אני חוזרת בתשובה- לשכוח את החטאים?!

שלום לך יקרה!
את עוברת עכשיו תהליך מדהים שמשנה לך את החיים והופך אותם להרבה יותר עמוקים ומהותיים. זכית!
אני ממש מעריכה אותך שלמרות שקשה, למרות שיש תקופות לא פשוטות בתהליך הזה, למרות שאת לא מצליחה לשכוח מהחטאים של העבר, את עדיין רוצה להמשיך ולהתקדם רוחנית, את לא מתייאשת ושואלת כדי לברר ולהפוך את התהליך ליותר נכון ואמיתי. כל הכבוד!
אני מאמינה ומאחלת שהקב"ה ייתן לך כוחות של התקדמות ובעז"ה תעלי מעלה מעלה…

את כותבת שאת לא מפסיקה להתחרט על החטאים שעשית ולא מסוגלת לשכוח אותם.
את לא כותבת אם זה מפריע לך להתקדמות הרוחנית, אבל אני מתארת לעצמי שכן…
למה? הרי לכאורה זה נשמע מצוין לא לשכוח את חטאי העבר, לזכור אותם כל הזמן ומתוך הזיכרון הזה של המקום שהיית בו ואת לא רוצה לחזור אליו, להתקדם למקום שאת [כן] רוצה להיות בו.
אבל זה רק לכאורה…
למה?
בפועל- אני חושבת שאת מרגישה שהזיכרונות הללו לא עוזרים לך להתקדם, אלא להיפך- רק מקשים עלייך ועוצרים אותך.
ואני בעז"ה אנסה להסביר למה.

אנחנו, בתור בני-אדם, נמצאים תוך כדי החיים בשלושה זמנים: עבר, הווה ועתיד.
בכל אחד מהם יש משהו שעוזר לנו להתקדם ולעבוד את ה´ אבל מצד שני גם משהו שעוצר אותנו ומפריע לנו.

ההווה- זה הזמן בו אנחנו חיים פיזית. הוא הזמן בו אנחנו עושים דברים ב[פועל].
כל רגע שאנחנו חיים אנחנו יכולים לבחור אם לנצל אותו ולעבוד בו את ה´ או להעביר אותו בלי לעשות כלום…
זה המימד אליו אנחנו בד"כ מתייחסים כשאנחנו מדברים על התקדמות. בהווה עושים מצוות, לומדים תורה, שומרים שבת ועוד…

אבל-
גם בעבר ובעתיד אפשר לעבוד את ה´. אמנם לא פיזית, אבל כן דרך המחשבה.
איך?
נתחיל מהעתיד-
למה הוא טוב? איך הוא עוזר לנו לעבוד את ה´?
כשאנחנו חושבים על העתיד, על מה היינו רוצים להיות, אנחנו בעצם [שואפים] למשהו. יש לנו [מטרה].
שאיפה ומטרה הם דברים שבלעדיהם האדם לא יכול לחיות.
אדם צריך שתהיה לו איזושהי מטרה שאליה הוא רוצה להגיע ב[עתיד], כדי שיהיה משמעות למה שהוא חי עכשיו- ב[הווה].
למשל: אדם שרוצה להיות רופא, זו המטרה שלו. הוא לא מממש אותה עכשיו, אבל הוא כן עושה דברים בהווה כדי להגיע למטרה: הוא לומד, הוא משקיע, הוא עושה סטאז´ ולאט ולאט הוא מתקדם לעבר המטרה שלו.
זה היתרון שבעתיד, שהוא נותן כיוון ומטרה למה שעושים בפועל.
אבל לעתיד יש גם חיסרון.
אדם שחושב כל הזמן על העתיד ועל מה הוא יעשה ו"איך יהיה?" ו"מה יקרה אם…" "ואם אני לא אצליח??" – אדם כזה לא יעשה שום דבר בפועל.
שלמה המלך כתב בקהלת: "שומר רוח לא יזרע ורואה בעבים לא יקצור" (קהלת י"א, ד).
אדם- חקלאי שכל הזמן יבדוק מתי יהיה רוח וגשם שיכולים להפריע לו לזרוע ולקצור- לעולם לא יזרע ולא יקצור כי הוא כל הזמן מפחד מה יהיה בעתיד…
זה החיסרון שבעתיד שכדאי לשים לב אם אנחנו גם נופלים בו לפעמים…

