אני מאבדת את האמונה

שלום רב לך.
צר לי, שאת נאלצת להתמודד עם קשיים כל כך גדולים, ולמרות זאת אני מעריך אותך שעם כל השאלות וכל הקשיים, את ממשיכה להאמין, את ממשיכה לדעת את הדרך שלך, ובאופן עקרוני את ממשיכה הלאה.
נכון, שהמצב שלך לא כמו שהיה קודם לכן, ונכון שהמשברים שעברת, עברנו, מקשים עליך, אך את ממשיכה ואת יודעת שלא לנטוש את הדרך, וזו זכות גדולה שיש לך.
שאלות רבות את שואלת, שאלות רבות שקשה לי להתייחס אל כולן, שכן כל אחת דורשת אריכות ובירור שלם, ואף אם אכתוב תשובה על הנושא, נראה לי שלא בכך אוכל למצות את הנושא, לכן לדעתי הדרך הנכונה היא להשקיע זמן, ולבחור דרך המתאימה לך, ללמוד אמונה.
כאשר האמונה מבוססת על מה שהורגלנו בו, או על דברים שאנו התרגלנו לחשוב כך, כאשר מגיעים משברים, אנו מוצאים את עצמנו חסרי כוחות, וחסרי ידע כיצד להתמודד. במצבים אלו ההרגשה שלנו איומה, אנו מרגישים שנהרס לנו משהו בפנים, ושוב לא יחזור להיות כמו שהיה.
אך האמת היא לא כך. האמת היא, שההתמודדות שאנו עוברים, אם נדע להשתמש בה באופן הנכון, רק נתקדם ממנה. כל עוד שהאדם איננו נדרש להתמודד עם האמונה, מצד אחד קל לו יותר להאמין, אך מצד שני האמונה שלו עלולה להיות שיטחית. האדם נדרש לגדול, לא רק בגוף אלא גם בנפש, גם בתורה וגם באמונה.
האמונה היא דבר טבעי באדם מישראל, אך היא גם נושא גדול וחשוב ללמוד אותו. וכך מסופר על הרב קוק שפגש פעם ת"ח אחד, שאמר לו, שאיננו מבין מדוע צריך ללמוד אמונה, הרי סבתא שלו היתה צדיקה גדולה ומאמינה גדולה, והיא לא למדה אמונה, ודי לי להיות כמו סבתא שלי. אמר לו הרב קוק זצ"ל, שאני מאמין שסבתא שלך היתה צדיקה ומאמינה, אך עם אמונה כמו שלה, אי אפשר להנהיג את עם ישראל.
כך גם מלמד אותנו הרב קוק זצ"ל, במאמר "לתקופת המעבר" בספרו מאמרי הראיה, שיש שלב של אמונה טבעית, ויש שלב של משבר, שבו האדם מרגיש שהאמונה הטבעית עברה לו והוא כעת בלא אמונה, וזה שלב מעבר, מאמונה טבעית לאמונה שכלית, אמונה בנויה יותר. כמובן שבשלב המעבר מרגישים חולשה, מרגישים ירידה רוחנית, אך ירידה זו חשוב לדעת שהיא הדרך להגיע אל השלב הבא, השלב של ההתחזקות באמונה, השלב של הפנמת האמונה יותר בעומק ויותר בגדלות.
דבר זה מקיף את כל החיים שלנו, ופעמים רבות הוא עולה, וחשוב שנלמד מהי הדרך להתקדם.
אינני קובע בכך כללים, ואף אני יודע שקל לומר לאדם ללמוד, ולא תמיד קל לבצע את הדבר, אך דעי שאין דרך אחרת, הדרך היחידה אם את באמת רוצה להיות מאמינה, לעבוד את ה´ מתוך אמונה אמיתית, היא ללמוד אמונה, בכך להגדיל יותר את האמונה שהיא תהיה אמונה חיה עם כל המצבים בחיים.
כפי שכתבתי אינני יכול בשלב זה להתייחס לכל הנקודות שאת מזכירה, אך אזכיר נקודה אחת ביחס לתפילה, והמשבר שנבע מהגירוש מגוש קטיף ביחס להשפעת התפילה.
לפני הגירוש מגוש קטיף, רבים וצדיקים השתדלו מאד בתפילות, לבטל את רוע הגזירה, והנה היה גירוש ונדמה כאילו התפילות לא פעלו דבר, ודבר זה עירער אצל אנשים את כל היחס אל התפילה, הרי רואים שהתפילה לא פועלת.
דבר זה העלו לפני הרבנים והם ענו תשובות שונות על הנושא. ואינני רוצה להכנס אל הנושא באופן ישיר, אלא ביחס לנושא שכתבתי עד עתה.
כאשר אנו מתייחסים לתפילה באופן טבעי, לא מבורר, אנו מתייחסים אל תפילה לפי המדד של הקבלה שלה, שאם אנו מבקשים משהו, והוא מתקיים, סימן שהתפילה התקבלה, ואם הדבר לא הצליח סימן שהתפילה לא פעלה.
