אמונה, הלכה ועוד קצת

בס"ד
שלום רב לך יהונתן.
ראשית אני חייב לומר שאני ממש מתפעל, שבגיל שלך יש לך שאלות המשקפות מחשבה כל כך בוגרת וכל כך רצינית, ולכן אני מברך אותך שתמשיך כך ותעלה במעלות התורה ועבודת ה´ ותגדל להיות תפארת לעם ישראל.
אודה על האמת שאני אינני מתמצא כל כך בתשובות שנמצאות באתר, ולכן מתקשה אני לצרף קישורים אל תשובות שנכתבו בנושא, למרות שבטוח אני שעם מעט מאמץ והשקעה, אפשר להגיע לתשובות טובות מאד הנמצאות באתר, ולכן אני ממליץ לך, להתגבר על העצלות והקושי, ובכל זאת לנסות למצוא תשובות באתר, שישלימו את הדברים שאני אכתוב בעז"ה. וזכור שכל לימוד מוסיף עוד נדבך ועוד משהו חשוב לעצם ההתקדמות שלך, וכשם שאין פרצופיהם שוים כך אין דעותיהם שוות, וכל אחד יש לו את הדברים המתאימים לו ולכן הוא גם עונה לפי הטעם שלו ולפי הנטיה שלו, לכן ראית דברים רבים על אותן השאלות יכולה להוסיף הרבה מאד.
וכעת אנסה לעבור אחת לאחת אל השאלות שאתה מעלה, ואשתדל שהדברים לא יתארכו יתר על המידה, למרות שכפי שאתה מבין כל נושא אפשר לפתח אותו לכדי ספר שלם, ולכדי לימוד ארוך ורציני, שאולי זה מה שבאמת מומלץ לך לעשות, אם כי זה ידרוש ממך השקעה רבה, אך בטוחני ששכרך יהיה רב.
וכעת אל השאלות.

1. בנושא של נתינת התורה לישראל יש כמה גישות, ולא אכנס לכולן אלא אלך בגישה אחת בלבד, ואשתדל להסביר את הדברים לפי הבנתי.
הקב"ה ברא את האדם חסר, ונתן לאדם את התורה שהאדם יוכל להשלים את עצמו, ואף ברא את כל העולם, בשביל שהאדם ישלים את עצמו, ויפעל עם אל לתיקון העולם. במעשה זה האדם שותף עם ה´ בדבר העמוק ביותר והגדול ביותר, לברוא עולמות.
ממילא מובן הדבר שדברים כאלו גדולים, לא יכול להיות שהאדם הפשוט יעשה אותם באופן טבעי, אלא צריך הוא הכוונה כיצד להתקדם, כיצד לעשות את כל הדברים הנפלאים שהקב"ה נתן לו, ולשם כך נתן לאדם את התורה. חלק לא מבוטל מהבנין הוא ההתמודדות של האדם לקיום הבנין. כאשר הדבר נבנה מתוך התמודדות, ממילא הדבר הוא עצמי לבונה, והוא בונה לא רק את הדבר עצמו אלא גם את הבונה בעצמו. כאשר המורה צריך ללמד את התלמיד, אם התלמיד הוא פשוט מאד, וכל מה שמלמדים אותו הוא מקבל בפשטות, ממילא המורה מעביר לו את החומר והמורה לא מתקדם מכך, אך כאשר התלמיד שואל, מברר ומקשה על הדברים, הדבר דורש מהמורה להוציא הרבה יותר את הכוחות שלו אל הפועל, ובכך המורה עצמו מתקדם מכך. כך גם בעולם, על ידי בנית העולם, וגילוי ה´ בעולם וכו´, האדם נבנה להיות אדם אחר לגמרי, על ידי כך הוא נהיה שותף בכל המהות שלו עם רבש"ע.
לבנין גדול ואמיתי, כפי שהקב"ה מאמין בנו שאנו מסוגלים לעשות, צריך הדרכה גדולה, הדרכה שהיא מעבר למה שאנו היינו מגיעים בכוחות עצמנו, הרבה מעבר להשגה שלנו, וכך נתן לנו הקב"ה את התורה שהיא יורדת אל השורשים של העולם, לשורשים של הכוחות הפועלים בעולם, לשורשים של הרצונות בעולם ולשורשים של כל המהות ומלמדת כיצד להוביל כל דבר אל התכלית שלו.
