אני בן 17 ויש לי ידידה שהכרתי דרך האיסיקיו האם כדי לי להמשיך את הקשר או שכדי לי לנתק אותו לגמרי או שכדי להשאיר אותו על אש קטנה ככה שנגיע לזמן המתאים נדע אני כבר פשגתי אותו ואנחנו גם דיברנו בטלפון ושלחנו הודעות אחד לשני ואני מרגיש משהו כלפיה כאילו אני אוהב אותה ואני מרגיש שזה לא אפשרי מבחינתי לנתק לגמרי את הקשר כי זה ישבור אותי לגמרי נ.ב.בתודה רבה גבר גבר (ברור שזה אני)
שלום גם לך גבר גבר (אין ספק, ישר רואים שזה אתה…).
קודם כל זה שמצאת בכלל לשאול אותנו ולערב עוד מישהו במקרה הפרטי הזה שלך,נראה לי דבר ממש חשוב
וקבל יישר כוח גדול רק על זה.
בגלל שבפעם שעברה היו המון אנשים שרצו לאכול אותי על תשובה לשאלה דומה ולא משנה כמה כתבתי שהדברים צריכים להעשות בעדינות ולאט לאט כי יש דברים שיותר עושים לנו את זה מאשר לשבור לבבות, אני אנסה הפעם להדגיש את הנקודה הזו יותר.
יש כאן את אדון שכל, שכמו תמיד גם כאן אתה ממש לא הולך לאהוב את איך שהוא נראה:
זקן ארוך,נודניק אמיתי, הטיפוס האחרון שהיית מאחל לעצמך להיתקע איתו על אי בודד.
ומצד שני, הלב…אותו אתה דווקא הולך לאהוב:
לבוש טוב, מריח פארסט קלאס, זורם, כיף ובאוצר המילים שלו תמצא הרבה מהסוג של:
'עזוב אותך אחי…' 'בקטנה…' ו..'ושוב פעם התחלת להתחרפן לי, מה אתה דוס?…'
בגלל שהשו"ת של ה'יפים והאמיצים' מערוץ הטלנובלות נמצא באתר ממול, נתחיל דווקא ברשותך לשמוע את קודם כל את הלב, כדי שבסוף, כמה מבאס שזה הולך להיות, נזכור את השכל.
אז ללב שלך, להבדיל מהשכל, לא חסר כמו שכתבנו קלאסה.
הוא לא יתאבד לך על הזמזם של הדלת בבזזזז כזה, מעצבן,אלא ידפוק מעודנות.
(הוא נכנס רק לאיפה שמזמינים אותו ו…איזה יופי, עד עכשיו זה עבד לו טפו טפו) וישאל אותך בקולו המחמדים 'אם הוא יכול להיכנס?'
'בטח' אתה עונה, 'תרגיש כמו בבית' וזה מה שהוא בדיוק מתכוון לעשות.
אתה שואל אותו אם הוא רוצה לשתות? קולה, בירה, מים, משהו?
'כן, בוודאי' הוא יגיד לך. 'אבל אחר כך'.
קודם כל,הוא בא לעבוד.
הוא יתחיל כמו שהוא עושה תמיד, להציף אותך בבלל של מילים, אין לך מושג מה הלך שם אבל אתה בטוח ששמעת הרבה פעמים את המילה א ה ב ה, כי אם יש משהו שהוא מבין, הוא מבטיח לך תוך כדי קריצה,
זה אהבה.
ואז, לא נותר לך אלא לזוז הצידה, ההצגה מתחילה.
לאט לאט הוא יבנה לך את הרשת והקורים שלו?
ממש כמו של העכביש:
בקושי רואים אותם, אבל עדיין יחסית ליחס שלהם עשויים מהחומר הכי חזק שאנחנו מכירים בטבע.
וכשהם תופסים אותך…הם תופסים אותך…
'קודם כל ידידי היקר, ולפני שבכלל נתחיל,תירגע קצת, קח אוויר
תדע לך שאין דבר שאי אפשר לשנות, אידיאלים? מצוות? עקרונות? רק תגיד, תן מחיר
הריבונו של עולם? כן כן, שמעתי עליו, דווקא טיפוס נחמד
אבל זה לא הוא שכל הזמן אומר לכם, מה ואיך, אסור ומותר?מה אתה קשור לזה, אתה אדם גדול, לא קטן, גמד.
