אני לא רוצה להתקלקל

כשקראתי את שאלתך, מאוד התרשמתי מהרצון והשאיפה החזקים שלך להתחזק. אני בטוחה שזה לא דבר פשוט ויש הרבה דברים שמקשים עלייך, 'כמו החברים שציינת אבל את יודעת בפנים מה טוב לך ואת הולכת על פי זה, וכאשר אדם מאוד משתדל למטה עוזרים לו מלמעלה!
כל הכבוד על הנכונות והרצון, זה לא מובן מאליו ולעולם אל תחשבי שזו צביעות, זה בא מעומק לבך ונשמתך!
החברות שלך שאומרות שאת משחקת, אינן מכירות אותך יותר טוב ממך ואם את מרגישה שזה אמיתי, אז זה אמיתי.
לפעמים זה לא פשוט, מתחזקים ועוד פעם מרגישים שנופלים, הכל נראה קשה אבל אסור לנו להתייאש – גם כשתינוק לומד ללכת הוא נופל הרבה ולכולם זה נראה טבעי ונורמלי, כך גם שאדם מתחזק מבחינה דתית וחוזר אל עצמו, אל מהות נשמתו, זה קשה והרבה פעמים נופלים.
ישנו סיפור על מורה אחד שבא לכיתה מאוד קשה ומרעישה וכשהוא נכנס הוא נתקל במשהו ונפל.. כל הכיתה צחקה והוא חשב לעצמו שזהו, הוא איבד את יוקרתו וערכו בעיני התלמידים ואז הוא קם ואמר: "לפעמים נופלים אבל החוכמה היא לדעת לקום אחר כך!"
אז קודם כל תזכרי שכך זה בטבע, כשרוצים להתקדם, יש גם נפילות ובמיוחד כשאדם רוצה להתחזק מבחינה דתית, יש הרבה מניעות ועיכובים כנגד זה וצריך לאסוף כוחות ולהתגבר.
דבר נוסף שחשוב מאוד לזכור זה כשרוצים לעבור מהלך גדול, זה צריך להיות בהדרגה.
אם היו אומרים לך שעלייך לטפס על הר גבוה ותלול ולהגיע לפסגתו, לא היית רצה בכל כוחותייך אל ההר כי אז היית ישר נופלת והיית מפספסת את המטרה- להגיע לפסגה, היית מתקדמת הרבה ונופלת לאחור יותר משהתקדמת..
הדרך הנכונה לעשות זאת היא קודם כל להתבונן ולהכיר את השטח, ללמוד מה קשה בשטח ומהם התכונות שלך שיאפשרו או יקשו לך לעבור אותו וכשאת מתחילה לעשות זאת ולטפס, זה צריך להיות בצעדים מתונים ובטוחים עד שתגיעי לפסגה.
זה אמנם יקח זמן אבל בסוף תגיעי עם מינימום כאבים ונפילות.
כך גם בעבודת ה', אני מרגישה ממכתבך שמאוד חשוב לך להתקדם ולכן נראה לי שאת קצת דוחקת בעצמך להתקדם מהר ולקבל על עצמך מלא דברים וזה נפלא, אבל כשמקבלים הרבה בבת אחת, אפשר להרגיש גם בבת אחת שזה לא מתאים ולעזוב ואז להתאכזב מעצמנו.
מה שאני מציעה לך זה להתקדם בהדרגה. קחי לך משהו קל שאת יודעת שתוכלי לעמוד בו די בקלות ותתמידי בו, למשל: לימוד הלכה יומי, כל יום הלכה אחת,דקה ביום. כשעובר קצת זמן וזה כבר נעשה לך כהרגל, קחי עוד דבר וכך בצעדים מתונים ובטוחים תתקדמי ותראי הצלחה במעשייך.
ברגע שתראי שאת עומדת בדברים שהצבת לעצמך, זה ימלא אותך בשמחה וסיפוק ויתן לך המון כוחות להמשיך ולהתחזק.
לדעתי, כדאי לך במקביל לשמוע שיעורים ברדיו או ללכת ממש לשיעורי תורה העוסקים בנושאים שמעניינים אותך – מניסיון זה ימלא אותך וכך גם כל דבר שתקבלי על עצמך, יקבל משמעות וערך באופן כזה שאת בכלל לא תוכלי שלא לעשות את זה, התורה ממש תגרום לכך שזה ייקבע בנפשך וזה יקל עלייך לעמוד בדברים שקיבלת על עצמך.
אם יש לך חברה טובה שגם מעוניינת להתחזק, תשתפי אותה ותלמדו ביחד או תארגנו שיעור על זה בכיתה או אחרי צהרים עם כל הבנות. אני בטוחה שאנשים ורבנים ישמחו לעזור ולהירתם לכך.
בעזרת ה' את תצליחי להתקדם, יש לך רצון חזק ואמיתי וחשוב מאוד
שתאמיני בעצמך!
בקשר להדרכה, אני הייתי מציעה שתחכי קצת זמן עד שתרגישי שאת נכנסת לאיזשהו מסלול מסודר של שיעורי תורה ולימוד שאת מרגישה בו יציבות ואת מתמידה בו ואז תנסי לדבר עם האחראים ולבקש מהם להדריך.
ברגע שהם יראו שאת רצינית, הם יאמינו ביכולתך, אין לך מה לדאוג
אבל אם יש לך אפשרות לחכות עם זה, עדיף לך , גם עבור החניכים וגם עבורך על מנת שיהיה לך יותר ביטחון ותוכלי להתוות להם דרך יציבה ואמיתית עם הרבה אמונה וכוחות.
אני מאחלת לך מכל הלב, כל טוב והצלחה רבה רבה!
רונית.