נכון הדבר, שגם חובה מוסרית היא שלאחר שהקב"ה ברא אותנו ונתן לנו את התורה, אנו מחוייבים לשמוע בקולו ולעשות את רצונו, אך גישה מוסרית זו איננה מקיפה את כל הקשר שלנו עם ה´, הקשר שלנו עם ה´ כולל גם גישה זו וגם מערכת כללית יותר ועמוקה יותר של קשר של בניה ושל עשיה מתוך שייכות עמוקה ביותר שאנו צריכים לחשוף אותה בחיים שלנו.

2. דברים אלו שאתה כותב מופיעים בספרים, אך לצערי הדברים שהבאת אינם שלמים ולכן הם מעוררים שאלות, ולכן דומני שעל ידי כמה הערות והבחנות הדברים יהיו ברורים יותר, ולכן אפרטם אחד לאחד. א. החידוש של התורה איננו רק בתיאור של מציאות שלא היו מקבלים אם לא היה במציאות ידוע, אלא גם בעצם יצירת דרך חיים אחרת לגמרי, דרך המחייבת את כל העם לדפוסי חיים אחרים לגמרי, להשקעה רבה, להתמסרות יום יומית לדבר ה´ וכו´. דבר זה כמובן אם לא היה ברור לא היו מקבלים עליהם אנשים ובודאי שעם שלם לא היה מקבל זאת אם לא היו הדברים ברורים. סיפורים קל לקבל הרבה יותר מאשר דרישות יום יומיות לעבודה המקיפה את כל החיים. בנצרות אין מערכת זו, וכל יסודה היה בביטול כל המחוייבויות היום יומיות האלו, על מנת למצוא חן בעיני אנשים. אדם המאמין בנצרות איננו מחוייב כמעט בכלום, הוא יכול להיות צדיק בדברים פשוטים מאד, ולכן גם דת כזו קל היה להקים עם מעט כשרון, במיוחד שהיא לא באה לחדש עובדות משמעותיות בחיים, ולא באה אלא להמשיך דבר ברור שידוע לכולם.
ב. הנצרות נבנתה לאחר שהעולם התקדם על ידי היהדות, לאחר שהוא הוכשר לקבל את הענין של אמונה באל אחד, לאחר שהוא הוכשר לקבל את היסודות המוסריים ולאחר שכל העולם השתנה. באותו הזמן שניתנה התורה, העולם כולו היה אלילי ולכן אמונה באל אחד לא היתה מסוגלת להתקבל. לכן הנצרות בנתה על היהדות, וניסתה לנצל את השינוי שהיהדות עשתה ולצאת ממנה.
ג. הנצרות בנתה על הצורך של האדם בקשר עם ה´, דבר שהיהדות גילתה והופיע בעולם, אלא שגנבה את יסודות האלוקיים של הידות ולקחה רק את הרעיונות שקל לאנשים להתחבר אליהם, והזניחה את ההשקעה בעולם ובבניה. בכך קל למשוך אנשים אלא שכמובן שאין בכך אמת. לכן הואיל והנצרות סיפקה "סחורה" שהעולם הרגיש צורך בה, היא הצליחה.
ד. הנצרות איננה בנויה על השכל אלא על הרגש, ולכן איננה יכולה לעמוד במבחן התורה והשכל וכל מי שהוא רציני יודע את הדברים. (דברים אלו הוכחו בכל הויכוחים בין גדולי ישראל לבין גדולי הנצרות בדורות רבים ועיין על כך בספר שיבת ציון נס לעמים בתיאור של הנסיון להתחמקות של גדולי הנצרות מלספק תשובות לשאלות הקשות.
יש עוד נקודות רבות לכתוב על כך ואינני יכול להאריך בכך.
3. כפי שהזכרתי בתשובה הראשונה, העולם כולו הוא אמצעי בשביל ישראל, בשביל שעל ידי ההשקעה של ישראל בעולם יזכו ישראל לתקן את עצמם ולהגיע לשלמות שלהם, ולכן אמצעי איננו הכרחי כאשר מגיעים אל התוצאה. נכון שבעולם אנו מרגישים קשר וצורך לדברים שאנו מתעסקים בהם ובדברים שאנו מרגישים מהם חיות וחיים, אך כאשר יגיע השלב הבא לא נהיה צריכים לכך ולכן כל העולם יאבד את משמעותו בפני דבר גדול לאין ערוך, ויתברר כיצד כל העולם היה הכשר בשביל העולם הבא.
4.שאלה זו מעוררת צער רב, שכן היא נובעת מנפילה גדולה שצריכה להגיע להתרוממות גדולה. התכונה המוסרית היא דבר שאמור להיות טבעי באדם ויוביל אותו בכל החיים שלו, בתכונה הזו האדם מובדל מבעל חיים החי אך ורק על פי האינסטיקטים הטבעיים שלו, ויצר הקיום. האדם במוסריות מתרומם מכל הדברים הקטנים אל דברים גדולים יותר וטובים יותר.