גם ככה אתה בן 17, וזה הולך להיות קשר לשם חתונה
מקסימום בסוף זה לא יילך או שתיפלו על נגיעה, נו, קורה, מה לעשות, זה לא אשמתך, זה מה שאומרים…תאונה.
ובכלל, על מי אנחנו עובדים, ראית איך שהיא ניראת, הרי זה ידוע, עיקר העיקרים
'אישה נאה מרחיבה דעתו של אדם' כתוב או לא כתוב כך בספרים?
ופתאום גבר גבר, תמצא את עצמך מתחיל לתהות בקול, 'אולי' ו'יש משהו במה שהוא אומר'
ולהבדיל מהקרצייה הזה, השכל, הוא גם לא צועק, עושה כאב ראש. הקול שלו נעים, לוחש, מזמר
ואז כמו תמיד, בלי הזמנה, הוא יבוא לך משום מקום, הסיוט שלך, מנפץ החלום
זקן ארוך, בגדים מפחידים,'לא', תגיד לעצמך, לא עוד פעם,'לך, קישטה! אתה לא רואה שאין מקום?'
לא, הוא לא. ואין לו בעיה עם זה, הוא בא בפשוט, ישר. חד וחלק. אין לו זמן לשטויות
בלי סמול טולק,בלי בעיות.
להשמיע לך כמה דברים,תרצה תקבל, לא תרצה…זבש"ך
הוא כבר יודע הרי מה יהיה בסוף. הסרט המוכר.בא לך שוב פעם להתחיל ולאסוף שברים?
סבבה,, רק שהפעם תסתדר בעצמך.
ואז הוא התחיל ושאל אותך, אם אתה באמת אוהב אותה? או שאולי לא בא, באישיות, התאהבת
אלא זו העטיפה היפה, הנוצץ והמסנוור, שדווקא אליו כל כך נקשרת
ובכלל, באמת נדמה לך שנכון להיום, כולך בן 17 וכבר הצלחת לעצב לך את הכלים שיגידו לך מי כן ומי לא
כי כמו שכתבת 'כשיגיע הזמן המתאים' לא יעזרו לך כל התירוצים: ה'לא ידעתי,וזה בכלל לא בגללי, זה בגללו…'
והיא? מה עם הנסיכה? באמת נדמה לך שהיא סגורה על עצמה? זהו? כבר החלטתם? כל כך מהיר?
כי סיפורים על רסיסים של אהבה, לבבות שבורים גם אתה שמעת, גם אתה מכיר
אז נכון, יש מצב שזה יכאב לך, בעצם בטוח, למי לא, אנחנו רק בני אדם, מתאהבים, נופלים וזה בעצם המשחק
ודווקא כי כל כך קשה לך, וזה כל כך מושך והכל נראה פשוט…מושלם, סוף,כל כך משכר..מתקתק
דווקא בגלל זה אתה יודע שאם תקשיב לעצמך באמת, בלי הסאונד המטורף וכל הבלאגן שמסביב
גם אתה תבין שאתה בעצם הורס רק לך, קובר בניין של נצח, מפלים של אושר בנהר מת, נחל אכזיב
ואז הם יילכו, השכל והלב והמסך ירד ותישאר לבד ושני קולות ממעייך ייפרדו. שני קולות ולב אחד
ותמצא את עצמך מהרהר, חושב, ללכת על העכשיו והחולף עם העטיפה היפה, או על העתיד, האמיתי,המיוחד
ותחליט בעצמך האם לקבל את הזריקה, את החיסון הזה, כי מה זה כמה ימים של כאב לעומת עשרות שנים של אושר אמיתי,מוחשי, עם האחת שלך, האמיתית
או שאולי בכל זאת, ניכנס להרפתקה הזו, ומה בכלל יש להפסיד, כולה נגיע לחתונה עם מה שהיה לנו פעם כנצח ועכשיו קברנו הכול ותחמנו לכפית.
ובנימה קצת אחרת:
אחרי הכול אנחנו בסך הכול מדברים על החיים שלך, העתיד,
ותישאר אחרי התשובה הזו עם ההחלטה שאתה ורק אתה אמור להחליט.
להמשיך ולשמור על אש קטנה?