גישה זו יש בה מעט בוסריות ביחס לתפילה, והיא גישה טובה לילדים, אך למי שגדל ועובר את גיל הילדות, ולפי מה שאני רואה מתוך השאלות שלך, שאת כבר בוגרת בהבנה שלך ובהתייחסות שלך אל הדברים, התייחסות זו אל התפילה היא לא מספיקה, ולכן כאשר מגיעים למשברים, הגישה לא מחזיקה מעמד, ובנפילתה היא מפילה גם דברים נוספים.
דבר זה, מלמד אותך, עד כמה חשוב דוקא כעת, להתחיל ללמוד על חשיבותה של התפילה, ועל פעולתה של התפילה. לא לחינם כתבו רבות על התפילה, אלא בגלל שצריך לרומם את היחס שלנו אל התפילה, חשוב שנלמד את משמעותה של התפילה, מה היא פועלת, מה אנו עושים בתפילה, ובלימוד מסודר אנו נבנה קשר אחר ויחס אחר לגמרי אל התפילה.
יודע אני שהנושא הוא נושא גדול, ודרגות דרגות יש בלימוד, ואינני יכול לדעת באיזו דרגה את נמצאת, ובכל זאת, חשוב לנסות ללמוד את הנושא, ואם מתחילים בספר שאיננו מתאים לנו ואיננו ממלא את הצורך שלנו, אפשר לעבור לספר אחר.
לדוגמא, ישנו ספר בשם "תפילת ישרים" על נושא התפילה, שכתוב באופן פשוט יחסית, וישנו ספר אורות התפילה, שהוא ליקוט של כתבי הרב קוק זצ"ל על התפילה, אך הוא מעט קשה יותר, וראוי לקבוע חברותא או שיעור ללמוד את הדברים. וכן עוד ספרים, ועוד מאמרים, שאם תרצי אשמח לנסות לעזור לכוון אותך בלימוד, אך אם יש לך קשר עם רב באזור מגורייך, או במקום שבו את לומדת, שיכול להדריך אותך, כמובן שזה יהיה הרבה יותר טוב.
גם בשאלות הנוספות שלך, יש ספרים רבים העוסקים בהן, וראוי לקבוע זמן לקרוא וללמוד את הדברים, את חשיבותה של ארץ ישראל, את הקשיים בקנין הארץ, את הבסיסים של האמונה, וממילא את היחס לדתות האחרות.
בהעמקת האמונה, כבר עוברים משלב של בירור האמונה על ידי תגובה של ה´ על מעשינו, תגובה מוחשית על מה שאנו עושים, אל אמונה שלמה, ופעילות בשותפות עם ה´ בגאולת עם ישראל.
כמובן שהיינו רוצים שה´ יתגלה, היינו רוצים מאד שכל המשברים יעברו, ויגיע משיח צדקנו במהרה, ונזכה לגאולה שלמה, אך אנו יודעים שיש לנו עוד משימות ואנו חייבים לבנות את עצמנו, להתקדם הלאה.
ונקודה אחרונה שרצוני לכתוב לך, והיא דברים ששמעתי מרב הישוב בית אל, הרב זלמן ברוך מלמד, שהוא חוזר עליהם שוב ושוב, ונראה לי שיש בכך יסוד חשוב להתרגל אליו ולהפנים אותו.
צריך לזכור, שכמו בצבא, יש יחידות מובחרות, שבהן יש בדרך כלל את מירב הנופלים בקרבות, שאותן מכניסים אל המקומות המסוכנים יותר, המסובכים יותר, שמתוך שיש להם כוחות אפשר להכניס אותם להתמודדות שאחרים לא יכולים, כך גם הקב"ה נותן לנו התמודדויות בגלל שהוא מאמין בנו, והוא יודע שאם יתן לנו התמודדויות, אנו נתגבר ונהיה יותר שלמים ויותר חזקים, ובכך ניבנה ונוביל את עם ישראל לקראת היעוד שלו.
לסיכום, אל תיבהלי מכך שיש לך הרבה שאלות. זה לא מעיד על בעיות באמונה, זה לא אומר שאת 'דתיה פחות'. בדיוק להיפך! את שואלת, את מבררת, הגעת לשלב בו את רוצה להתקדם ולחיות מתוך אמת ולכן צפות ועולות כל השאלות וזה מצוין. זה רק מראה שאת חיה את הדברים והם לא חיצוניים לך כי אם זה היה המצב היית אדישה לאמונה ולא היית מתעסקת בזה. תשמחי על השאלות ועם הרבה עוז וגבורה תיגשי לברר אותן, לאט לאט, בצורה מסודרת, שלב אחרי שלב.
אני מצטער שלא עניתי על כל השאלות, ובחרתי להתעכב על דבר אחד, ואם את רוצה את יכולה לחזור ולשאול את שאר הדברים, או באתר או בכתובת שלי, ואשמח להרחיב בכל נושא שאדע מה לכתוב.
בברכת כל טוב והרבה אמונה ושמחה,
יצחק.
Zahig2@shoresh.org.il