ועכשיו נגיע לעבר.
היתרון והחיסרון של העבר הוא זהה: הזיכרון.
הטוב שבזיכרון ברור. הוא עוזר לנו לזכור את הטוב שבעבר ובעקבות כך לעשות אותו. ומצד שני- הוא עוזר לנו לזכור את הדברים הפחות טובים, הפחות מוצלחים שעשינו ובעקבות כך לנסות לתקן אותם ולהשתפר.
והחיסרון שבזיכרון הוא בדיוק מה שאת מתארת. כשחושבים כל הזמן על טעויות העבר.
אז לא מצליחים להתקדם, זה תוקע אותנו במקום…
אז מה הפתרון?
הקב"ה זיכה אותנו ביכולת לשכוח. לשכוח דברים עצובים, קשים, רעים (וכבר אמרו חז"ל: "גזירה על המת שישתכח מן הלב"- ח"ו, שלא נדע…), אבל לא רק. זה טוב גם לשכוח דברים טובים.
מה זו שכחה?
לשכוח זה בעצם לפנות מקום. הראש שלנו כל הזמן מייצר מחשבות, הלב שלנו כל הזמן מרגיש רגשות.
אם כל הדברים הללו היו נשארים בתוכנו, לא היה לנו מקום להכיל מחשבות חדשות ותחושות חדשות.
היינו "תקועים" במה שכבר חווינו וכך לעולם לא היינו מתמלאים בדברים חדשים ומתקדמים.
הרבה פעמים שכחה של משהו גורמת לנו לזכור אותו אח"כ יותר טוב. (קרה לך ששכחת יום הולדת של חברה טובה ואחרי התגובות ה"מפרגנות" שקיבלת לא שכחת אותו יותר?…)
חשוב להבין שהשכחה היא דבר טוב ולא שלילי כמו שתמיד חושבים.
ברגע שתביני שזה [טוב ונכון] לשכוח את חטאי העבר, יהיה לך הרבה יותר קל לעשות את זה בפועל.

יקרה, הקב"ה אוהב אותך!
הוא רוצה שתתקדמי ותתקרבי אליו, הוא רוצה שתמשיכי בתהליך המדהים שאת עוברת!
והוא בטוח לא רוצה שמרוב מחשבות על העבר ועל הטעויות שלך, תעצרי.
וזו בעצם הכוונה של: "כשחוזרים בתשובה כל העבירות נמחקות".
מה זה אומר שהעבירות נמחקות?
זה אומר שהקב"ה לא מתייחס אליהן.
איך זה יכול להיות?
בעצם ההתקדמות שלך את נהיית "אני" אחר, חדש, יותר טוב ומתוקן.
ואצל ה"אני החדש" הזה אין יותר עבירות! יש התקדמות ועבודת ה´- ואת זה ה´ מחשיב!

אבל את כותבת שלמרות שאמרו לך את כל זה, את עדיין לא מסוגלת לשכוח.
אז מה עושים?
תנסי לחשוב מה את עושה כשאת רוצה לשכוח דברים אחרים.
למשל: פדיחה שקרתה לך, מבחן שלא הצלחת בו, פגיעה של מישהו בך. מה אז את עושה? איך אז את מצליחה לשכוח ולא לחשוב על זה כל הזמן?
באותה הטכניקה של השכחה שבמקרים האלו את יכולה להשתמש גם במחשבות על חטאי העבר.
זה יכול להיות מחשבות על דברים טובים ונעימים, התעסקות במשהו אחר, שכנוע עצמי שזה היה ונגמר ועכשיו מתחילים דף חדש ועוד… יש המון שיטות וזה עובד, תנסי…

והכי הכי חשוב- להתפלל!!! והרבה…
לבקש מהקב"ה שייתן לך כוח לזכור את מה שיעזור לך להתקדם, ולשכוח את מה שמפריע לך להתקדם.
שיעזור לך [להרגיש] שאת עכשיו אדם חדש, שייתן לך את התחושה שאת אהובה ורצויה לפניו בכל מצב שלא תהיי, שהוא אבא שלך ורוצה את ההתקדמות שלך אליו…

ודבר אחרון שחשוב לי להגיד –
בתהליך רוחני יש [תמיד] עליות וירידות.
אין כזה דבר שנמצאים כל הזמן בעליה.
העולם שלנו בנוי כך שיש כל מיני תקופות בחיים, יש טובות ויש פחות טובות. וזה טבעי.
אל תיבהלי אם מגיעה פתאום איזו ירידה, שפתאום את מרגישה כאילו כל מה שעשית כבר לא שווה, שהאמונה שלך כבר לא כ"כ ברורה, שכבר אין לך חשק לכל התהליך…
יכול להיות שזה כבר קרה לך פעם ויכול להיות שלא, אבל חשוב מאד שתדעי שזה יקרה לך מתישהו.
ורבי נחמן מברסלב אומר שגם בירידה יש אפשרות לעבוד את ה´.
כן! בירידה, כשאין כח, כשהכל נראה כאילו אבוד!
מה העבודה אז?
העבודה היא לא להתייאש.
לא לחשוב שאם עכשיו לא הולך לי אז כל מה שעשיתי עד עכשיו לא היה שווה כלום.
להחזיק מעמד עם "ראש מעל המים" ולחכות שהתקופה הקשה תעבור…
והיא תעבור! כמו שהיא באה…
תזכרי את זה, את בטוח תזדקקי לזה מתישהו בחיים…

יש פה כמה קישורים שיכולים לעזור לך:
לשכוח??http://www.breslev.co.il//html/talks_todaySearch.aspx?TalkNumber=999