אני הולך להתחתן עם בחורה גויה- המשך

רז שלום,
שמחתי לקבל את מכתבך. השקעתי הרבה מחשבה בדברים שכתבתי לך וחששתי מאוד שהדברים שאכתוב לא ידברו אליך. כשקיבלתי ממך את האי-מייל קיוויתי שהיתה תועלת, ולו מעטה, במכתב שלי.
אינני יודע אם הדברים שאכתוב הפעם, יקלו מעליך במעט את המשא שרובץ על הכתפיים שלך. אני רוצה שתדע שהדברים הללו נכתבים באמפטיה והבנה עמוקה. גם אם שום מילה שאכתוב לא תמצא את דרכה ללבך או לשכלך דע לך שבאמת איכפת לי.
שאלת אותי על ההבדל בין כהן שמתחתן עם אשה לא כהנת לבין יהודי שמתחתן עם אישה לא יהודיה. אני מבין את הטענה שלך אבל אני עדיין חושב שיש הבדל משמעותי בין שני המקרים. הכהונה איננה קבוצה חברתית וציבורית שונה. הכהונה היא תפקיד שאמנם יש בצדו חובות וזכיות. עם זאת ברור שהעולם התרבותי והמסורתי של כהן איננו שונה מזו של ישראל פשוט. כשאישה מתחתנת עם כהן אין בכך מעבר דתי-לאומי-תרבותי.
תסלח לי על ההשוואה, אבל במובן מסויים, המעבר מישראל לכהן דומה למעבר של שחקן כדורגל מתפקיד חלוץ לתפקיד שוער. מדובר בשני תפקידים שונים עם זכויות וחובות שונים, אבל אם הנסיבות דורשות זאת, ניתן לבצע את ההעברה בלי אישור של ההתאחדות לכדורגל. לעומת זאת מעבר של שחקן מקבוצה לקבוצה דורש כמובן פרוצדורה שלמה הכוללת את הסכמת השחקן, הקבוצות, וההתאחדות. זה נכון שיש כמובן הרבה הבדלים בין המשל לנמשל אבל אני מקווה שהכוונה הובהרה.
אפשר לכתוב עוד הרבה על ההבדל בן מעמד כהונה למעמד לאומי אבל נראה לי שזה לא מה שמטריד אותך.
אתה שואל למה לא לאפשר לילדיך הרגשה טובה יותר; למה לא להעניק להם הכרה מהממסד שתתן להם שקט נפשי. שאלה טובה.
אני אתייחס לשתי נקודות בהקשר הזה. נקודות שלא יענו לגמרי על השאלה אבל אולי יקהו מעט את העוקץ שלה.
נקודה ראשונה קשורה לעצם הזהות היהודית. סיפרת לי שאתה מקנא בחברה שלך שלא לחוצה על הזהות שלה. יש משהו מאוד נכון במה שאתה אומר. אנחנו היהודים מאוד לחוצים על הזהות שלנו. העם שלנו הוא עם היסטרי מאוד בכל הקשור לעצמו (ובכלל). לא פלא שהעם היחיד בהיסטוריה של האנושות ששמר על הזהות שלו במשך זמן כל כך ארוך אחרי שעזב את המולדת שלו הוא העם היהודי.
חשבת על זה פעם שבמשך 2000 שנה החזקנו מעמד במקומות שונים ובתרבויות שונות בלי לאבד את הזהות שלנו? ואם לא די בכך אז גם אחרי מאות שנים חזרנו בחזרה למולדת שלנו. במשך קרוב למאה שנה התכנסו לכאן מיליוני יהודים שבאו ממאות נקודות שונות הפזורות על פני כל הגלובוס.
מה שלדעתי הכי מדהים במהלך ההיסטורי הזה הוא העובדה שהוא לא נבע מנימוקים דתיים. הציונים הראשונים פשוט הרגישו צורך נפשי עמוק לדאוג לעם שלהם ולהחזיר אותו לארצו.
שלום חנוך כתב פעם שיר על התרסקות הבורסה. בשיר הזה, 'משיח לא בא', יש משפט שאני מאוד אוהב. "מה שבא בקלות באותה הקלות ייעלם".
מצד אחד זה לא פייר שילדים שגדלים כיהודים לא יהיו מוכרים כיהודים. מצד שני זהות לאומית היא דבר משמעותי, במיוחד בעם הלחוץ שלנו.
