ב"ה ובעזרתנו…
ל"חברים מקשיבים" שלום,
אני תלמידה בת 16 וחצי ויש לי בעיה אם תפילה.
אני יודעת שזה לא בסדר, אבל נורא קשה לי להתפלל בבוקר. גם נורא קשה לי לקום וכמה שאני מנסה לעבוד על עצמי, עד עכשיו לא הצלחתי, וגם כשאני מתפללת בבוקר, זה הרבה פחות בכוונה מאשר במנחה או ערבית.
רציתי לשאול אם מותר לבנות להתפלל במקום שחרית, תפילת מנחה וערבית.(לפי מה שידוע לי נשים חייבות רק תפילה אחת, למרות שברור שרצוי יותר…)
תודה מראש על התשובה!
יערה
שלום יערה!
לגבי השאלה ההלכתית- מותר לך., כך מבואר בספר "פניני הלכה – תפילת נשים" של הרב אליעזר מלמד, מאוד מומלץ!
אבל כיון שאני מעולם לא מסתפק בתשובות הלכתיות אני רוצה קצת להרחיב על שאלתך.
קודם כל שמתי לב, זה ממש צועק מהשאלה, שממש חשוב לך להתפלל בכוונה, להתפלל בריכוז. ועוד ממש חשוב לך לקום מוקדם יותר בבוקר.
תדעי לך שזה סוד גדול מאוד בכל העבודה הנפשית של האדם….
ברגע שאדם שם לב לדברים שמפריעים לו בעצמו, ברגע שאדם שם לב שיש דברים שהוא רוצה לשפר הדבר הכי חשוב זה לדעת שאני רוצה לשפר! הדבר הכי חשוב זה להתרכז ברצון! אם קשה לי לקום ואני מתלונן על זה סימן שלא שאני עצלן או משהו כזה אלא זה סימן שאני רוצה לקום מוקדם יותר! אם קשה לי להתפלל ולכוין- סימן שאני רוצה להתפלל יותר בכוונה! הבנת? יש לך רצון חזק!
ואם את כל כך רוצה לכוין וכל כך רוצה לקום בבוקר מוקדם יותר – סימן שגם תצליחי…
אבל איך?! – פשוט מאוד, לאט לאט….
תנסי אולי לקום רק חמש דקות מוקדם יותר כל שבוע, תנסי אולי לכוין כל שבוע בעוד מזמור אחד, בעוד ברכה אחת- רק אחת! לא לרוץ… תתפללי לקב"ה שיעזור לך, תגידי לו שאת רוצה להתקדם ושאת עושה עכשיו השתדלות קטנה ותבקשי ממנו שיקבל את זה באהבה ממש כאילו הצלחת לכוין בכל…
"אחד המרבה ואחד הממעיט ובלבד שיכוין ליבו לשמים"! אם אדם לא מסוגל כרגע למשהו, ממש לא מסוגל- אז במקום לכעוס על עצמו, במקום להתמרמר ולהישאר במקום- חייבים לזוז קדימה, אפילו רק קצת! הקב"ה מסתכל על זה, הקב"ה יודע מה יש לנו עמוק בלב ויודע מאוד להעריך את זה….
סיפור קטן שלמדתי מהרב קרליבך זצ"ל: בשכנותו של הרב משה פיינשטיין זצ"ל היה גר נער אחד עם משפחתו, המשפחה הזו היתה רחוקה מדת ולא ממש ידעו ללמוד… התגלגלו העניינים והבן חזר בתשובה ונסע לארץ ישראל ללמוד תורה. בארץ ישראל שמע הבן ששכן שלו הוא לא פחות מאשר אחד מגדולי הדור, הרב משה פיינשטיין…
נסע הבן חזרה לביתו ושכנע את אביו שיבוא לפגוש את הרב. הרב פיינשטיין היה איש מאוד נעים הליכות והאבא שהתרשם ממנו מאוד אמר לבנו שאם כך הוא עולם התורה הוא גם רוצה ללמוד תורה. ישב הבן ולימד את אביו יום אחרי יום עד שאחרי 3 שנים (?!) סיים אביו דף גמרא… האבא, שמאוד התלהב מהעניין החליט שהוא רוצה לעשות מסיבה לכבוד המאורע וביקש מהבן לארגן את זה. הבן אמר לו שזה לא מקובל, בדרך כלל עושים מסיבה רק לרגל סיום מסכת אבל על דף אחד- מעולם לא עשו מסיבה על כזה דבר… הלך הבן לשאול את הרב פיינשטיין והרב ענה לו: "לא רק שתעשה מסיבה אלא שאני בעצמי אבוא להשתתף במסיבה.." ואכן כך היה, הרב הגיע למסיבה ואיתו כמובן הגיעו כל תלמידיו… באותו לילה, אחרי המסיבה, נפטר אותו אבא והלך לבית עולמו. בהגיע מועד ההלוויה קם הרב משה פיינשטיין זצ"ל ואמר: "חסידים יקרים, יש הקונה עולמו בשעה אחת ויש הקונה עולמו בשנים רבות, יש הקונה עולמו בסיום של כל הש"ס ויש הקונה עולמו בסיום של דף אחד… נכון שאותו אבא מגיע לשמים עם דף אחד בלבד אבל אם הייתם יודעים כמה השקיע אותו אדם בדף הזה… כמה קדוש וחשוב הוא אותו הדף לפני הקב"ה…"
כך גם אנחנו יערה.. אנחנו מצווים להשתדל ככל יכולתנו, אנחנו מצווים לעשות השתדלות, להתקדם בכל יום במשהו ועל כל פסיעה ופסיעה אנחנו מקבלים את השכר…
אם קשה אבל אנחנו רוצים- נתקדם לאט לאט, שלב אחרי שלב ולבסוף עוד נגיע…
שיהיה לך חג חירות שמח ושנזכה כולנו יחד לגאולה שלמה במהרה בימינו אמן!
כל טוב,
אילן