אני לא מצליחה לקבל סמכות מאף אחד בעולם…

שלום…
נחמד שאת מודעת לעצמך ושחשוב לך לשמוע עוד דיעות.
התכונה הזו כל כך חשובה מאחר שהיא מראה על תפקוד בריא של המוסר הפנימי שלך ואם תשמרי על הקו הזה מובטח לך שגם אם מידי פעם תגלי שאת בכלל נמצאת במקום אחר לגמרי מהתכנון המקורי שלך,עדיין תמיד תוכלי להסתכל לעבר המגידלור (שהוא יכול להיות כל אחד,רב, חברה, חברים, חברים מקשיבים)
ולנווט את ספינת החיים שלך בחזרה למסלול שיוביל אותך לאיפה שתמיד שאפת להיות.
אז האם התכונה הזו קשורה לגאווה?
לא יודע.
נראה לך שזו גאווה?
אבל יודעת מה, נראה לי שאנחנו עוסקים כאן בקצה הקרחון.
התכונה של הקרחון היא שעשרים אחוז ממנו נמצא מעל פני המים וכל השאר מתחת.
כלומר גם כשאנחנו רואים אותו, זה רק המיעוט,הקצה, הסמיפטום.
החלק העיקרי, ה'שורש' נמצא מתחת. מוסתר.
ככה גם בחיים וככה גם כאן, עם השאלה שלך.
האם התכונה הזו קשורה לגאווה או לא זה דרך אחת לראות את הדברים.
השנייה והמאתגרת יותר היא להצטייד בבלון של סבלנות, חליפה של אמת ומטלית לחה שנוכל לנקות באמצעותה את המשקפת מלכלוך שהצטבר לנו במשך הזמן ו…להתחיל לצלול.
להיכנס לעומק,לעצמנו.
ובכלל, נראה לי שקצת הגדרת את השאלה שלך באופן כללי מידי.
מעצם היותך אדם שחי ומשחק את חוקי המשחק של החברה שלנו, את חייבת, תרצי או לא, לקבל סמכות כמעט בכל מקום:
באוטובוס למשל.
אז גם אם ממש יבוא לך בקו 480 מירושלים לת"א, ללכת לנהג ולהגיד לו:
'אממ..לא איכפת לך שאני אשאיל לכמה שניות את המקירופון נכון?
פשוט אני רוצה להגיד תפילת הדרך ו…הלו! את שם בשורה החמישית?
כן כן את…!
אני יודעת שהשיחה עם החבר שלך מאוד מאוד חשובה אבל אני רוצה לשמוע את האמן שלכם בסוף..'
נראה לי שברור גם לך שבמצב כזה האמן היחיד שתשמעי יסתכם בהד של עצמך שיחזור אליך מ4 הקירות בתא המעצר של 'מגרש הרוסים'.
'אבל למה?' תגידי,
'ומי זה בכלל הנהג שיבוא ויגיד לך מה לעשות?' ממש כמו המורה והאחראי משמרת שלך..
רק מה להבדיל מהמצבים שאת תיראת, באוטובוס, בקופת חולים ובמטוס, לא כל כך שואלים אותך ואין לך הרבה ברירות…

אבל בואי נסתכל על זה בצורה יהודית.
כמו שאנחנו אמורים לעשות עם כל דבר.
בואי נראה איך דווקא בגלל הקושי שלך עם הדברים האלה, יש לך הזדמנות באמת גדולה להתחיל במסע האישי הזה שלך, לקחת שלט ולתלות:
'סגורה לשיפוצים' ולעבוד על הבניין.
בניין המידות.
קחי קצת פסק זמן לעצמך, תבחרי מקום שקט, תכיני לך איזה כוס שוקו, קפה, חליטת צמחים טיבטית- אין לי מושג מה עושה לך את זה ותעני לעצמך על השאלות הבאות:

