בס"ד
שלום לכם!
לפני שאני מתחילה אני רוצה להגיד לכם שאתם עושים עבודת קודש כל-כך גדולה!! באמת!
עזרתם לי כ"כ הרבה פעמים.. אז תודה רבה!
ואני אתחיל.. אני בת 17 (כיתה יב') ויש לי חבר (ממש ממש טרי..)
למטרה רצינית- שזה חתונה כמובן! בדקנו כבר מטרות משותפות, וכ'ו.. וברוך ה' יש התאמה.
אני אשמח נורא שתביאו לי טיפים ממה להישמר, ממה להיזהר.. הדבר שאני הכי פוחדת ממנו זה המגע.. אני לא ארשה לעצמי! אבל בכל זאת אני אשמח לקבל טיפים..
דבר שני.. יש לי קשר נורא נורא טוב עם הורי, אך לפני 3 שבועות רבתי עם אמי ומאז אנו לא מדברות.. במהלך המריבה היא אמרה לי דברים קשים ונורא קשה לי לסלוח לה, אך מצד שני אני מתגעגעת לקשר, לדיבור, לאמא (!!!)
מה לעשות? (אשמח שתביאו לי טיפים שהם פרקטקיים ואני אוכל באמת להשתמש בהם..)
תודה רבה מראש!!
הי.
מזה שאת מבקשת טיפים אני יכולה ללמוד עליך שאת אדם שלא עושה ´דווקא´. לא נשמע שיש לך עניין של דאווין ביצירת הקשר הזה ולא נשמע שהריב עם אמא שלך מעלה לך את הבטחון העצמי כי הראית לה מה זה להתעסק איתך. את באמת רוצה לשמוע איך לעשות את הדברים בצורה הטובה ביותר ואם יש לנו עיצה טובה- את כאן כדי לשמוע, לקבל.
לי יש מה ללמוד ממך..
נתחיל בהתחלה.
אני נוטה להסכים איתך שכדאי לקבל טיפים לפני שנכנסים עמוק עמוק לקשר למטרת חתונה. בכל גיל, ובטח כשאנחנו צעירים (ויפים) כל כך.
1. קודם כל, [בודקים שאנחנו יודעים מה זה כולל. להתחתן- מה זה אומר?] אי אפשר לדעת עד שלא עושים את זה וחיים כזוג נשוי, אבל עקרונות ידועים מראש יש לנו הרבה. האם את מוכנה להתחייבות הגדולה של החיים שלך? האם יש בך רצון להיות אשה נשואה? האם את רואה את עצמך בעוד מעט זמן, אי"ה, אמא לילדים? האם חשבתם על מקורות פרנסה הגיוניים? האם את מרגישה שיש בך עולם פנימי עשיר שיכול לעזור לך במשימות החינוך בבית שתבנו? האם את מסוגלת לערוך סדר עדיפויות שישים את הזוגיות שלכם במקום ראשון, לפני חברות, לפני בילויים, לפני קניות, לפני הכל כמעט?… חשוב מאוד לחשוב על הדברים האלו ולא להיות פזיזים. לא לקפוץ מעל הפופיק עם מה שעדיין לא מתאים לנו. ואם זה מתאים לנו, לעשות את זה מתוך חשיבה בוגרת והגיונית.
2. דבר נוסף שאולי ישמע לך מובן מאליו: [צריך לקחת בחשבון שקשר למטרת חתונה הוא קשר עם מטרה.] הכוונה היא שאתם בקשר ´רק´ כדי להתחתן. לאו דווקא אחד עם השני- הרי יש אופציה שבסופו של דבר אחד מכם יגיע למסקנה שהוא רוצה להפרד- אבל מטרת היחסים ביניכם היא זו ולא אחרת. אתם לא בקשר כדי לשתף מישהו בחיים שלכם עכשיו, לא בשביל לבלות יחד, לא בשביל להרגיש טוב עם עצמיכם. האם זה אומר שלא מבלים ביחד ולא משתפים אחד את השני ולא מרגישים טוב? ברור שלא. חלק מ´להפגש עם בחור´ זה זה. אבל [המטרה שלכם מוגדרת ואתם לא מתפזרים בדרך לכל הכיוונים.] אני מציעה לך להגדיר יחד איתו פרק זמן מסוים שאחריו עוצרים וחושבים. עושים פגישה שמתמקדת בזה ובודקים יחד לאן הגענו, מה קורה איתנו, לאן אנחנו מרגישים שזה הולך, מה השתנה מתחילת הקשר ועד עכשיו. לא לזרום עם הקשר לאן שהוא מוביל, כי זה מתכון קל לבלבולים ולהסתבכויות של ´חשבתי שזה למטרה רצינית ופתאום סתם כיף לנו ביחד ובחיים לא נתחתן אבל גם לא רוצים להפרד..´ גם אם זאת תהיה פגישה קצת רשמית, זה שווה את זה. כדאי מאוד מאוד לעצור ולחשוב.
