אני בניסיון קשה

שלום וברכה!

אני חושב שאת צריכה להיות גאה בקשיים שעוברים עלייך. את אפילו יכולה לשמוח בהם. אני לא בא חס וחלילה להפחית בכאב ובהתמודדות, אבל לא לכל אדם יש את אותם ההתמודדויות. ההתמודדות שהאדם נמצא בה נבראה כדי לאפשר לו להתקרב אל ה'. איזה טעם יש לאדם שאין לו התמודדויות? הייחוד של האדם על כל הבריאה, גם על המלאכים, הוא שהוא מתמודד עם קשיים וצריך לבחור בין טוב לרע.
יש אנשים ששוכחים את ה', אז הוא שולח להם צרות כדי שיזכרו. יש אנשים שדווקא מתוך כך שהם מוסרים את נפשם על עבודת ה' הקב"ה שולח להם התמודדויות, כדי שהם יוכלו להתגבר עליהם ולעבוד את ה' במדרגה הרבה יותר עליונה. בשביל זה כולנו כאן.
את בוודאי מכירה את השיר:
בלבבי משכן אבנה
להדר כבודו,
ובמשכן מזבח אשים,
לקרני הודו.
ולנר תמיד אקח לי,
את אש העקדה,
ולקרבן אקריב לו,
את נפשי היחידה.
חשבת פעם על פירוש מילות השיר? מה זה "לנר תמיד אקח לי את אש העקדה"? יש אנשים שכשהם שרים את זה הם חושבים על כל מיני קדושים עליונים שהיו מוכנים למסור את נפשם ובלבד שלא להיכנע לגויים המנסים להעביר אותם על דתם. הם בודאי חושבים לעצמם: "הלוואי וגם אני הייתי יכול להגיע למדרגה הזאת". וזה גם נכון אבל זה לא הכל. הרי כתוב בשיר "לנר תמיד". מה זה נר תמיד? אי אפשר תמיד למות על קידוש ה', מקסימום פעם אחת…
בואי נתבונן רגע בעקידת יצחק. בעקידת יצחק לא היה מדובר במקרה רגיל של מוות על קידוש ה'. בעקידת יצחק אף אחד לא מת בסוף. ה' ניסה את אברהם, אבל לא לקח את יצחק. וחוץ מזה, לא היה אף גורם חיצוני שהכריח את אברהם לעקוד את יצחק, אלא רק ציווי ה'. בשביל מה ה' עשה את כל המשחק הזה? הוא הרי ידע שאברהם ישמע בקולו, ומדוע היה עליו לצער אותו כל אותם הימים? אחת התשובות לכך היא שה' רצה להוציא את הכוחות של אברהם מפוטנציאל למעשה. לאברהם היה פוטנציאל גדול, אבל כדי לממש אותו היה צורך בנסיון. והקושי הזה שהגיע לאברהם היה קושי מיוחד. הוא נבע אך ורק מהמוכנות שלו לא לעבור על ציווי ה'. רק בגלל שהוא היה צדיק הקב"ה נתן לו הזדמנות להוכיח שהוא יכול להיות עוד יותר צדיק.
ואש העקידה הזו היא נר התמיד שלנו!
יהודי יכול לבחור לעצמו "חיים קלים". הוא יכול לבחור "לזרום" ולא להשקיע יותר מידי מאמץ, וגם הקב"ה לא יעמיד אותו בפני אתגרים רוחניים גדולים במיוחד, ויהיה לו טוב עם זה. אבל יהודי יכול לבחור לקחת לעצמו כנר תמיד את אש העקידה. לבחור למסור את הנפש על ציווי ה' למרות שהדבר הזה רק מקשה עליו את החיים, לפחות בהסתכלות שטחית. ולפעמים דווקא מתוך כך הקב"ה מערים עליו קשיים גדולים יותר, לא כדי לשבור אותו אלא כדי להוציא ממנו כוחות עוד יותר גדולים של אמונה ועבודת ה'. כשבאים על יהודי ייסורים כאלו הוא צריך להיות גאה בכך, ואם הוא יכול אז גם לשמוח, על שהקב"ה עוזר לו לעלות מעלה מעלה.
ואל תחשבי שהעקידה הזו, היום יומית, היא קלה יותר מהעקידה של אלו שמתו על קידוש ה'. לפעמים דווקא מעשה גבורה חד פעמי הוא קל יותר מקשיים יום יומיים ומתמשכים.
וגם את, עוד לפני שנראה איך אפשר להתמודד עם הקשיים, את צריכה לזכור שאת צדיקה. כמה בנות בגילך לא היו מרגישות שום בעיה במצב שלך! הם היו פשוט "זורמות", נהנות מהיחס של הסביבה אליהם, ולא שמות לב בכלל שיש כאן בעיה. אבל את היית גיבורה! עם כל הקשיים שהיו לך את הלכת אחרי ה' יתברך! מה שמחה שמח הקב"ה באותו הזמן! בוודאי הוא קרא לאברהם וליצחק ואמר להם: "ראו את בנותיכם הגיבורות ההולכות בדרככם!". ומאז את מספרת שרק קשה לך יותר. אני משוכנע שאלו הם הנסיונות שהקב"ה מעמיד אותך בהם כדי להוציא ממך עוד כוחות, כדי שתתרוממי למדרגות יותר עליונות. את לקחת לך לנר תמיד את אש העקידה, ועל כך את צריכה להיות גאה!

לגבי ההתמודדות עם ה"באסה". זה באמת דבר קשה, ואין לזה פתרונות קסם. נראה לי שבדרך כלל אי אפשר לעשות משהו נגד תחושות כאלה, אלא צריך למלא את החיים בדברים אחרים. אם את תהי עסוקה במשהו אחר זה מאוד יעזור, והזמן יעשה את שלו. אם את תהי שקועה בתוך עצמך הזמן עלול רק להחמיר את הבעיה. אני בטוח שאת יכולה למצוא דברים אחרים להתעסק בהם. שוה להשקיע בזה הרבה מאמץ. העיקר לא להיות שקועה בתוך עצמך. לנסות לא לחשוב יותר מידי "מה יהיה".
כתבתי המון, כדי לנסות ולעזור כפי יכולתי, אבל כמו שאמרתי כמה פעמים אי אפשר למצוא פתרונות קסם, ובטח שלא בשלט רחוק. כדאי לך למצוא מישהי קרובה (אולי אפילו אמא!!!) שתוכל לעזור לך בצורה אמיתית יותר. וכמובן שאם תרצי לפנות אלינו שוב את מוזמנת בשמחה.

ואני חייב לשוב ולומר, שמאוד התפעלתי מהגבורה שלך, מהיכולת לעשות את מה שנכון ולא את מה שקל. זה בכלל לא דבר מובן מאליו. אני מאמין בך ומאמין שתצליחי לצאת רק מחוזקת מכל העניין הזה.
המון המון בהצלחה!
משה,
חברים מקשיבים
moshfried@hotmail.co.il