למה נראה לך שזה עולה לך בבריאות לקבל סמכות מהמורה שלך או מהאחראי עלייך במסגרות ההתנדבות השונות?
האם הדימוי העצמי שלך קשור לכל העניין?
זה נראה לך חוסר כבוד,פוגע בך אנושות פשוט לשחק את המשחק ולדעת שכל עוד את בנישה של התלמידה/מתנדבת אז את כפופה לאותו אחד שיהיה בנישה של המורה/אחראי?
ובכלל, למה שתעצרי כאן?
ומה עם ההלכה?
מכירה מהות יותר פשוטה חדה וברורה של קבלת סמכות מאשר היהדות?
ורב? אותו כן תוכלי לקבל?
ויודעת מה…עזבי רב.
נניח שחברה שלך באה ואומרת לך שנדמה לך שקצת התייחסת לשיראל החברה שלכן בצורה גועלית…באמת תוכלי לקבל את זה ממנה או ש 'מי היא לעזאזל חושבת את עצמה שתבוא ותגיד לי דברים כאלה'?

אז אם נסכם, האם זה קשור לגאווה?

נראה לי שתעשי לעצמך עוול אם תקפלי את התופעה הזו למשפט אחד של כן ולא.
אבל בגלל שאי אפשר בלי כלום אז נראה לי ואולי זה רק אני, שהחוסר רצון שלך לקבלת סמכות לא נובע כל כך ומגיע ממקום של ענווה והתבטלות בבחינת 'ונפשי כעפר לכול תהיה' אלא ממקום אחר קצת…

לגבי השאלה השנייה שלך, האם תוכלי להמשיך עם הדבר הזה?
במילה אחת:
לא.
ובשתי מילים:
ממש לא.
כתבת שאת בת 16, בואי נריץ כמה שנים והנה את הולכת לשירות לאומי (בהנחה שזה מה שבחרת).
מה לעשות ואת זה גם את יודעת, יש דברים שלא כל כך תלויים בנו והאחראית שלך, אותה אחת שאמורה להגיד לך מה לעשות, היא ממש צירוף נדיר ומדהים ביופיו של רוע טהור!
מכשפה אמיתית.
אחת שהיא מחייכת אז את יודעת שמשהו רע עומד לקרות.
תשאלי בנות, יש גם תופעות כאלה.
ובגלל שאת מאוד מיוחדת אז היא החליטה שמכל הבנות, שק החבטות שלה יהיה…
יופי, נכון…את.
והיא מתחילה לרדת לחייך:
'תעשי את זה עוד פעם' 'ולא, מצטערת, ככה לא עובדים! אני לא מוכנה!!' וכו' וכו'
וככה תקחי את זה הלאה לחיים לכל תחנה שלא תהיי בה.
אם זה בעבודה, בלימודים וכו'..
במצבים כאלה ממש כמו בדוגמא של האוטובוס, אין לך הרבה אפשרויות.
או שתעשי לך במוח סוויצ' ותשני כיוון ובשביל טווח ההסתגלות שלך מוטב שזה יהיה כמה שיותר מוקדם
או שפשוט תצאי מהמשחק…

אז מקווה שתחשבי על הנקודות האלה ושתביני בעצמך שבאמת שאין קשר בין לשחק את המשחק, לבין איך אנחנו תופסים את עצמנו.
האישיות שלנו אמורה להימדד בדברים אחרים לגמרי ואין כל קשר בינה לבין המושג לשחק לפי הכללים ולקבל סמכות.

אנחנו לא מדברים כאן על תקופת השואה ודילמות שבאמת משקפות ומראות מאיזה חומר קורצת.
אם תצייתי לקצין הנאצי מכרת את נשמתך לשטן ואם לא…חקקת את שמך בלוח הזהב של העם היהודי.

הרבה יותר פשוט:
נהג אוטובוס, רופא, רכזת פר"ח, מורה…אלה החיים.

שתהיה לך צלילה וגילוי פנימי מעניין ומועיל.

מקווה שעזר לך ואם תרצי להוסיף במייל, מתי שבא לך.
רק טוב
אבינועם
avinoam811@gmail.com