3. טוב מאוד שהתחלתם בשכל- מה המטרות של כל אחד מכם והאם הן משותפות או מקבילות או מצטלבות או לא קשורות. מכאן אפשר להתקדם נכון כי אין את המסך הזה שמפריד ביניכם ואם וכאשר רגש יתפתח תהיה לו קרקע בטוחה ויציבה לגדול עליה. [העלת בשאלה שלך את נושא המגע שאת מפחדת ליפול בו,] למרות שנראה שאת סומכת על עצמך אבל בכל זאת רוצה לקבל טיפ או שניים. אני ממליצה לך לדאוג להעלות את זה ביניכם- שיהיה ברור גם לו איפה את ממוקמת בעניין. שברור לך שלא נוגעים אחד בשני עד אחרי החתונה- ושאין כאן דיון. שלא יהיו ספקות ושהוא לא יוכל להתבלבל. גם אם את אומרת לעצמך ´אני מכירה אותו/ הוא שיא הדוס/ אני סומכת עליו שלא יהיה תינוק/ וכו´- בכל זאת תמיד טוב לוודא שאת לא רואה מה שאת רוצה לראות אלא שזאת אכן המציאות. כשתגדירו את זה בקשר ביניכם כמשהו מוסכם זה יוריד הרבה אי ודאות ולחץ בנושא. וגם ירגיע את החשש שלך ליפול בזה. זו משימה משותפת שלכם ולא רק משהו שחשוב לך.
4. באותו נושא, ואחרי שדברתם על זה, חובה להפגש במקומות שבני אדם מסתובבים בהם ובשעות שבני אדם מסתובבים בהן. לא למצוא את עצמכם לבד – לא בלילה ולא ביום. גם אחרי שאין בעיה הלכתית של ייחוד (תלמדי את ההלכות), תבדקו שוב שאתם בסדר עם המקום שבחרתם להפגש בו.
5. [אתם נמצאים בשלב בחיים שבו בונים את האישיות. אסור שהקשר הזה יקטע תהליכים שאתם עוברים, כל אחד לחוד, ותהליכים שתעברו ביחד.] תזכרו ותזכירו אחד לשני שאתם בשלב הזה. אתם עדיים לא מבוגרים ועדיין לא ´סגורים על עצמיכם´. תעודדו אחד את השני להמשיך ללמוד, להתקדם בצמיחה ובבניית האישיות והעולם הפנימי. תתנו כל אחד משל עצמו כדי ללטש קווי אופי, לקנות מידות טובות להמשך הדרך ו[ללמוד את החיים]. כמובן שגם אנשים מבוגרים עושים את כל זה, אבל בגיל 17 זה המאפיין המרכזי ביותר. אל תשלו את עצמיכם שסיימתם עם זה. אל תדלגו על השלב שבו אתם אמורים להיות עכשיו, רק בגלל שהכרתם אחד את השני.
6. לסיום, וכאן זה נוגע לקשר שלך עם אמא- [כדאי מאוד שההורים יהיו שותפים בתהליך הזה. יש לך קשר טוב עם ההורים ואל תזניחי אותו!!] לא כיף לשמוע את זה אבל אם אתם מספיק בוגרים כדי להתחתן אתם גם מספיק בוגרים כדי להודות שזה גיל מוקדם לשלב הזה ושצריך עזרה ומבט שיש לו ניסיון. אל תסתירי מההורים שלך את הקשר הזה (אני לא יודעת אם הריב ביניכן היה בהקשר הזה או לא), אל תדחפי אותם החוצה. נכון שזה משהו פרטי ושזה יכול להתפתח להיות הדבר הכי אישי בחיים שלך- זוגיות- אבל בינתיים את באחריות ההורים והם יתנו לך פרספקטיבה נכונה על הדבר הזה. את חשובה להם ואין להם אינטרס אחר. חשוב שהם ידעו מי זה הבחור, שיראו אותו ושישמעו עליו סיפורים ממך. זה משרת אותך בכמה מישורים- את שומרת על כיבוד הורים ונותנת להם להיות חלק משלב כל כך משמעותי בחיים של הבת שלהם, הנינוחות שלהם תאפשר לכם לפתח את הקשר בנחת ולא בלחץ, הם יוכלו לחוות את דעתם ולתת לך מבט מבחוץ שכל כך חשוב כשאנחנו מתאהבות (…), העזרה שאתם תצטרכו בהמשך הדרך (מכסף לחתונה ועד עצות של בניית בית ביחד) ינתנו לכם בשמחה מתוך שותפות ובריאות. מתוך משפחתיות.
סומכת עליך שתשכילי לדבר עם אמא שלך בצורה פתוחה ובוגרת, למרות הפגיעה, להעלות את הנושא יפה ולפתור את מה שמציק. הקשר איתה חשוב לך מאוד וגם לה. אל תתני לזה להגרר עוד ועוד, זה סתם מעיק (על שתיכן)- ואת כבר מרגישה כמה אמא חסרה לך.
אם יש משהו עוד, אני במייל:
Rutav89@gmail.com
רות.