באמת נראה לך שזה יילך? יודע מה, במידה ותמצא רב שיגיד לך ללכת על זה ולשמור על אש קטנה…באמת שלא אמרתי כלום.
אבל בגלל שאנחנו יודעים שה'אין אפוטרופס לעריות' נאמר בדיוק על זה כי אחרי שבוע של התכתבות השורה הבאה תהיה, 'אז איפה ניפגש ובאיזה שעה…' ומשם…
ברוך הבא לגיהינום, גבר גבר יקר, אנא שב במקומך בנחת, אנחנו מיד מתחילים…' .
כמה שהייתי רוצה באמת לכתוב לך איזה פיתרון של קסם ולהגיד לך שאתה שונה,ובמקרה שלך אתה באמת יכול לשמור על אש קטנה…זה פשוט לא יילך.
יודע כמה נפלו כבר? את הגלגל המציאו פעם אחת ולפעמים נראה שגם זה יותר מידי.
אז בגלל שנראה לי שהצד השכלי אמר את דברו בצורה מאוד ברורה ונכון לעכשיו, לגיל שלך, לעיצוב האישיות שלך,שלה, זה לא יהיה כל כך חכם להתחיל קשר כזה, ולכן עדיף לחתור לקראת כמה שפחות מגע,חיבה קשר…ואני בכוונה לא כותב 'לחתוך' כי המילה הזו ישר מקפיצה לנו את כל הפיוזים, לכן אני מניח שזה הולך להיות קצת קשה לך כי…
כן נכון, אתה מסכים עם כל מילה שכתבתי אבל היא פשוט,הדבר הזה, הקשר שעכשיו נכנסת אליו,זה פשוט כל כך עושה לך…טוב, מדהים…
לכן אם אתה שואל אותי, שב עם עצמך ולאט לאט תמחיש לך,תחיה, תנסה להוריד את הדברים,לתרגם אותם לשפה שגם הלב שלך ישמע.
אתה באמת אוהב אותה?
אני מאחל לה רק טוב אבל סתם, אם נניח חס וחלילה היה קורה לה משהו? לא יודע, איזה אירוע שבגללו העטיפה שלה הייתה ניראת קצת פחות מושכת, יפה?
גם אז היית איתה? אתה כותב שאתה חש אהבה אבל אתה באמת אוהב א ו ת ה?
או שאולי פשוט כל התחושה הזו, עושה לך טוב, מחזירה את הדימוי העצמי שלך למקום שאתה חושב שהוא ראוי לו?
יש לך כאן ניסיון, הזדמנות באמת גדולה וגישה אחת שאומרת:
איזה באסה! איך אני הולך לסבול, איך נפלתי לזה…
אבל למה שלא נלך עם הגישה השנייה:
הקב"ה רוצה לעלות אותי כיתה ולכן הוא הביא לי את זה.
עד עכשיו חשבתי שאני נמצא במדרגה מסויימת, אבל הנה, סוף סוף יש לי הזמנות להוציא את הכוחות האלה לפועל, להיכנס לליגה של הגדולים.
לא, אתה לא הולך לסבול, להפסיד, אלא להפך.
אתה רוצה ללכת על כל הקופה, לקחת הכול. ולכן אתה הולך לשמור על עצמך, על הכוחות שלך כן, וגם שלה..
אתה הולך להנות עד הפירור האחרון ממה שהקב"ה רוצה להביא לך ויביא לך.
אתה לא הולך לפוגג את התיאבון שלך, את התחושה הבריאה שהקב"ה ברא לך על במבה וביסלי…
כי אחרי הכול איך שלא תהפוך את זה, זה מה שזה, במבה וביסלי…לא יותר.
וסליחה מראש אם אתה חושב שאני מזלזל ברגשות שלך או במה שנדמה לך הולך ביניכם.
אני לא.
אבל בראייה קצת יותר רחבה, גם אתה תסכים איתי שיש הבדל בין קשר שמתחיל ממקום בריא, עם כלים נכונים לקשר שנולד מתוך קדושת האיי סי קיו, כבודו במקומו מונח.
במידה ותרצה קצת לרדת לרמת המעשה היותר פרקטית…אתה מוזמן לשלוח למייל.
רק טוב ובשורות טובות…
אבינועם
avinoam811@gmail.com