אני חוזרת בתשובה ואמא מתנגדת

שאלת הגולש

שלום!
אני בת 13 וחצי..
חזרתי בתשובה לפני שנתיים..ההורים שלי גרושים כך שלאבא של זה לא מפריע ואמא שלי שגדלה בבית דתי וחזרה בשאלה הבינה אותי..
בזמן האחרון התחלתי ממש להתחזק בדת..התחלתי ללבוש חולצות 3/4 ולא לרקוד מעורב וכו'..
אמא שלי שממש לא אהבה את זה באה אליי יום אחד לחדר וראתה שאני פעילה פה בכיפה..
והיא פתאום באה אלי ואומרת לי שאני ממש מגזימה ושאני אפסיק להיות כזאת דתייה וכל מיני כאלה..
אני ממש אוהבת את אמא שלי, ואני הכי קשורה אליה בעולם..
אבל פיתאום כשהיא באה ואמרה לי את זה הרגשתי שאני פשוט לא יכולה להקשיב לה..ופשוט נתקעתי במצב כזה שאני לא יודעת מה לעשות..
אני לא יודעת אם להקשיב לה או להמשיך בשלי..
אני יודעת שאני לא יכולה להקשיב לה אני פשוט לא יכולה להרוס הכל, לא עכשיו אחרי שכ"כ התחזקתי..
אני בקושי יודעת למה אני כותבת לכם את זה..אני לא יודעת אם בכלל יהיה לכם משהו לענות לי..אולי אני סתם רוצה שמישהו ישמע את הקול שלי..
אגב ישר כוח על העבודה המדהימה שאתם עושים!!

תשובה

שואלת יקרה ואהובה!!!
אני כל כך שמחה שכתבת לכאן!!!
נהניתי לקרוא את שאלתך.
אני חשה שמולי עומדת נערה בעלת כוחות נפש עצומים ומיוחדים, ובעלת רגישות סביבתית גבוהה.
באופן כללי אם הורה אומר לנו לעשות משהו בניגוד להלכה אין אנו מחויבים לשמוע לו כיוון שהקב"ה ציוונו משהו אחר.
נאמר ""איש אמו ואביו תיראו ואת שבתותי תשמרו אני ה´ אלהיכם" (ויקרא י"ט, ג)
מהו הקשר בין שמירת שבת לכבוד אב ואם?
רש"י כותב (רש"י הינו פרשן שפירש את התורה)
"סמך שמירת שבת למורא אב לומר: אף על פי שהזהרתיך על מורא אב, אם יאמר לך : "חלל את השבת!"
אל תשמע לו, וכן בשאר כל המצוות"
אם הורה מבקש לחלל מצוות אין אנו מחוייבים הלכתית לשמוע בקולו.
אבל…!!!
עלינו להשתדל לעשות זאת בנעימות, בחן, לא מתוך תחושת התנשאות או התמרדות.

בואי נחשוב יחד כיצד אימך מרגישה.
בוודאי היא חושבת:
*הדת תגרום לכך שהבת שלי פחות תאהב אותי/תיצור קרע ביננו.
*הבת שלי אומרת לי בעצם שאני טעיתי בכך שעזבתי את הדת.
*בסוף היא תדרוש ממני או תשכנע אותי "לחזור בתשובה" גם.
*כתבת גם שאימך גרושה, יתכן שהיא חוששת שאחרי שחוותה פרידה מבן זוג היא תחווה גם פרידה מהבת- כולם עוזבים אותה.

את צריכה מצד אחד להבהיר שאת לא מתפשרת על קיום מצוות, אולם מהצד השני שזה לא יגרום להתנתק ממנה.

חשוב שתפגיני בכל האמצעים והאפשרויות את העובדה שאת אוהבת אותה בכל מחיר, שלעולם לא תתנתקי ממנה. (אפשר לקנות/להכין מדי פעם מתנה קטנה, לכתוב צופרים, לחבק, לעזור קצת יותר בבית)

תפגיני את הכבוד שאת רוחשת לה.

תתיעצי עימה בדברים שאינם קשורים לדת. אל תשכחי לומר אחר העצה :תודה, אני מרגישה שממש עזרת לי.

אם נקלעים לויכוחים- נניח על כתבה בטלויזיה או ויכוח רעיוני כלשהו, הקשיבי למה שאימך אומרת, אל תסתרי את דבריה! זה קשה, ממש….
אך הטוב ביותר שקשיבי היטב ותאמרי לאחר שאימך מסיימת-
" אני אחשוב על כך. אולי יש משהו בדבריך."
צריך לכך המון אורך רוח והמון רגישות ונחישות.
אך אני מאמינה שיש בכך אותם…

בוודאי יש חיכוכים יומיומיים על כשרות, ובגדים וכו´.
על כך אולי ניתן לכתוב לאימך מכתב?!
משהו כמו:

אמא אהובה,
אני מבינה שקשה לך עם כל הבקשות שלי ביחס לכלים- לבשרי וחלבי.
אך הביני שזה חשוב לי ממש.
בבקשה…. איני רוצה לגרום לכך שדבר כזה יגרום למריבה ביננו!!
אני ממש אשתדל לגרום לכך שזה יגרום לפחות טרדה, ואנסה לעזור.
האם כדאי ליצור מתח כזה על דבר שהוא טכני- כלים…?
אולי ננסה שתינו לכבד וללכת כמה שיותר האחת כלפי השניה…
את יקרה לי מאד…

האם קראת את הספר "ואחד עם כיפה"?
אולי זה יעזור לך בהתמודדות.

זה לא דבר פשוט לחזור בתשובה, ובטח שלא בגיל כזה.
אשמח ממש אם תכתבי לי לאימייל ותספרי האם עברת בית ספר? איך את מתמודדת שם?
האם החברה מבינה את השינוי או לא?
דעי שאני אלמד מכך הרבה.

וננסה להמשיך לפתח למסד ולבסס את שהתחלת לבנות עד כה….לענות על שאלות באמונה –אם יש. לחזק, לעודד.
אני מאחלת לך המון טוב, שמחה, והצלחה.
הלוואי ויכלתי להעניק לך דרך המילים כוחות, שתוכלי להתמודד ביתר קלות עם הקשיים.

וזכרי תמיד-
"דרכיה (של התורה) דרכי נעם וכל נתיבותיה שלום.."
התמידי בתורה, אך נסי ככל יכולתיך לעשות זאת בדרכי שלום.

רחל. rachelulu@walla.com

כו בניסן התשסו

קרא עוד..