אמונה כשקשה ומתוך יסורים

בס"ד

שלום לך,

דבר ראשון סליחה על העיכוב בתשובה.

את שואלת שאלה מעולה, קודם כל כי היא פשוט אמיתית, והרבה מדחיקים אותה ומתעלמים! וגם כי מאוד חשוב לחוות את הדברים בעוצמה שלהם, כמו שאת חווה..

חשוב להקדים לפני הכל, שאין בעולם שום כוח שפועל לרעתנו. אנחנו בנים של ה´ וכל מה שקורה לנו מושגח על ידו לגמרי, וכל דבר, בכל מקום בעולם, לא משנה איך הוא נראה לנו – נעשה לטובתנו.

מאיפה אנחנו יודעים את זה?

אנחנו חיים בעולם, ויש לנו הורים ומשפחה וחברים ואין ספור מערכות משוכללות שפועלות בתוך גופנו ומחוץ לו!.. בקיצור, הכל מסביבנו מלא בטוב, וכל הטוב הזה קטנטן לעומת הטוב האין סופי שמחכה לנו במקומו – העולם הבא. נכון, בכל הדברים שכתבתי יש פגמים וחסרונות אבל כשאנחנו מסתכלים על כל ה"יש" וכל הטוב, אפשר כמעט לשכוח את אותם חסרונות שקיימים.

נכון, אסור לשכוח, צריך לכאוב, אבל זה לא סותר את השמחה, כי השמחה לא באה ממקום שהכל מושלם אלא ממקום שאנחנו מאמינים, אנחנו רואים שה´ הטוב עושה דברים שממש לא מובנים לנו אבל אנחנו נותנים בו אמון, אמון שאבא יודע מה הוא עושה, וגם אם נראה לנו, הילדים, שזה כואב אנחנו יודעים שכמו שבעולמנו אבא שנותן לילד שלו "חינוך" מפנק לא בהכרח שהוא בונה אותו, ואולי אפילו מזיק לו, ככה ה´, עושה לנו דברים שמהמקום העכשוי שלנו נראים לנו רעים אבל בעתיד או אחריו נבין שהכל היה בשבילנו, כל המציאות נבראה בשביל להטיב לנו ובוודאי שכל הפרטים שבה קידמו אותנו לאותה הטבה.

נדמיין לדוגמא, שאת רואה חברה טובה שלך נאבקת עם מישהו ברחוב ומנסה לפגוע בו. מייד את מתיצבת לעזרתה, מתוך הבנה פשוטה שיש לה סיבה חזקה לזה, אולי היא מתגוננת מפניו, או מונעת עוול אחר. כיון שאת מכירה אותה כמישהי טובה ועדינה, ברור לך שאפשרות אחרת לא באה בחשבון. כך כשאנו רואים את ה´ שמחייה אותנו כל רגע ולא מפסיק להטיב איתנו, מסתבר שנעמוד לצידו ונמשיך לשבח אותו, לא בגלל שאנחנו מבינים אלא מתוך אותו אמון שאנחנו נותנים בו.

בכל זאת, למה הוא עושה את זה?

א. משה רבנו שאל את ה´ את אותה שאלה ולא קיבל עליה תשובה, והסיבה היא שברגע שנבין למה הכל קורה ואיך הכל מסתובב נאבד את אותו אמון, האמון שהמציאות מחיבת אותנו לתת בה´, בונה אצלנו רמה של קשר, ואת אותה קשר של אמונה, ה´ רוצה להשאיר לנו.

ב. כמו שכתבתי, מהנקודה שלנו לא רואים את הכל, תארי לעצמך שאת נכנסת לחדר ואת רואה אנשים רעולי פנים חותכים אדם עם סכינים את ניגשת לעצור אותם והם מסבירים לך שהם סה"כ מנתחים את אותו אדם בשביל להבריא אותו.. כך גם לגבנו, אפשר להעלות אין ספור אפשרויות – יכול להיות שדווקא בגלל שהם היו צדיקים הם בטלו גזרה גדולה על עם ישראל, ואולי דווקא בגלל קדושתם הם באו לעולם הזה רק בשביל למסור את נפשם על קידוש ה´..

לסיכום, ראייה חלקית היא כמעט בהכרח לא אמיתית, וגם אסונות כמו שחווינו שברור שבעולם הזה לא נראה את הטוב שלהם, לעתיד לבוא נשלים את הראיה שלנו ונבין שהעולם שלנו היה חלקיק קטן מהמערכת הגדולה שה´ ברא לטובתנו..

בכ"ז מה נשאר לנו לעשות במצב כ"כ נורא? להתפלל, לקחת את כל אותו כאב מוצדק ולבקש מה´ רחמים, להשתדל לפרט עד כמה זה קשה ולא מסתבר, כמו שפרטת בשאלה ויותר.

רציתי לציין שוב שמאוד שמחתי על השאלה, נראה לי שהיא מאוד מוצדקת ומראה על עמידה אמיתית מול הדברים. אני מקווה שעזרתי, אשמח לשמוע אם נשארו עוד שאלות.

אורי. orihaz@gmail.com.