שלום לכם.
אני כבר לומד שנה שלישית בישיבה והייתה תקופה שבאמת הרגשתי עלייה רוחנית הייתי לומד ורציתי כול הזמן להמשיך ללמוד והתחזקתי במצוות אך בשנה האחרונה נפלתי חזק מהבחינה הרוחנית והגעתי למצב שכבר הייתי רואה מראות אסורים (שלא פה המקום לפרט) הייתה לי חברה בהתחלה היינו שומרים על ההלכה לאט לאט נפלנו ושוב שומרים וחוזר חלילה.. היינו אמורים להתחתן ובסוף זה התבטל ואני מרגיש שזה בגלל הנפילה שלי(למרות שהפרידה בסופו של דבר היה בגלל משהוא אחר אבל אני מרגיש שזה מתחיל מזה).
אני רוצה לחזור שוב פעם ללמוד ולהתחזק אבל אני לא יודע מאפה להתחיל והבעיה שאני יודע הרבה דברים בשכל אבל זה לא נכנס לי ללב ואני רוצה לפתוח את הלב להפנים את הדברים ולא יודע איך לעשות זאת ..
אני רוצה להתקרב אבל מרגיש שמשהוא עוצר אותי ואני לא יודע מה זה.
תודה מראש על עזרתכם.
שלום וברכה, וסליחה על העיכוב הגדול. חבל למצוא תירוצים מיותרים…
בכוחות הנפש הכוח המניע הוא הרצון המבקש כל העת לפרוץ ולהוציא לפועל את מערכת חיי האדם, הרצון הוא מתמיד באדם וגם שאינו רוצה רוצה הוא שלא לרצות.
אין ספק שעצם הרצון שלך לשוב הוא תחילתה של התשובה, הכרת החטא, ועוד שהרי אתה בתהליך התשובה ממש שהרי נפרדת מהמצב בו נתקשת לשמור על ההלכה עם חברה שלך בכך שנפרדתם. יש לך תנאים טובים בהם תוכל לשוב הרי אתה לומד תורה בישיבה עם רבנים ואנשים טובים שיוכלו לסייע לך ועוד שהינך מואס בחטא בפה מלא אינך רוצה לחזור אליו לעולם ורוצה לשוב אל ה'.
על כן יש צורך גדול [להרים את הרצון,] לחזק אותו ולאמץ אותו להמשיך במהלך החיים שהתחלת.
להלן מעט דברים שבע"ה יסייעו לך לצאת מהחטא לחזור ולשוב (העניינים נכתבו בגוף נסתר-'הוא', 'האדם' ואשמח אם תיקח את הדברים שנכונים וטובים לך).
הרצון הוא כוח מרכזי בעבודת ה' שבא לידי ביטוי בעיקר בתפילה, זמני התפילה הם מעין מרכז היום בו אנו מכוונים את רצונותינו ומבקשים לעשות את רצון הקב"ה 'השיבנו אבינו לתורתך וקרבנו למצוותך והחזירנו בתשובה..' ואף הקב"ה הוא 'הרוצה בתשובה', ' סלח לנו מלכינו כי פשענו סלח לנו…" ואף הקב"ה הוא 'חנון ומרבה לסלוח' וכן על זה הדרך. נמצא שאנו בתפילתנו עושים את רצוננו לרצון אלוקי, 'עשה רצונך כרצונו'.
[אחרי האורות נמשכים הצללים]
ככל שלאדם ישנם שאיפות רוחניות גדולות ורצונות גבוהים כך תביעותיו מעצמו גדלות וכך היכולת שלו להישבר גדולה מאוד, אדם בעל שאיפות נמוכות בעל רצון 'חלש' גם יכולת להוציא לפועל תהא קלה ופשוטה אך גם הוא יהיה אדם נמוך,חלש ופשוט.
אדם גדול דהיינו ששאיפותיו הן גדולות מבקש הוא לא פחות מאשר לחיות חיים אידיאליים, חיים של קודש של קירבת אלוקים, יודע הוא כי אין לו מנוחה אלא בה'! אין מנוחה! כל שאיפה פחותה מזו תגרור אחריה מלחמה פנימית כואבת, ייאוש ועצבות מרה. חש הוא 'צימאון גדול לאל חי' רצון כ"כ גדול עד שהוא ממש מרגיש צמא ועייף משכחת ה'.
אך ישנה סכנה גדולה לאדם גדול זה, שעם כל שאיפותיו הוא ישבר שהרי עם זה שהוא לומד בישיבה את תורת ה' שואף לקיום ודיקדוק במצוות יש לו גם נפילות ובייחוד היום שהסיכוי ליפול הוא מזדמן לכל אדם בייחוד בעניין קדושת הברית במחשבה ובמעשה.
