שלום וברכה,
כיום אני מספר חודשים לאחר סיום כיתה י’ב, בקרוב בן 18. לפני 3 שנים בערך התחלתי להתחזק בעבודת ה’,אך המשכתי ללמוד בבית ספר חילוני מעורב.
בשנה האחרונה נרקם קשר מסוים ביני לבין תלמידה מבית הספר,אך קשר זה לא התפתח,גם מסיבת האיסור ההלכתי וגם מסיבות נוספות,אך למרות זאת היתה אהבה מתמשכת בנינו.למעשה,לא נוצר בנינו קשר של שיחה על הנושא,אך האהבה היתה עזה וניתן היה להרגישה.
כיום,זכיתי לעלות לישיבה הנמצאת בירושלים,אך מדי פעם אני נזכר ברגעים מסוימים בשנה האחרונה,והגעגועים והזכרונות מכבידים עלי וגורמים לי לעצבות ולתחושת תסכול וכאב.אני יודע שלא נועדנו זה לזו,אך קשה בין רגע להתעלם ולשכוח את כל מה שעבר בנינו.
אני מקווה מאוד שאוכל לקבל עצה שתסייע לי לעבוד את ה’ יתברך בלב שלם ובנפש חפצה.
תודה רבה
שלום לך צדיק!
אני רוצה לציין שנפעמתי מהאומץ והגבורה שהפנגת בקשר עם התלמידה מהתיכון- אין ספק שהקרע בין השכל לרגש בקשר עם בחורה הוא דבר קשה בעיקר אם הרגש הוא עוצמתי- יישר כוח!
משאלתך ניכר שאתה רוצה להתקדם ולהתעלות בעבודת ה´- הישיבה היא מקפצה לעבודת ה´, ב"הצלחה בישיבה!
אם הבנתי נכון שאלת איך מצליחים לשכוח קשר שבו הרגש היה חזק.
כדי לענות על השאלה צריך להבין ולחשוף את דרך פעולתו של הרגש.
אין ספק שרגש הוא דבר בוער השורף את כל אישיותו של האדם בעיקר אם מדובר על קשר עם בחורה. כל דבר שהיה איך שהוא קשור לקשר מעלה אסוציאציות אל הקשר, לפעמים אדם מוצא את עצמו מרחף ומהרהר על רגעים מיוחדים שהיו בקשר ולפעמים גם יש הרהורי חרטה שאולי לקשר הזה היה סיכוי למרות שהשכל הקר פסק אחרת והגעגועים עולים וחונקים את הגרון. במאבק בין הרגש לשכל גורם תסכול רב משום שזו מלחמה מבית ולא עם אויבים מבחוץ שמולם כל כוחות הנפש מאוחדים וששים לקרב.
אך חשוב לדעת שכמו שהרגש שורף ובוער- כמו שהוא בא בצורה פתאומית- כך חיי המדף שלו קצרים והוא נעלם כלעומת שבא.
ומה עושים עד אז?
להילחם ברגש- לא יעזור אף פעם- הוא אש בוערת שכל קרבה אליה תגרור כוויה שלא תישכח.
הרגש הזה ידעך לאט לאט ואין לכך פתרונות קסם-הזמן יעשה את שלו. כמו מדורה שנשארו בה גחלים בוערות ועם הזמן הן יכבו מאליהן.
אז אין מה לעשות? רק לקחת את הזמן?
לא. המחשבות הארוכות על הקשר מתחילות מהרהורים, מהבזקים שפתאום עולים ומסתנוורים את עיניו של האדם. להילחם בהם גם לא תצליח. אלא מה? באותו רגע שמגיע הרהור על הקשר תחשוב על דבר אחר. לא להילחם בחושך אלא להוסיף אור.
כמו כן, אם תשים לב עיקר המחשבות על הקשר עולות כשאתה נמצא לבד. לכן אני מציע לך להיערך מראש ולמלא את הזמן שאתה לבד בעיסוקים שלא יתנו להרהורים הללו לעלוות.
מערכה חשובה נוספת היא בשכל. השכל הוא מלך כל הכוחות וברגע שתבין יותר ויותר כמה הקשר לא היה בריא וכמה אתם לא מתאימים וכמה טוב שנפרדתם ממילא השכל ישפיע על שאר כוחות הנפש שתחתיו. השכל הקר יקרר את הרגש החם והלוהט עם הבנות נכונות יותר. ואם נחזור למשל עם הגחלים השכל שופך מים צוננים על גחלי הרגש הבוערות.
חשוב לזכור אחי- עצם העמל שאתה משקיע בלשכוח את הקשר זוהי עבודת ה´ בעצמה. אתה לא צריך לחכות לשלב שבו תשכח ותמחק מלוח ליבך את הקשר ומנקודה זו להתחיל לעבוד את ה´. דברי תורה לא מקבלים טומאה ולכן עצם המלחמה במחשבות על הקשר לא סותרות כלל וכלל התעלות מתמדת בלימוד התורה.
סיכום:
טבעי שייקח זמן עד שהרגש יעלם.
העצמת הבנת השכל תעזור לזרז את התהליך.
יש לעצור את ההרהורים כשהם באים ע"י הרהורים אחרים.
ברצוני לאחל לך המון בהצלחה בדרכך החדשה בישיבה. אין ספק שזו זכות עצומה ללמוד תורה בכלל ובירושלים קרוב כ"כ למקום אשר יבחר ה´, למקום במקדש ששם איכות לימוד התורה גבוהה מאיכות לימוד התורה שבא"י כולה.
אני ממליץ לך לקרוא עוד תשובות בנושא בקישורים הבאים:
http://www.makshivim.org.il/ask_show.asp?id=270757
http://www.makshivim.org.il/ask_show.asp?id=269860
http://www.makshivim.org.il/ask_show.asp?id=264532
http://www.makshivim.org.il/ask_show.asp?id=254338
מקווה שנתתי כיוון כללי
אשמח לעזור עוד אם צריך
המייל שלי: elronza@gmail.com
פלאפון: 0524521552
אלרון