שלום חברים מקשיבים!!
יש לי בעיה-אני לא מוצאת שירות לאומי הלכתי לסיירות ולא רציתי או שלא התקבלתי, ואני כבר ממש מרגישה אבודה ומיואשת, כי אין לי שום דבר ביד כלום!
כל החברות שלי אחת אחת סגרו שירות ורק אני לא.
אני רואה שכבר סוף שנה ועדיין לא מצאתי וזה עוד יותר מדכא אותי אני מרגישה כבר שכל המקומות הפנויים נגמרו ושלא יהיה לי שירות לאומי, ובסוף אני אשב בבית כששאר החברות שלי עושות שירות ומועילות לחברה, או שאני אלך לסתם שירות לאומי שאני לא אמצה את עצמי בו.
אני כל יום בוכה בגלל זה אני ממש מיואשת!!
אני אשמח אם תייעצו לי מה לעשות .
תודה ויום טוב!
שואלת יקרה,
קודם כל סליחה על העיכוב הגדול.. אני מקווה שהתשובה עדיין תהיה עזר ובעלת משמעות לגבייך.
ראשית, אני כ"כ מבינה אותך!
יש לנו כל מיני תחנות בדרכי החיים שלנו שבהם אנחנו יורדות ומחפשות לאיזה רכבת לעלות, לאן זאת מובילה ולאן השניה, איזה יותר מהירה ואיזה יותר יפה, איזה יותר נוחה ואיזה יותר זולה ואנחנו עומדות בתחנה ומנסות להחליט לאן לעלות, לאן לנסוע..
ועד שאנחנו מחליטות, אנחנו באות לקנות כרטיס ואז מתחילות הבעיות:
המוכר לא נחמד ולא עונה לי לשאלות שלי,
הרכבת מלאה,
הרכבת נסעה…
אבל שתינו יודעות שאין מצב שנשאר תקועות בתחנת רכבת!
אז נסע ברכבת פחות נוחה,
אז נחכה עוד שעה או שעתיים,
אז ניסע בדרך קצת יותר ארוכה
בתחנת רכבת- לא נשאר!
הרבה פעמים אחרי שחיכינו עוד שעה, או עלינו על רכבת מאספת פתאום מתגלה שזה דווקא לא כ"כ נורא ואולי אפילו דיי טוב כי:
הרכבת הקודמת נתקעה
או שהדרך בה עכשיו אני נוסעת הרבה יותר יפה,
או שאבא בדיוק עכשיו חזר מהעבודה והוא יכול לבוא לקחת אותי מהתחנה במקום ללכת ברגל או להתייבש בתחנה שעות..
החיים שלנו מלאים בתחנות.
הרבה פעמים השהייה בתחנה לא נעימה, צריך להחליט כ"כ הרבה החלטות חשובות ויש כ"כ הרבה לבטים והתחבטויות.
ולפעמים הבחירה שלנו היא קצת ב´אין ברירה´
אבל אנחנו יודעים ומאמינים שה´ מכוון את החיים שלנו
והוא יכול לסובב את הדברים בצורה כזו שגם הבחירה המישנית שלנו וגם הדרך הארוכה יותר, או השהייה בתחנת רכבת עוד שעתיים, יהיו לטובה!
כי כנראה זה הדבר שהכי נכון לנו והכי מתאים בשבילנו גם אם אנחנו לא מסוגלים לראות את זה.
אתמול הרבנית שאני לומדת אצלה אמרה לי שאנחנו מוקפים בהשגחה כל דקה ודקה אבל אין בנו את הכלים והיכולת לראות את ההשגחה.
שואלת יקרה,
השהייה הארוכה שלך בתחנה של ´מציאת שירות´ אולי קצת ארוכה אבל זה כנראה הכי מתאים בשבילך!
מי יודע, אולי פתאום תצוץ לה הצעה ממש שווה לשירות, או אולי תסגרי על משהו שאת פחות רוצה ובסוף יתברר שזה בדיוק המקום בשבילך!
ומיצוי עצמי לא תלוי במקום בו תהיי אלא בך ורק בך!
אם תשקיעי ותתני את כולך, גם תמצי את עצמך ואם תבואי בגישה של "זה לא מה שרציתי לא יהיה לי פה טוב.." אז תפספסי את ראיית ההשגחה שלך ולא תמצי את עצמך..
שואלת יקרה,
את יודעת שבתחנה הזאת את לא תשארי לנצח.
אולי תאלצי להשאר בה קצת יותר זמן משאר הבנות
ואולי אפילו עד תחילת השנה, אבל במקום את לא תשארי!
ותזכרי תמיד שההשגחה של הקב"ה כל הזמן סביבך,
סוללת לך את הדרך שהכי טובה בשבילך והכי מתאימה לך.
ומה מצב היאוש עכשיו?? 🙂
ומה לעשות עכשיו?
להתפלל שתצליחי לראות את ההשגחה של ה´,
להתפלל למציאת שירות לאומי שיתאים לך בקלות ובמהירות
להמשיך להתקשר לרכזות ולמקומות שירות
[ולא להתיאש!!!]
ה´ כל הזמן איתך משגיח,שומר ומכוון…
הרבה הצלחה!
מיכל
אני אשמח לשמוע ממך!
MCHY22@GMAIL.COM
