אברהם שלום רב!!!. וחג שמח!!!…
זה אני טל(אם אתה זוכר)..
בקשר למגמה שלא ממש הבנת מאיזה רקע אני.. אז אני בתהליך של שמירת המצוות והתחזקות בניגוד למה שהמשפחה שלי.. שהיא לא ככה.. היא לא שומרת שבת (כן מניחים תפילין ומקדשים, מסורתיים כאלה)
את החגים(יום טוב)צריך לשמור כמו ששומרים את השבת???( לא נוסעים לא מדליקים אור וכו')
אם זה ככה אז זה קשה יותר…
כי אני קיבלתי עצמי לשמור שבת לפני כמה חודשים, כמה שאני יכול, כי זה קשה לשמור שבת ממש כהלכה במשפחה שלא שומרת שבת. והם נוסעים לסבתא לדודים ואני נשאר בבית(וגם לפעמים אני הורס להם את התוכניות, הם רוצים ללכת לאיזשהו מקום ובגלל שאני שומר שבת הם לא הולכים, ולא ממש נעים לי, אבל אני משתדל כמה שאני יכול)
עכשיו אם שומרים את החגים כמו ששומרים את השבת אז אני בבעיה.. כי לפעמים נוסעים לעשות את החגים במקומות שאי אפשר ללכת אליהם ברגל.. אז אני יסע??? את חג הפסח למזלי עשינו אצל דודה שלי שגרה קרוב אליי, אבל בחגים אחרים אנחנו לפעמים עושים במקומות רחוקים יותר ואז זה קשה . מה צריך לעשות( אני חושש שמא עוד פעם הם לא ילכו למי שהם קבעו אצלו לעשות את החג, בגלל שטל לא יכול לנסוע)
בקשר שצריך שיהיה מישהו שידריך אותך –
צריך לפנות לרב של הבית כנסת שלי ולהגיד לו אני צריך הדרכה והוא כבר ידריך אותי?? מה אני צריך להגיד לו????
גם הסביבה שאני נמצא בה זו לא סביבה של דת ושל תורה זה יותר סביבה של חילוניים- אני לומד בבית ספר חילוני… יש לי רק חבר אחד שהוא דתי- ושיש ל ו חלק בזה שאני רוצה לחזור בתשובה…
פעם מישהו אמר לי ששיעור תורה שאני הולך זה שווה יותר משיעור תורה שאנשיםילדים הדתיים הולכים- הוא אמר בגלל שהם כאילו באים ממקום שהם רגילים אליו בבית שהרגילו וחינכו לזה – אבל אותי לא חינכו לתורה ואני בכל זאת רוצה להתחזק ובא לשיעורי תורה..( לא יודע אם הוא ממש צודק)
אני לי ממש שאלה אליך אלא אני מספר לך את מה שקורה איתי – שומר שבת במשפחה שלא וזה קשה(ואני יודע שאני לא שומר שבת כמו שצריך לפעמים ההורים שלי מכינים עוף בתנור ביום שישי , שאלתי את הרב שלי והוא אמר שאסור לאכול את זה , עכשיו מה אני יאכל, אני חייב לאכול , אחרת ילכו צעקות בבית)
הבעיה גם שההורים שלי לא הכי תומכים בי בדרך שאני הולך. הם פוחדים שאני יהיה קיצוני..אין לי תמיכה משום מקום(אולי עכשיו אני
שלום וברכה לך אח יקר.
תדע לך שאני ממש מעריץ אותך על הדרך שאתה הולך בה. אין לי מושג באמת כמה היא קשה לאחד שמתחיל לשמור תורה ומצוות ממש מההתחלה – כמוך. אני רק יכול לשער זאת לפי הקשיים "הנורמליים" שיש לכל אחד (כפי שכבר הזכרנו במכתב הקודם). כתוב בספר הזוהר הקדוש שעיקר גדולתו וכבודו של ה', הוא דווקא כאשר אחד שמגיע ממקום מאוד רחוק מתקרב אליו ומתחיל להתחזק בתשובה ובקיום מצוות. כי דווקא מי שהיה רחוק והתקרב, ויודע ומכיר בעצמו כמה שזה קשה, איזה בלגן יש בדרך ועל כל הסרטים… בסופו של דבר, דווקא הוא מצליח להתקרב לה' הרבה יותר ממי שרגיל ועושה זאת בלי מאמץ. אחרי כל הקשיים זוכים לטעום מהמתיקות הנפלאה והמיוחדת של הקירבה לה' יתברך.