ביסוד המוסרי הבסיסי ביותר הוא שלא לפגוע בזולת. דבר זה הוא מוסריות בסיסית ובריאה, ולצערי הרב אני נפגש שוב ושוב עם שאלות מעין אלו, שהן נובעות מקטנות של אגואיסטיות שאין בה כל מוסריות.
כיצד אפשר לקלוט את זה שאדם יחיה רק את ההנאות שלו ורק את הטוב שהוא מרגיש, בלא שיהיה אכפת לו שהוא מזיק לאחרים? האם אין זה איום שאדם אדיש לזולת? האם כל תחושות של האחרים אמורות להדחות בפני ההנאות שלי?!
כך כיום לצערנו הרב החברה דוגלת כל כך בחופש של כל אחד ובשבירת המוסכמות והמחוייבות הבסיסיות ביותר, שנדחות בפני החופש האישי של האדם, שדברים אלו שהיו אמורים להיות פשוטים כל כך, הם מתעוררים כשאלה מכאיבה ביותר.
אך יודע אני שירידה זו איננה תיענה על ידי כך שנדבר על הפן המוסרי בלבד, למרות שהוא בודאי נכון, אלא שהיא דורשת התיחסות אישית לפי המצב של האדם. אף יתרון יש בכך, שעל ידי כך תתברר חשיבותה של הצניעות וחשיבותה של הטהרה, ובכך הדברים יהיו יותר פנימיים ויותר בנויים באדם, ואם כן זו תהיה ירידה צורך עליה שעל ידי כך הדברים רק יתעמקו ויתבררו.
היהדות מלמדת אותנו שהצניעות היא מידה חשובה, שהיא היסוד של הטהרה ושל השרית השכינה. הצניעות היא התחלה של סולם שראשיתו בארץ וראשו מגיע השמימה אל דברים חשובים ועליונים, לכן חשוב לברר את הדברים אחד לאחד, ללמוד אותם ולפתח אותם, לברר את חשיבות הצניעות ואת המעלה הגדולה שיש בה, ועל ידי כך להתקדם אל השלבים הבאים.
צריך לדעת שכל אחד ואחד מישראל הוא בנו ובתו של הקב"ה, והקב"ה אוהב כל אחד ואחד מאתנו אהבה עצומה. לשם כך הוא נטע בנו כוחות גדולים וקדושה גדולה, ואני נדרשים לשמור על הקדושה הזו ולפתח אותה באופן הנכון ובכך להתקדם על ידי כל הכוחות האלו.
קדושה גדולה ברא הקב"ה בגוף שלנו, ויעוד גדול שם בנו בהשתמשות ובגילוי הקדושה הזו באופן הנכון. כאשר אנו לא מודעים לדבר זה, אנו מרגישים בגוף שלנו הנאות נמוכות ורדודות, והדברים העליונים האלו יורדים עד באר תחתיות, עד כדי שהיופי של בת ישראל נהיה יסוד להנאה תאוותנית של בנים. כאשר מכירה הבת שהיא בת מלכים, שהגוף שלה הוא קדוש, ושהוא עם יופי מופלא לאין ערוך, היא יודעת שרצון ה´ הוא שהיופי הזה ישמר ליעוד שלו, להופיע באמת את כל הקדושה שלו. במצב זה כל שימוש אחר ביופי של האשה הוא בזיון גדול, הוא פגיעה במהותה של האשה, אשר נשחק כבר לצערנו הרב בעקבות גישה לא נכונה של הנשים אל האוצר שיש בהן.
כאשר האשה תדע את הפלא שיש בה, והיא תדע כיצד להשתמש בו נכון, היא תגלה את האוצר הגדול ותופיע אותו בשמחה גדולה ועצומה.
דבר זה דורש לימוד ארוך, לימוד של יסודות הצניעות ושל היופי ביהדות, וכמובן שהדברים ארוכים ואין אפשרות לכתוב את הדברים באופן מקוצר, אלא ממליץ אני ללמוד את הדברים מתוך המקורות שהם נכתבו בהם ולברר את הדברים. לדוגמא בספר כותנות אור, שאספו מאמרים שלמים על הנושאים האלו וכן יש עוד ספרים רבים שאשמח להפנות אליהם אם יהיה צורך.
בברכת הצלחה רבה והמשך לימוד פורה
יצחק.
Zahig2@shoresh.org.il