שלום, אני כרגע עושה התמחות במשפטים ואני מאוד ממורמר. כל בוקר אני קם בתחושת תסכול קשה ואי רצון ללכת לעבודה. אני פשוט לא אוהב את המקום הזה, אבל אני צריך לעשות את ההתמחות הזאת. אני לא רוצה לעזוב שם, רק תייעצו לי איך להעביר את המרמור היום יומי שאני חווה…. תודה.
שלום לך.
אמנם אני לא מתמחה במשפטים, אבל אני בהחלט יכול להבין את התחושות שלך שכן אני זוכר שעשיתי התמחות במסגרת תפקיד מסוים, והיו בהחלט את הימים שצריך לקום כדי לסיים את ההתמחות.
אני יכול לשתף בכמה כלים שעזרו לי להתמודד.
1. הבחירה
אמנם לא תמיד זה מרגיש ככה, אבל תמיד אפשר לבחור לעבור מקום.
זה לא מחייב שבמקום החדש יהיה יותר טוב, זה לא מחייב שהמעבר יהיה קל אבל זה אפשרי.
גם אם זה אומר להתחיל מהתחלה.
ההבנה הזו היא מאוד חשובה בשביל הכלי השני.
2. מוקד הכח – האדם והמערכת
לא פעם נתפס שהעובד לא יכול לנצח את המערכת – היא חזקה ממנו.
תפיסה כזו בעצם גורמת למוקד הכח להיות בקרב המערכת, ולא אצל הפרט – אצלך.
האמת היא שההשפעה הכי גדולה בעיני של אמירה כזו היא שהאדם עצמו בעצם לא מבין את הכח שיש לו בידיו.
במקרה שלך, הכח אצלך אך אתה מרגיש שהוא לא. אתה מרגיש שאתה מחויב להשלים את ההתמחות ולכן אין לך ברירה.
זה כשלעצמו יוצר מרמור שאתה, כאדם בעל בחירה ורצונות, לא יכול באמת לבחור.
כשאתה תראה את המקומות שבהם כן יש לך בחירה, אפילו השפעה, זה ינטרל חלק לא קטן מהמרמור שיש מעצם זה שאתה מכיר בכך ש'אין הדבר תלוי אלא בי'.
נכון, זה לא הכל אבל זה כן מספיק.
3. זווית העין
הדבר הזה יוצר שינוי תהודה יותר עמוק אצלך שבוחר במה להתמקד.
בכלי הקודם זה מוקד הכח, אבל גם היכולת שלך להתבונן על הדברים החיוביים, גם אם הם לא בשליטתך ואתה לא מוקד הכח שאחראי עליהם, בהחלט יכול לסייע.
לפעמים זה יהיה בדברים הקטנים – ולפעמים זה יהיה המבט המערכתי שאתה מצליח להתגבר כדי להמשיך בהתמחות כדי להגיע ליעד שהצבת לעצמך, שזה כשלעצמו בהחלט מעורר שמחה.
זה עניין של מבט.
כל זה לא משנה את המציאות עצמה, אלא את המיקום שלך ביחס אליה.
אמנם, ייתכן שלא די בשלושת הכלים האלה ולכן חשוב גם להתייחס לעוד כלים שיוכלו לסייע.
4. למה?
חשוב שתוכל לשים את האצבע גם על מה יוצר את המרמור, מבלי שזה יהפוך אותך לעוד יותר ממורמר.
האם אתה מרגיש שמקטינים אותך בגלל שאתה מתמחה?
האם זה מרחק הנסיעה?
האם זה שלוקחים אותך כמובן מאליו?
האם רצית התמחות במקום אחר אבל זה המקום שהצלחת להשיג?
הבנת הגורם למרמור יכול לאפשר לך למסגר את זה מחדש במובן שאולי לא משנה את המציאות אבל עוזר לך להבין את עצמך ומתוך כך לייצר עוד מערכת כלים להתמודד.
מפה, שאר הכלים הם הדגמה על מקרה שבו המרחק נסיעה והשעות הם מה שגורם לך למרמור-
5. ייעול זמן
ככל שהמרחק גדול, ייתכן ויש דרך לייעל את הזמן בשביל להרגיש שהזמן מתנהל בצורה יותר יעילה.
כיום למשל יותר מצוי שיש מניינים בדרך לעבודה – למשל על הרכבת מבית שמש ו/או ירושלים לתל אביב (ועוד).
אמנם הנסיעה ברכב פרטי הוא חוסך זמן, אבל יכול להיות שהוא גורם לך להגיע יותר לחוץ בשל הנסיעה. ואולי דווקא נסיעה שתארך מעט יותר זמן תאפשר לך להיות יותר רגוע, ואולי אף להספיק דברים אישיים במהלך הנסיעה. דבר אישי יכול להיות גם השלמת שעות שינה.
6. התאמת לו"ז
אני רוצה להאמין שיש לך אפשרות מסוימת על הלו"ז שלך, בין אם זה לבקש יום עבודה מהבית, דבר שיותר מקובל היום, ובין אם זה שינוי השעות כך שלמשל תגיע יותר מוקדם (ואפילו תתפלל בקרבת מקום העבודה, אם אין אפשרות להתפלל בדרף; ואנחנו לא מציינים פה מה עדיף הלכתית) וכך לא תיסע בפקקים, לא הלוך ולא חזור ובכך תבלה פחות זמן בנסיעה.
אלו רק עצות וכלים.
האם אתה חושב שיש כאן משהו שיכול לסייע לך?
מחכים לשמוע ממך
נתנאל ווייל
חברים מקשיבים
