה להיות גאה בדעות שלך; אבל מצד שני, לפעמים יותר חכם לשמור את הדעות שלך בלב – לא כי את מתביישת בהן, אלא כי את לא רוצה להיכנס לעימותים או ויכוחים. אבל אם תרגישי צורך כן להביע את עצמך – אל תחששי ואל תתביישי.
בנוסף, את לא חייבת כל פעם להסביר את עצמך כששואלים אותך למה את עושה משהו שונה; אפשר לענות בפשטות ובחיוך: "זה חשוב לי", "אני בוחרת בזה". לפעמים דווקא השקט והביטחון הפנימי משכנעים יותר מכל ויכוח.
הניסיון מוכיח שעמידת האדם על הערכים שלו רק מגבירה את ההערכה של הסביבה כלפיו, ולא גורמת לריחוק או זלזול. היי גאה באמונה ובערכים שלך; כך יהיה לך קל יותר להתמודד, וגם תקריני על הסביבה את האור הזה. כשהחברות יראו שאת גאה במי שאת, לא מסתירה את זה ולא מתביישת בזה – זה יגרום להן להעריך אותך יותר ולכבד אותך ואת הבחירות שלך, וגם את הדת בעצמה.
יש לך זכות מאוד גדולה בדרך החיים שבחרת בה, ובמיוחד לאור זאת שאת שונה בכך מהסביבה; הקדוש ברוך שמח בך ומעריך אותך מאוד, תהיי גאה בזה מבפנים ומבחוץ, תמשיכי להתקדם ולהתחזק ועוד תגיעי רחוק!
את מוזמנת, ואפילו נשמח, אם תשלחי לנו משוב על התשובה ותכתבי לנו מה את חושבת על הדברים, ואם יש נקודות שתרצי עוד לחדד ולשאול. אפשר לפנות אלינו בהודעה לאתר, בטלפון 8298* וכן בווצאפ ל0533569263.
חזקי ואמצי,
שלמה, חברים מקשיבים makshivim.org.il