כן, כן אני יודעת שכבר עניתם על מיליוני שאלות בנושאי כיבוד הורים.. אבל לא מצאתי שום דבר שמתאים לבעיה האישית שלי..
טוב אז קודם כל שלום!!
הבעיה שלי היא שהזילזול שלי בהורים לא נעשה סתם ככה פתאום.. הבעיה אצלי ממש שורשית. מאז שאני זוכרת את עצמי אבא שלי נתן לי ה-כ-ל..
הוא התייחס אלי כמו מלכה יחסית אליו-יש לו ביטחון עצמי ממש נמוך… ואני פשוט בגלל היחס הזה התייחסתי אליו כאילו הוא "הזבל שלי" זה פשוט נמצא אצלי איפושהוא עמוק במוח.. שאני הרבה יותר ממנו מכל הבחינות לדג' בלימודים- הוא בכלל לא למד תיכון
מבחינה דתית- הוא אפילו לא מאמין באלוקים.
אני פשוט לא רואה שום מידה שאני יכולה ללמוד ממנו.. כאילו אני מתנהגת אליו יותר כמו אמא שלו מאשר הבת שלו..
אני יודעת זה נשמע הזוי… אבל בתכלס מה זה אשמתי?! אני גדלתי על זה מגיל קטן וכמה שאני מנסה להשתפר זה פשוט לא מצליח!! באמת שניסיתי הרבה פעמים לשנות את זה ואפילו אם הוא מבקש ממני דברים אני עושה אותם… אבל זה בכלל לא בא מתוך כבוד אליו אלא מתוך זה שככה צריך לעשות -להקשיב לאבא..
אשמח אם תתנו לי רעיונות איך אצליח לכבד את אבא שלי באמת ובת-מ-י-ם
תודה.. ושיהיה לכם יומדהים!!
שלום ואור!
איך מצליחים לכבד את ההורים?
שאלה כל כך נפלאה, וגם כל כך קשה לענות. אם היתי מכיר את אביך היתי יכול לתת בשניה אחת איך לכבד אותו, כי לכל אדם יש את הנקודות המיוחדות שלו.
ולכן בשלב הראשון, מה שצריך לעשות זה להתמלאות ענוה, ומה כוונתי?
כשאדם מתמלא ענוה הוא מבין שיש לו מקום בעולם הזה, אבל המקום הזה הוא הרבה יותר נמוך מהוריו, הוריו הם המחיים שלו, הם נותנים לו הכל, לא משנה כמה דברים שתעשי את לעולם לא תוכלי לומר תודה כמו שצריך לאבא שלך, כמה שתנסי לעשות דברים טובים בשבילו, זה לא מספיק בכלל, אתה לא מבינה עד כמה הוא השקיע בך, ומשקיע.
רק מזה האדם צריך להתמלאות בושה בעצמו, בושה על זה שהוא בכלל לא מעריך כמה הוריו השקיעו בו.
הענוה הזאת מכירה שכל מה שיש לנו בעולם הן במידות הרוחניות והן בגשמיות נובע מהורינו, הרי כך אומר הרמב"ן על הפירוש של המושג "מעשה אבות סימן לבנים" שבמעשה הבנות גנוזים מעשה הבנים. זאת אומרת שמה שהיה אצל אבותינו לא רק במצרים אלא גם עכשיו נמצא בנו.
אז איך אפשר שלא לכבד את הורינו? כל דבר שאומרים לנו צריך ישר לרוץ ולעשות בשמחה גדולה.
הדבר הכי חשוב אחרי שהבנו שאין לנו אפשרות להודות כמו שבאמת צריך זה בעצם לנסות כמה שיותר לעשות נחת רוח להורינו, אם זה אומר שתשקיעי בלימודים בשביל שירוו ממך נחת אז תשקיעי, אם זה אומר להוריד זבל כשאומרים לך, אז זה מה שצריך, אם זה אומר שאת צריכה לא להשתהות עם דברים שהם אומרים לך לעשות ודאי שתרוצי לעשות את מה שהם אומרים.
את כל הדברים האלה אני אומר לעצמי לפני שאני אומר לך, היום כשאני אבא לילד אני רואה כמה שאני משקיע בו, כמה טיפול יש בו, 24 שעות,7 ימים בשבוע, 365 ימים בשנה, ואני אומר לעצמי, אם אני משקיע כך איך הורי השקיעו בי! כמה תודה צריך להכיר להם! כמה נחת רוח צריך להשתדל לעשות להם.
אני מקוה שזה קצת הוסיף ואשמח להמשיך לעזור במה שאוכל במייל שלי
elchananshmuel@gmail.com
כל טוב ברכה ושמחה!
אלחנן