תראה, העניינים והקשיים שאתה מעלה במכתב באמת לא פשוטים בכלל. אתה נקרע משני צדדים. מצד אחד אתה רוצה להתחזק ולהתקרב אל ה' למרות כל הקשיים ומצד שני עומדת המשפחה שלך. הורים, אחים דודים וחברים שמאוד חשובים לך ואתה חשוב להם, שלפעמים הם עצמם (ואפי' בלי כוונה) יהיו הגורמים לקשיים ולבעיות בהתחזקות והתקדמות בדרך ה'. חייבים לדעת שאין תחליף למשפחה ובמיוחד לא להורים שלך שמגדלים אותך מאז שנולדת ואוהבים אותך מאוד. אם כך, מה עושים בזמן שמגיעים לסתירה בין המחויבות והרצון לשמור תורה ומצוות ובין רצון ההורים (שזו גם מצווה – כבד את אביך ואת אמך) שסותר את קיום המצוות כמו לנסוע בשבת?
זו בעיה באמת קשה ולכן ההתמודדות איתה צריכה להיות בצורה מאוד מאוד עדינה. אתה אומר שההורים לא הכי תומכים בך. אם הם תומכים קצת, או אפילו לא יותר מדי מתנגדים זה כבר טוב מאוד. אפשר להבין את הוריך, שני אנשים בוגרים ומיושבים שפתאום הבן שלהם מחליט להשתנות ולהיות משהו אחר. זה יכול לפגוע בהם, "מה הוא יותר טוב ממני"? מה אתה נהיה דוס וכו'. לכן צריך להסביר להם את הענין בצורה אמיתית ובהרבה הבנה לקושי שלהם עם מה שקורה איתך.
תבקש מההורים לשבת ולשוחח שיחה רצינית, הם בוודאי יסכימו. אתה צריך לדבר איתם באמת מכל הלב וכך הלב שלהם יפתח להבין אותך ולקבל אותך כמו שאתה וגם לתת לך תמיכה רגשית. תספר להם מה עובר עליך בתקופה האחרונה, איך הגעת לרצון הזה להתחזק ובעיקר כמה זה חשוב לך ועקרוני לך לשמור מצוות כמו שצריך. לשמור שבת וחגים ואת כל שאר העניינים תוך כדי שמירה על הקשר איתם ועם המשפחה בגלל שהם כל כך חשובים לך ואתה אוהב אותם. (זה קשה קצת להיפתח עם ההורים בקטעים האלה, ובדרך כלל לא יוצא לדבר שיחות מלב אל לב עם ההורים, אבל תאמין לי – מניסיון אישי, שאחרי המאמץ הראשון, זה נפתח וזורם חבל"ז. אין דבר יותר משמח מזה.)
הרי ברור שאם תהיה הבנה בינך להורים, בדרך כלל לא יהיו בעיות משמעותיות. עוף אפשר להכין גם ביום שישי, ואם צריך לנסוע למקום מסוים, יהיה אפשר לעשות מאמץ כדי לא לעשות זאת בשבת עצמה, או אולי אפילו לקבל ולכבד את זה שאתה לא נוסע.
אני כותב מה שאני מרגיש שאפשר לעשות כדי לשפר את המצב. לא הייתי במצב כזה עדין כמו שלך. אבל אני בטוח למדי שהעיקרון ברור ומועיל: תתאמץ להגיע ללב ההורים ולהבנה מצידם, תוך כדי עמידה על עקרונותיך – התחזקות ושמירת מצוות. תכל'ס, אין פיתרון קסם. תתפלל לה' שיעזור לך בענין הזה ויחזק אותך בכל ההתמודדויות שלך.
