אני לא רוצה להיות החברה המטיפה

ב"ה
שלום יקירתי,
שמחתי לקרוא שאכפת לך מחברה שלך, שאת רוצה בטובתה, על אף שזה לא ממש נוח פתאום להעיר, להטיף, להוכיח.

אבל, מי אמר שזה בעצם חייב להיות כך??

[אנחנו.]
אנחנו קבענו שאדם שאכפת לו מחברו, שמפריע לו לראות את רעהו סובל, נופל, או עושה טעויות הוא בעצם אחד ש"מתערב" נטפל לאחר ודוחף את עצמו לעניינים לא לו.
אך, התורה אמרה במפורש: ["הוכח תוכיח את עמיתך"] (ויקרא יט, יז) תורה מלשון הוראה! היא שקובעת את דרך חיינו.

הרמב"ם במשנה תורה- הלכות דעות כותב בפרק ח´:

"הרואה את חברו שחטא, או שהוא הולך בדרך לא טובה–מצוה להחזירו למוטב, ולהודיעו שהוא חוטא על עצמו במעשיו הרעים: שנאמר "הוכח תוכיח את עמיתך" (ויקרא יט,יז).

המוכיח את חברו–בין בדברים שבינו לבינו, בין בדברים שבינו לבין המקום–צריך להוכיחו בינו לבין עצמו, וידבר לו בנחת ובלשון רכה, ויודיעו שאינו אומר לו אלא לטובתו, ולהביאו לחיי העולם הבא. אם קיבל ממנו, מוטב ואם לאו, יוכיח פעם שנייה ושלישית. וכן תמיד חייב להוכיח, עד שיכהו החוטא ויאמר לו איני שומע וכל שאפשר בידו למחות ואינו ממחה, הוא נתפס בעוון אלו כולם שאפשר לו למחות בהן."

נדמה לי שאין מקום לתהות בשאלת התוכחה, זוהי חובתו של כל יהודי לא להתעלם מחברו!! הרמב"ם כותב שזו מצווה להוכיח ואם לא יעשה כן הוא נתפס בעוונו.
ולשאלתך, לא! את לא צריכה לאפשר לה לעשות "מה שבא לה"- כפי שציינת.

את צריכה לראות את הבעיה של חברתך כבעיה שלך!!!
וכשמסתכלים על העניין מנקודת מבט כזו, אז צריכים לחשוב מה במצב הנוכחי אפשר לפעול?
[מהי הדרך הטובה ביותר בה חברתי תבין את דבריי?]
את הרי מכירה אותה, יודעת בערך את אופייה, לכן לבטח יש לך קצה של חוט איך לפנות אליה.
הדברים הללו שייכים לכל חברה, אחות, אח, מכר, משפחה וכו´.

בענייננו, נדמה לי שכדאי תחילה לנסות לשפר את הקשר עם החברה, לצאת ביחד לטיול, הליכה או לשבת ולשוחח ובהתחלה לא להזכיר את העניין.
לאחר שתתקרבו, היא עצמה תספר לך מה שקורה בחייה, ואז תייעצי לה שקשר בגיל זה הוא לא מתאים ובייחוד כשמטרת קשר בין בני זוג היא נישואין, והקשר הנוכחי כמו קודמו רק מזיק ויפגע בשנים של אושר בע"ה שיבואו.
[דבר חשוב שיש לזכור]: לדבר בעדינות, בלשון רכה, תדברי איתה ממש כאילו שאת מדברת על עצמך, על ההתלבטות שלך.
אל תאמרי: "תראי אותי, אני לא עשיתי…"
אל תיצרי מצב בו את מראה לה שאת יותר טובה, או מישהי אחרת יותר טובה. נסי לחזק את הנקודות באופי שלה, אמרי לה: "את נערה בגיל שלי ויש לך תכונות ומעלות…ותצייני את התכונות הטובות שלה ורק אחר כך אפשר לדבר על הנושא. פתאום אחרי ששיבחנו אותה זה פחות צורב לדבר על נושא טעון, כיוון שהיא יודעת שאת מעריכה אותה וחושבת עליה רק טוב.
את יכולה לדפדף באתר ולקרוא תשובות בנושא כך שיהיו לך טיעונים משכנעים. אולי אפילו תשבו יחד מול המחשב ותקראו חומר בעניין, או שתדפיסי לה מאמר בנושא.
הסבירי לה שאת אוהבת אותה! וממש כמו שאת רוצה לעצמך קשר זוגי טוב, כך את רוצה בעבורה!! את מעוניינת שהיא תבנה בית יהודי של אנשים מאושרים ושמחים.
אני בטוחה שהיא לא תעמוד בזה…ולא רק שהיא לא תתרגז אלא אפילו תתרגש.

שמת לב שבין המילה תתרג[ש] למילה תתרג[ז] מפרידה אות אחת שמשנה את המילה לגמרי, למשמעות אחרת??
זה מה שמוכיח שמרחק קצר מאוד בין רגש לרגז, לכן בע"ה אם תפעלי מתוך כוונות טהורות לכוון את חברתך לאבינו שבשמים, הרי שאת שליחתו של הקב"ה ומקבלת את כוחותיו של המשלח לפעול!!!
שליחי מצווה אינם ניזוקים!!

אני מוסיפה קישורים בנושא:
https://www.kipa.co.il/ask/show.asp?id=78406

https://www.kipa.co.il/ask/show.asp?id=80240

https://www.kipa.co.il/ask/show.asp?id=81394

בהצלחה מרובה!!
אודה לך אם תשלחי לי מייל ותעדכני אותי איך השתפרו פני הדברים, ואם ישנה שאלה נוספת את יותר ממוזמנת.
בשורות טובות,
שלך,
אירית ג´ולי אליה.
iritjully@walla.com