שלום רב!
ראשית ברצוני לומר כל הכבוד לכם, אתם עושים עבודת קודש, וישר כוח לכולכם!
סיימתי כיתה י"ב ואני מתכוונת בעזרת ה' להתגייס לצבא. (כרגע אני מחכה לתשובות ממיונים)..
אני בטוחה בהחלטה שלי ללכת לצבא (ולא לשירות לאומי), ואני יודעת שאני רוצה לתרום למדינה על ידי שירות בצבא.
עקב ההחלטה שלי ללכת לצבא קיימתי הרבה שיחות עם אנשי חינוך, חברות ומדריכות שניסו לשכנע אותי למה לא ללכת לצבא אלא לשירות לאומי,
אולם לא השתכנעתי.
כנראה שהשיחות האלה השפיעו עלי במובן מסוים, ועכשיו- אפילו שאני בטוחה בהחלטתי , אני כל הזמן חושבת על כך שאני הולכת נגד ההלכה, נגד פסיקת הרבנות הראשית.
אני לא באה להתיעץ אם כן ללכת לצבא או לא, את ההחלטה הזאת כבר החלטתי ואני מקווה שה' יעזור לי בכל מקום שאליו אלך, אולם כל פעם שאני קוראת איזה מאמר בנוגע לקיום מצוות, או הליכה אחרי ההלכה , בא איזה קול קטן בראש שלי ומזכיר לי שאני לא (!) הולכת לפי ההלכה, וזה משפיע עלי.
אני יודעת שצבא לבנות אסור על פי ההלכה, אולם אני מאמינה כי אגיע לתפקיד טוב שבו אוכל לתרום למדינה במלוא היכולת, מקום בו אוכל גם לשמור על הדת, ומקום בו איכות החברַה מעולה.
קראתי גם את אגרת הרב אבינר שאומר שהוא לא אומר ללכת לצבא, אולם אם כבר בנות הולכות אז שזה יעשה בשיתוף עם אלומה (אני גם בקשר עם אלומה).
לכן , אני מבקשת שתעזרו לי ..
אני לא יודעת מה לעשות, אבל אני כן יודעת שאני בטוחה במקום שאליו אני הולכת, אלא שכל הזמן יש משהו שמנסה לעצור אותי וגורם לי לחשוב שאני חוטאת ועוברת עבירות.
תודה רבה מראש על היחס ועל התשובה,
ושוב- בבקשה אל תנסו לשכנע אותי לא ללכת לצבא, כרגע אני מבקשת עצה מעשית איך לנהוג בנוגע למחשבותיי.
תודה רבה רבה וישר כוחכם!
שלום שואלת היקרה.
ראשית, רציתי להביע את הערכתי לך, על רצונך העז לתרום מעצמך למען מדינת ישראל. זה דבר שחזרת עליו מספר פעמים- על הבעת הרצון לתרום מעצמך בצורה הכי טובה שיכולה להיות, ועל כך ממש יישר כוח.
לא תמצאי אף אחד שמערער על הרצון הנפלא הזה, לא תמצאי אף אחד שיוצא נגד מידת הנתינה הנפלאה והמרוממת הזו. אלא שגדולי הדור במשך כל הדורות ועד היום סוברים שאין זו דרכה של הבת להוציא מן הכוח אל הפועל את מידת הנתינה במסגרת הצבא משיקולים רבים שאין לי עניין לפרט אותם- גם כי את וודאי יודעת אותם וגם כי (כמו שביקשת במפורש) לא באתי לשכנע אותך לשנות את דעתך. אכן אם היית שואלת היינו אומרים לך שלא, אך כאמור לא זו השאלה.
אחרי ההתלבטויות הרבות שוודאי עברו עליך במהלך השנה קיבלת החלטה ללכת לשירות הצבאי ו"בדרך שאדם רוצה ללכת מוליכין אותו".
אומר לך את האמת, אני מרגישה שכל ההרהורים האלו שעולים בך עכשיו לא מועילים לך בכלל. את ביררת לעצמך את הנושא, שמעת רבנים שונים, ובסופו של דבר גיבשת לעצמך את ההחלטה ללכת לצבא. אינני יודעת אם אפשר להגדיר את זה כעבירה על ההלכה שכן ישנם רבנים בדור שלנו שפתחו מדרשות לבנות כדוגמת מדרשת עין הנצי"ב המיועדת לבנות שהולכות לצבא ואם היה מדובר בעבירה לא היו אותם רבנים לוקחים חלק בדבר.
נכון, אין מקום לטייח, לא תמצאי היום אף רב (נדמה לי) שאומר מלכתחילה לבנות ללכת לצבא. אלא מי שכבר הולכת מומלץ שתתגייס במסגרת מדרשה/ אלומה וכו´.
לכן, מרגע שקיבלת את ההחלטה- אין לך מה להרהר בה, בעיני, ובוודאי לא להגדיר את עצמך כחוטאת. אלא את מקבלת אחריות על מעשייך ויודעת שאת עושה משהו שרבנים לא חושבים שלכתחילה הוא נכון.
עכשיו, מוטלת עליך המשימה להסתכל קדימה ולא להסתבך בעבר. מוטלת עליך המשימה להתכונן כמו שצריך לשירות הצבאי ע"י הכנה רוחנית- לימוד הלכות רלוונטיות, אולי התחזקות בנושאים שונים, יצירת קשר עם דמויות שתוכלי להתייעץ איתם בנושאים השונים במהלך השירות וכו´. אכן, הדרך הטובה ביותר לעשות זאת הוא להתגייס דרך מדרשה או כמו שכתבת דרך אלומה.
כתבת שכל פעם שאת רוצה להתחזק בעבודת ה´ שלך עולה בך קול שאומר לך שזה לא שייך לך. אני אומרת לך בדיוק להיפך, דווקא עכשיו זה הזמן להתחזק יותר, להשקיע המון בעולם הרוחני שלך כדי שתגיעי לצבא חזקה ואיתנה ותצליחי לשמור ואף להתעלות בעולמך הרוחני בתקופה הצבא ואחריה.
"בכל דרכיך דעהו"- בכל מקום שאדם נמצא הוא צריך לבדוק איך הוא מחזק את עולמו הרוחני וזה תפקידך כרגע. אל תחלישי את עצמך במחשבות שאת לא מספיק ´צדיקה´. להיפך, תנסי לבחון, במקום בו את נמצאת כרגע ובכל מסגרת אליה תגיעי מה ניתן לעשות בכדי להקדם ולהתרומם.
תמשיכי בעבודת ה´ שלך, תמשיכי בדרכך מתוך עוצמה ואמונה בעצמך.
אם תרצי להגיב לדברי, לשאול עוד או להתייעץ בכל נושא שתרצי- אשמח.
מי שתרצה לעיין במה שכתבנו בנושא ההתלבטות בין צבא לשירות לאומי אחרי שמינית מוזמנת לעיין כאן – http://www.makshivim.org.il/n_show.asp?id=4827
בהצלחה רבה וחודש טוב,
ברוריה
brurya123@walla.co.il