אין חוק שלא פוגע מתי שהוא במישהו. מה שצריך לעשות במקרה כזה זה לחפש את הדרך במסגרת החוק כדי להקל על אותו אדם. אי אפשר לשנות את החוק בהתאם לכל מקרה כזה, מוצדק ככל שיהיה. עוצמתו של החוק נובעת מהיכולת שלנו לאמץ אותו גם כשהוא לא נוח לנו.
לפעמים אפשר ללכת הרבה לקראת אותו אדם שנפגע, לפעמים מעט, ולפעמים בכלל לא. אני יודע שלי, כאדם מאמין, קל יותר לקבל את החוקים האלו של השייכות הלאומית. אבל אני מקווה שגם אתה תסכים שלעצם קיום חוקים בעניין זה יש חשיבות מכוננת ביחס לאופי הזהות היהודית.
בשנות החמישים התנהל דיון נרחב בנוגע לאופיו של חוק השבות. מנחם בגין אמר אז אמירה שאני מאוד מזדהה איתה. הוא טען שעלינו לטפל בנושא בזהירות רבה שכן הבעלות על הנושא נתונה לא רק לנו אלא גם לעשרות דורות שקדמו לנו ולדורות רבים שיבואו אחרינו.
הנקודה השניה קשורה אליכם. אתה מאוד מודאג מהמעמד שהמימסד יעניק לילדים שלכם. אני לא מזלזל במעמד הרישמי אבל אני חושב שיש משהו הרבה יותר משמעותי. ילדים מגדירים את עצמם הרבה מאוד בעקבות הוריהם.
יכול להיות שאני אומר דברים שיהיה לך קשה לקבל אבל אני מניח שאתה מעדיף שאני אגיד לך מה אני חושב ולא מה שנעים לשמוע. אם אמא לא מגדירה את עצמה כיהודיה זה יהיה משמעותי מאוד עבור ילדיה. גם אם אתה תציין את החגים וגם אם היא תהיה סובלנית ותסייע לך בכך זה לא יעזור לטאטא את הבעיה. אי אפשר לעבוד על ילדים הם ידעו טוב מאוד שאבא שלהם יהודי ואמא שלהם גרמניה. גם אם הם היו מקבלים הכרה מהממסד כיהודים היתה להם בעיה בהגדרה העצמית שלהם. העובדה שאבא שלהם רוצה שהם יהיו יהודים ושאמא שלהם מוכנה לכך לא משנה את המציאות. האמא שלהם, שהם כל כך אוהבים, מעריכים וקשורים אליה, שייכת ללאום אחר.
אנחנו צעירים עכשיו ועם השנים דברים משתנים. מה תעשו אם עוד כמה שנים החברה שלך תרגיש קשר יותר מהותי ומשמעותי ללאום שלה. אני בטוח שהיא ואתה תרצו להיות כנים עם עצמכם. האם תחליטו להסתיר את הרגשות החדשים שלה או שתחליטו לגדל את ילדיכם בקונפליקט? אתם חייבים להיות מודעים לדברים הללו ולחשוב עליהם.
החברה שלך צודקת, אם היא לא מזדהה עם היהדות, אין שום טעם שהיא תעבוד על עצמה ועל הממסד. זה גם לא יעזור לילדים שלכם לדעת שרישמית הם יהודים כשבפועל הם גדלים במציאות קצת שונה. אם אדם מתגייר הוא חייב לעשות זאת בלב שלם אחרת זה רק יותר גרוע. אם היא הייתה רוצה להיות יהודיה ולשנות את הזהות שלה זה היה אחרת, אבל זה לא כך.
אני בטוח שאתה לא כועס על החברה שלך על כך שהיא אינה מוכנה להתגייר למרות שזה גורם קשיים בגידול הילדים שלכם. זה לא היה אמיתי אם היא היתה מתגיירת וזה מה יש. אז אולי זה צודק גם שלא לכעוס על הקשיים שגורם הממסד בכך שהוא לא הולך לקראתך. גם זה לא היה אמיתי אם היו משנים את החוקים רק בגלל שזה מה שנראה עכשיו יותר פייר.
זהו, נראה לי שהארכתי יתר על המידה. מה שלא יהיה, אני מאחל לך הצלחה מכל הלב; בתקוה שתמצא את הדרך אל האושר והשלוה.
אם תרצה נוכל להמשיך להתכתב אישית או לשוחח גם שלא מעל האתר.
בהערכה אמיתית
עמיחי, חברים מקשיבים