שלום הרב.
אני בת 16,דתייה ולומדת באולפנא.
בזמן האחרון אני מרגישה קרבה אל ה',וצורך עצוווום להתחזק להתקרב אליו,אבל משום מה כל פעם שאני רוצה להתחזק,מתחילה לסלול לי את הדרך משהו עוצר אותי…וכל פעם זה אותו הגורם-החברה שאני חייה בה.
אני חייה בחברה מעורבת,אך דתיה…אני פעילה בתנועת "בני עקיבא" ונכנסת להדרכה בקרוב מאוד ויש לי קשרים מסויימים עם בנים.
אך הייתי רוצה להשתנות,אני בתחילת הדרך אך המאבק עם החברה מכריע אותי,ולפעמים אהני פשוט מתייאשת!
אני לא רוצה יותר קשרים עם בנים(עד לתקופה לפחות של גיל חתונה)ורוצה להתחזק מבחינה רוחנית.
אך איך לעשות זאת עם החברה שאני חייה בה?
עוד שאלה- אתה יכול אולי להמליץ לי על ספרים באמונה,אמונה בה',צניעות הלכה וכדומה?
תודה רבה רבה!
הדר.
הדר יקרה שלום,
ראשית,טוב ומשמח שמרגישים רצון להתקרב יותר,להתחזק.
בעבודת ה'-יש עליות וירידות. לעיתים מרגישים קרובים מאד,ולפעמים חשים רחוקים ורוצים להתקרב שוב. וכך-'רצוא ושוב' אנו מתקדמים דרך הפעמים שבאמת הרגשנו רחוקים ומתוכם-עוברים לשלב גבוה יותר.
כתבת שאת מנסה ורוצה וכל פעם משהו מונע ממך לעשות את הצעד הסופי ולהתקדם. זוהי תופעה מוכרת לכולנו בעבודתנו הרוחנית.
ר' נחמן מברסלב כתב על כך בליקוטי מוהר"ן תנינא תורה מ"ח:
"כשאדם נכנס בעבודת השם, אזי הדרך – שמראין לו התרחקות, ונדמה לו (אף שאין זו האמת) שמרחיקין אותו מלמעלה, ואין מניחין אותו כלל להיכנס לעבודת השם. ובאמת כל ההתרחקות הוא רק כולו התקרבות (מאחר והיא מבחן, כאמור, להיותו ראוי, ואיננה דחייה באמת, אף על פי שכך הוא חש). וצריך התחזקות גדול מאד מאד, לבלי ליפול בדעתו, חס ושלום, כשרואה שעוברים כמה וכמה ימים ושנים, שהוא מתייגע ביגיעות גדולות בשביל עבודת השם יתברך, ועדיין הוא רחוק מאד, ולא התחיל כלל לכנוס בשערי הקדושה, כי רואה עצמו שהוא מלא עדיין עביות וגשמיות והרהורים ובלבולים גדולים, וכל מה שהוא רוצה לעשות בעבודת השם איזה דבר שבקדושה, אין מניחין אותו, ונדמה לו כאילו אין השם יתברך מסתכל עליו כלל, ואין רוצה כלל בעבודתו, מחמת שהוא רואה שהוא צועק בכל פעם ומתחנן ומתנפל לפניו יתברך שיעזרהו בעבודתו, ואף על פי כן עדיין הוא רחוק מאד מאד… הן על כל אלה וכיוצא בזה צריך התחזקות גדול, לחזק עצמו מאד מאד, ולבלי להסתכל על כל זה כלל. כי באמת, כל ההתרחקות הוא רק כולו התקרבות".
כתבת כי הגורם שמפריע לך בהתקדמות היא החברה בה את חיה וגדלה. אך אולי נהפוך רגע את התמונה. הרי כל אחד נולד בסביבה אחרת ולרוב זוהי הסביבה שלו עד שיוכל לבחור מקום מגורים לעצמו וכו'. אם כן-מה מצפה ממני ה' יתברך? האם אני צריכה להיגרר למצבים שלא טובים עבורי וכו'? ובאמת אם נתבונן מעט- נראה שכל אדם באשר הוא נמצא יכול לעבוד את ה' גם אם התנאים קצת מקשים. יש לך היכולת לכך אם ה' זימן לך את החברה הזו בה את נמצאת. את יכולה לקבל הרבה 'מתנות' יפות בדרך. כלומר…דווקא מתוך זה שאת מבררת את המקום שלך ואת הגבולות שלך-את יכולה לגדול מאד ולבנות בעצמך משהו חזק ואיתן. להיות מאמינה יותר וכו'. ומה תוכלי לעשות? קודם כל-חשבי מהם הגבולות שלך כשאת נמצאת בסניף ובקשרים האלו אותם ציינת. אם מציבי גבולות מראש-יהיה לך הרבה יותר פשוט. לדוגמא: אני לא יוצרת שיחות מיותרות,לא יוצרת מצבים קרובים עם המדריכים או נשארת עד שעות מאוחרות מידי איתם ועוד…
הרבה תלוי בך.
אם את תרצי ותחליטי לשמור על עצמך- בעז"ה תצליחי. ובכלל-תתפללי על כך… שה' יאפשר לך להתקרב אליו ולא ליפול למקומות שאת לא רוצה להיות בהם.
ויותר מכך אומר שכדאי להיות אמיתית עם עצמך ובמידה ואת מרגישה שזה 'גדול' עליך ועצם הקירבה אל המדריכים בסניף וכו' גורמת לך לנסיגה-אולי החיבור לסניף כרגע לא טוב לך. אינני מכירה אותך ולכן רק כתבתי זאת-ועדיף להתייעץ עם מישהי שמכירה אותך. (הורים/מדריכה/מורה קרובה/רב בבי"ס וכו'…)
בנוגע לספרים:
ישנם ספרים מופלאים שלל הרב ארז משה דורון עליהם אני ממליצה בחום רב. כמו "אור פנימי" ועוד. (תסתכלי בספריית בי"ס אצלכם) בנוסף-ספר מצויין בענייני צניעות:
"כותנות אור" –מומלץ בחום רב.
ובנוסף-
מי מפחד משאלות – הרב אברהם הורביץ זצ"ל.
'אמונות' ב' כרכים (הרב ישראל הס), אל המקורות (ד' כרכים), בעין יהודית (ג' כרכים), דע מה שתשיב לעצמך (הרב זאב קרוב), אשנב ליהדות (הרב נתן אוטנר), דרך אמונה, דרך עבודה (בנושא תפילה), בפקודה אלוקית, אמונה לדור התהיה (על אמונה בעקבות השואה והקמת המדינה) (הרב ישראל הס),
שאל נא (שאלות של בני נוער), אש מח (הרב שלמה אבינר), ועוד.
המון הצלחה בדרכך,יישר כוח על הרצון והנכונות להתקדם. תבורכי.
תוכלי לכתוב ולשאול בשמחה בכתובתי:
Adigut7@gmail.com
עדי