במעמד חיים זה שהוא כ"כ שואף לקירבת ה' ומאידך הוא נופל ושב שב ונופל שוב ושוב ולא רק בחטאים פשוטים אלא 'בעריות' בחטאים חמורים מאוד שמטמטמים את הלב, מקלקלים את העיניים שאוטמים וחוסמים את הנפש מההרגשה הבריאה של קירבת אלוקים ושימחת תלמוד תורה ומצוות, במעמד חיים זה קיימת הסכנה הגדולה מכל והיא- [ה י א ו ש !]
הייאוש ממית אותו הוא אינו יכול הוא הולך ומצטייר בדמיונו בעיני עצמו כפושע שאינו יכול לקום מחטאו שלא יוכל לשוב הוא משכנע את עצמו תראה כמה נפלת? ועוד בחטאים כ"כ נוראים! נפלה לא תוסיף קום!
ואז הולכת ומתעצמת בו עצבות ודמיונות שקריים כלפי עצמו הוא אינו רואה את רצונו העז לקירבת ה' ואינו זוכר בתמידות את ימי הזוהר של קירבת אלוקים בקיום תורה ומצוות ועלייתו הרוחנית הגבוהה.
[נכונות ומוכנות לעמל]
הוא חייב! חייב להלחם!!!
להלחם ב'מלחמת התשובה'. להלחם ולדעת שמלחמתו היא ארוכה ולא בקלות הוא יכבוש את היצר, את כל המראות האסורים והחטאים שמילאו והעכירו את לבו המלא רגשי קודש.
שהוא בתפילה, דבר לא יפריע לו הוא נלחם עם כל דבר ועניין שיפריע לו. הוא והקב"ה לבדו נמצאים בעולם, הוא יכוון בכל מילה ומילה ויבקש להעלות את רצונו לרצון ה', הוא יבקש באמת ובתמים בפשטות ובבהירות 'החזירינו בתשובה שלימה' ו'סלח לנו' ועוד ועוד… דבר לא קיים מלבדו יתברך והוא פונה אליו בלי כל אמצעי.
שהוא בלימוד דבר לא יפריע לו ויטריד את מחשבתו הוא עכשיו עוסק במלחמה 'מלחמת התשובה', רק אני והתורה נמצאים כאן עכשיו שום מחשבה מענייני העולם איננה מעניינת אותו כעת. הוא כולו עוסק בקודש, עוסק הוא בשמחה, לא בעצבנות הוא לוחם מלא עוז ואמונה שהוא יצליח בדרכו.
הוא חייב! חייב להאמין!!!
חייב הוא להאמין בעצמו להאמין בתשובה להאמין שה' 'אינו חפץ במות המת אלא בשובו מדרכו וחייה' ושהוא מחכה לו עד יום מותו לעולם הוא יוכל לתקן את חטאו הרי הקב"ה הוא אבינו שאוהבינו ומאמין בנו והוא 'הרוצה בתשובה'.
חייב להאמין שאף אם יפול מעט, תמיד יוכל ויוסיף לקום! שהחטא איננו בא ממנו ממש שהרי נשמתו טהורה היא אלא הוא מעידה זמנית. ובאמת כל ישראל יש להם חלק לעולם הבא מטבעם.
לאחר הדברים אציע מעט עצות מעשיות צידה לדרך:
להשתדל לא לראות טלביזיה, בשום מקרה ובשום מצב.
אם עולה חס"ו מחשבת עריות מיד חשוב על עניין אחר: סוגיה אחרונה שלמדת בגמרא, דברים חשובים שעדיין לא עשית, פרק תהילים שתוכל להדפיס במחשב ולהשים בכיס למקרה הצורך.
חתוך את המחשבה וגזור אותה לגזרים אל תיתן לה להשתלט!
בתפילה לכוון מילה במילה ולא לחשוש 'כיצד מסתכלים?' או 'מה יגידו?' שתפילתך תתארך או להתנועע בתפילה, רק אתה והקב"ה.
להקפיד על זמני הלימוד- לא להתבטל שבטלה גוררת מחשבת עוון ומחשבת עוון גוררת עוון. לא ליתן לדבר להפריע לך. לסדר לך את סדר היום בלימוד התורה בצורה טובה ומסודרת. להקפיד לישון טוב ולאכול טוב וללמוד טוב.
בעניין החברה שהייתה לך בעבר, לדעתי, אין הדבר נכון להתקשר בקשר זוגי מתוך מצב נמוך של התקשרות אסורה. חיים זוגיים הינם חיים טהורים וע"כ נראה לי שכדאי להמשיך ולפתוח חיים חדשים ובע"ה להתקשר בקשר זוגי טהור וקדוש.
בהצלחה רבה,
בברכה, שאול
אם תרצה תוכל לפנות אלי בדוא"ל:
shaulchn@walla.co.il
נ. ב: אפשר תמיד – בשמחה! לפנות גם לקו הטלפון של חברים מקשיבים, ובו לשוחח ולהעלות כל נושא שרוצים, אחד על אחד. הקו פתוח בימים ראשון עד חמישי בין השעות 9 ל1 בלילה, והמספר הוא: 026518388. אנחנו מחכים לכם!