שלום!
יש לי בעיה שמפריעה לי , מצד אחד אני רוצה ומתפלל שייבנה בית המקדש ואני מחכה לרגע שבו הוא יגיע, כי זה בעצם מה שמניע את כל המעשים שלנו, בניית בית המקדשד במהרה בימנו! מצד שני אני מרגיש שאני לא יודע כמה אני אשמח ברגע שהוא ייבנה בגלל שכרגע קשה לי מאד להתחבר לעניין של עבודת ה' בבית המקדש, הקרבת קורבנות עליה לרגל וכו'? … וגם כרגע אני מרגיש שמח לפחות בצורה חלקית במצב שקיים היום שבו אנו עושים הרבה מעשים למען בנייתו של בית המקדש, כמו נושא הקירוב רחוקים שתופס תאוצה, ופעולות למען אהבת ישראל, וגמילות חסדים שאנו עושים. שבעצם כל מטרתם להביא למצב שבו עמ"י יהיה ראוי לקבל את המקדש, האם לאחר שהוא ייבנה כבר לא נצטרך לקיים פעולות כאלו? אם כך, אני ירגיש צביטה בלב , כי כרגע זה מה שמושך אותי ואני אוהב ומרגיש טוב בשעה שאני עושה אותם!
אני מקווה שהשאלה מספיק ברורה
תודה!
שלום רב,
אני רוצה קודם כל לתקן אותך קצת. כתבת "מה שמניע את כל המעשים שלנו, בניית בית המקדשד במהרה בימנו" אבל זה לא מדויק עד הסוף. בית המקדש הוא אחד מהשאיפות הגדולות שלנו, אבל לא כל השאיפות… השאיפה שלונ הוא מה שכתוב ב"עלינו לשבח" "לראות מהרה בתפארת עוזך… לתקן עולם במלכות שדי וכל בני בשר יקראו בשמך…". בית המקדש הוא עוד שלב בדרך לשם – כי כשה´ שוכן בתוכינו ויש מקום השראת שכינה, יש מקום שבו אפשר להתקרב אליו בקרבנות ובשאר עבודות המקדש, אז הרוחניות בעולם מתגברת, וכל בני בשר בסופו של דבר יבואו ל"ביתי בית תפילה יקרא לכל העמים". כל זה חלק מתיקון העולם.
בעניין ההתחברות לעבודה שם – אין לי תשובה חד משמעית אבל מה שבטוח שכדי להבין באמת מה זה חשוב לנו וכיצד זה יעזור לנו בעבודת ה´ – לא נוכל להבין באמת עד שלא נחווה את זה. כמו שאי אפשר להסביר למישהו מהי השבת באמת אלא רק אם הוא חווה שבת.
מעבר לכך ברור שיש כמה דברים שאפשר להבין בנושא עבודת בית המקדש:
1. הקרבנות – להתקרב לקב"ה על ידי שאתה נותן לו מעצמך שהרי הממון של האדם הוא חלק ממנו והוא מוקרב על המזבח. ועוד שאם אדם חוטא הוא היה אמור להיות למות בגלל התרחקותו מהקב"ה ובמקום זה הוא מקריב בהמה ששייכת לו. יש בכך שיעור חשוב מאד בעבודת ה´.
2. כל האוירה בבית המקדש היא "מעל לטבע": א. 10 ניסים שנעשו בבית המקדש. ב. בית המקדש הכיל הרבה יותר אנשים ממה שיכל באמת והקריב קרבנות בקצב שמעבר ליכולת הזמן. הרי בבית שני היו לפחות 7 מליון איש. וכשבאו להקיב את קרבן הפסח זה אומר כמה מאות אלפי קרבנות שמוקרבים ב3 כיתות ב3 שעות!!! אין לזה הסבר הגיוני אלא אם נאמר שבית המקדש הוא מעבר לזמן ומעבר למקום.
כיון שזאת האוירה ברור שהיא יוצרת רושם גדול מאד על האדם ומביאה אותו לדרגה רוחנית הרבה יותר גבוהה ממה שהיה לפני שהגיע למקדש…
3 העלייה לרגל – יש בה משהו מאד עוצמתי שכל עם ישראל עולה לבית המקדש לספוג מהקדושה שבירושלים ובמקדש, ללמוד תורה מהסנהדרין שיושב בלשכת הגזית… זה דבר שאין היום בשום מקום.
האם לאחר שיבנה המקדש לא נצטרך את כל המעשים שתיארת? שאלה טובה. לכאורה זה תלוי במחלוקת המפורסמת מתי יבנה המקדש – לפני בוא המשיח או אחריו. אם לפניו אז עדיין יש עבודה רבה כדי להביא את המשיח, ולכן צריך עדיין להחזיר את העם בתשובה. אם בית המקדש יבנה רק אחר כך נראה שהעבודה שלנו קצת תשתנה:
הגיוני שיהיה לך טוב בעבודה שאתה עושה עכשיו כי באמת זה מה שצריך לעשות. אבל בוודאי שגם לאחר כל תהליך הגאולה השלמה שיגמר יהיה מה לעשות. העבודה לא נגמרת אף פעם משום שהמטרה היא להדבק בקב"ה וזה משימה אין סופית. וגם כשכל הרע בעולם יעלם, יהיה עדיין במה לבחור – בין טוב לעוד יותר טוב.
נכון שעכשיו לפעמים טוב לנו במצב שאנו נמצאים בו, אבל 3 השבועות ובעיקר תשעה באב בדיוק באו לחנך אותנו שיש הכל – אבל אין עדיין את העיקר. כל העולם ישתנה כשיהיה בית מקדש: יהיה שפע רוחני, ושפע חומרי – של פירות הארץ (כמו הפירות הענקיים בימי המרגלים ושנשארו גם עד ימי הגמרא – בזכות בית המקדש וספיחיו), יהיה נבואה, יהיה רוח הקודש, יהיה שלום בכל העולם, גם בעלי החיים יתפתחו יותר.
חשוב מאד שתמצא חומר על מהי הגאולה ומשמעותה. הרב חרל"פ כותב בספרו "מעייני הישועה" שככל שמדמיינים יותר את הגאולה בצורה יותר מרוממת כך היא גם תהיה באמת. ואם הגאולה בשבילנו תהיה רק מדינה צבא כלכלה טובה שלום ועוד כמה נספחים – כך היא תשאר…
בהצלחה רבה, ונפגש במקדש בקרוב!
יקיר
yockir@smile.net.il