בקשר לשאלות שעולות לך לגבי שמירת ההלכה. למשל נתת דוגמה על שמירת החגים. (שהם כמעט אותם הלכות של שמירת שבת חוץ מפרטים מסוימים וגם בהם אסור לנסוע) זו בעצם הסיבה שחייבים רב בסביבה. גם אנשים ששומרים מצוות באופן מלא נתקלים בשאלות בכל מיני תחומים והולכים לשאול רב – שלמד הרבה ונמצא גם בכל השאלות שלא מצויות בד"כ. אבל רב הוא לא רק "טכנאי תורה" שיודע מה לעשות באופן מעשי, רב הוא בראש ובראשונה דמות רוחנית שמשפיעה עליך ועוזרת לך. יש משנה במסכת "אבות" שאומרת : "עשה לך רב וקנה לך חבר". למה צריך גם רב וגם חבר? בגלל שיש דברים שרב לא יכול לעזור לך כי אולי לא נעים לשאול, אולי הוא לא בעניינים כי הוא לא מכיר אותך לגמרי. לכן צריך חבר – תמיכה רגשית בגובה העיניים. ויש דברים שחבר לא יעזור לך כי מדובר בשאלות הלכתיות או בדברים גדולים שצריכים מבט והדרכה של איש חכם שרגיל ששואלים אותו בנושאים כגון זה. אז לגבי החבר – אני בשמחה יכול להיות לך חבר (אם תרצה כמובן)
ולגבי הרב, עם כל הכבוד לי – צריך מישהו שאפשר לשאלו אותו שאלות באופן מיידי. רב בית הכנסת יכול להיות מצוין. תלך לדבר איתו ולספר לו באופן כללי מה קורה איתך. איך ההורים מגיבים על כך וכל הענין. אין צורך להיפתח יותר מדי עם בן אדם ממשי, כי זה לא קל. מישהו וירטואלי זה יותר נוח. אתה אומר שיש לך חבר דתי שעוזר לך? מצוין! שתף אותו במה שאתה צריך ורוצה, הוא בוודאי ישמח לעזור לך להתמודד רגשית וגם הלכתית בכל מיני שאלות קטנות שצצות ביום יום.
אני רוצה להמליץ לך לקנות שני ספרים.
אחד נקרא "קיצור שולחן ערוך", זה ספר הלכות שמתעסק בכל העניינים של חיי היום – יום. תפילין וציצית, תפילות, שבת וחגים, בקיצור – כל מה שיהודי צריך בחיים. זה מחולק לנושאים והלכות ואתה יכול לקבוע לעצמך ללמוד 5 דקות ביום בספר, לבד או עם חבר.
הספר השני נקרא "משיבת נפש", (כתב אותו רבי נחמן מברסלב שבטח שמעת עליו.) שהוא ממש ספר נפלא ושימושי. הוא מחזק מאוד בכל מה שקשור לקשיים בעבודת ה' ובקיום מצוות ונותן המון תקווה ועידוד. (אני משתמש בו גם הרבה מאוד.)
אפשר להשיג אותם ממש בקלות ובזול בכל חנות לספרי קודש ואני מאמין שגם באינטרנט לא בעיה למצוא.
הנה קטע מתוכו לסיום : "צריך להיות עקשן גדול בעבודת ה'. כי כל אדם, ואפילו הקטן שבקטנים, מן ההכרח שיעבור עליו עליות וירידות בלי מספר. ולכל זה צריך להתחזקות גדול בדרך העקשנות. שלא יתייאש כלל מכל מה שעובר עליו. ודע לך שכל אלו הנפילות והירידות והבלבולים צריכים בהכרח לעבור בהם קודם שנכנסים בשערי הקדושה, וכל הצדיקים והיראים האמיתיים עברו בכל זה". כל מילה פגז!
טל אחי היקר, זה באמת מאוד קשה להפסיק לחיות בסגנון חיים שהורגלת אליו, שגדלת בתוכו מגיל אפס. אני חושב לעצמי איזה כוחות נפש אדירים אתה צריך להפנות לזה, גם להתחזק וגם לא להתכסח עם המשפחה, גם להיתקל בקשיים רבים וגם להמשיך לשאוף להתקדם! אתה יכול להיות בטוח שה' רואה את כל המאמצים והקשיים שלך והוא גאה ושמח בך מאוד. אשרינו שזכינו להיות בדור הזה שיש בו כל כך הרבה צימאון רוחני, ובעזרת ה' אנחנו נזכה לקיים את התורה והמצוות ולהתחזק כל החיים שלנו ואף פעם לא לעמוד במקום אחד. כולם יודעים שהחיים דומים לנסיעה באופניים. אם קשה – סימן שאנחנו בעלייה!
חזק ואמץ, ואשמח לשמוע ממך אם תרצה. החלפתי את כתובת המייל, וזו הכתובת החדשה.
Bin725@gmail.com
להתראות ובהצלחה רבה בהכל,
אברהם.
קישור לחלק הראשון של השאלה –
https://www.kipa.co.il/ask/show.asp?id=85633
