אני מרגישה בוגרת מהחברות שלי

שלום יקרה!
שמחתי לקרוא את מכתבך. לא בכול יום רואים אנשים שאכפת להם לא רק מעצמם. רואים שהחברה חשובה לך מצד אחד, מצד שני את לא מוכנה לותר על האידיאלים שלך. ואני רוצה להגיד לך שאני בגיל שלך גם הייתי כזאת. גם אני הייתי בוגרת לגילי. אומנם אצלי לא צחקו על האידיאלים שלי, אבל תמיד הרגשתי בוגרת מכולם. ואני אנסה לתת לך ממספר עצות שעזרו לי ויכולות לעזור.
אני מבינה לליבך. הרגשת הבגרות הזאת מרחיקה אותך מחברותייך. זה באמת לא נחמד שצוחקים על דברים שאתה מאמין בהם ושאין לכם שפה משותפת.
לדעתי, מה שחברה שלך אמרה לך הוא דבר נכון.
דעי לך, כול דבר בעיתו ובזמנו! את עוד צעירה ואת צריכה לדעת גם ליהנות (כמובן שעל פי ההלכה..).
לא על הכול את צריכה לחשוב. יש דברים שצריך לזרום איתם בחיים. ברגע שאתה מאמין באמונה שלמה שכול מה שה' עושה זה לטובה יש דברים שאוטומטית מפסיקים להטריד אותך. אני לא אומרת להפוך לאדישים. אני פשוט אומרת שיש דברים שלא צריך לעסוק בהם. מספיק שאנו מאמינים בהם ואנו פועלים לפי אמונתנו.
ואני אומרת לך את זה מניסיון. אני גם אדם שמעוד חושב על כול מה שהוא עושה ושהאידיאלים שלו הולכים לנגד עיניו.
אבל יש גבול! אין בכוונתי שתוותרי על האידיאלים שלך! חס ושלום!!! זה שאת גילית במה את מאמינה כעת זה טוב וחשוב! אני פשוט אומרת שאת צריכה לשים חוצץ בין זה לבין חברותייך.
חוץ מזה, מותר לך גם ליהנות.
מה שגורם לנו להרגיש כך זה העובדה שלעיתים אנו מרגישם שכול העולם מוטל על כתפינו. אך לא כך הדבר! יש לנו תפקיד מאוד גדול ומשמעותי! לא באנו לעולם סתם! אבל כול ההנאות האלה בגיל הזה, החברה וכל מה שדיברת עליהם זה חלק מאוד חשוב מההתפתחות שלנו.
בגיל הזה חשוב שתפתחי את הקשר עם חברותייך, תהני איתם תצחקי תשמחי.
את לא צריכה להסכים עם כול מה שהן עושות! ומה שלא מוצא חן בעינייך אל תעשי! אבל את לא חייבת להגיד להן את זה.
אל תדברי איתם כול הזמן על האידיאלים שלך. תנסי להראות שלהן שאת חלק מהן.
תהיי יותר חברה שלהן ממחנכת שלהן. ברגע שתפתחי את קשריי החברות שלכן תוכלי גם להשפיע.
כול עוד את רחוקה מהן יהיה לך מאוד קשה להעביר להן מסרים חשובים. את קודם כול צריכה לרכוש את ליבם במובן האמיתי של המילה. להיות חברה שלהן. לדבר איתן על דברים שבנות אוהבות לדבר, לעשות איתן דברים שכיף לעשות יחד. להיות חלק מהחברה. זה דבר חשוב וטוב ואת בעצמך תהני ממנו. חבל לי שתגיעי לגיל יותר מבוגר ותגלי שאין לך חברות או ש"בזבזת" את שנות ילדותך במחשבות גדולות. גם אני שהייתי בוגרת והכול, הרשתי לעצמי בהרקדות, בשבתות אולפנא, טיולים וכד' קצת להשתטות. להיות חלק מהחברה, לשיר לרקוד. כמובן שהכול צריך להיעשות בדרך כשרה וצנועה. אך כשאת בחברה רק של בנות אין עם זה בעיה.
אני בטוחה שיש רגעים בהם בא לך להתפרק קצת אך את אומרת לעצמך- לא מה פתאום אני בוגרת.. וחבל. בסופו של דבר זה יתפוצץ.
חשוב שתביני, יש הבדל בין להיות ילדותי לבין להיות בוגר ולהנות. זה ממש חשוב.
אם את לא יודעת איך, הדבר הראשון שאת יכולה לעשות לשם התחלה זה כשאת לבד בבית להדליק את הרדיו או לשים דיסק עם שירים שאת אוהבת ולהתחיל לשיר אותם ולרקוד איתם.. ככה.. בפשטות…
לאט לאט תגרמי לעצמך להנות. גם בהרקדות תהי תמיד בין אלה שמושכים את כולם לרקוד ושרוקדים מכול הלב. זה כ"כ כיף וטוב. תפרגני לעצמך!
לא! אל תוותרי על האידיאלים שלך! את לא צריכה פתאום להפוך לילדותי לגמרי פשוט תתני לעצמך להנות קצת. יש רגעים בהן צריך להגיד לשכל להרפות קצת… לחשוב אפשר אחר כך….
כמובן לא צריך להגזים ולעשות שטויות בלי לשים לב הרי ברור ש"סוף מעשה במחשבת תחילה". הכול צריך להיעשות בגבול הטעם הטוב. והמרחק בין המצב שאת נמצא לגבול הזה הוא קצת רחוק….
אל תהססי….
רבי נחמן מברסלב אומר:
" על ידי ריקודין והמחאת כף נעשה המתקת הדינים"
"……על פי רב אין יכולין לשמח את עצמו כי אם על ידי מילי דשטותא, לעשות עצמו כשוטה כדי לבוא השמחה, שכל החיות בגוף ונפש תלוי בזה. גם למעלה נעשה מזה יחוד גדול על ידי בדיחא דעתיה, דהינו שמחה"

יקירתי, יש לך כוחות עצומים. הבגרות בך היא דבר יפה וחשוב. טוב שאדם ידע לאן הוא רוצה ללכת כשיגדל שתהיה לו מטרה מסוימת לנגד עיניו. אומנם, מטרה זו יכולה להשתנות עם השנים. ותהי בטוחה שאת עוד תשתני כמה וכמה פעמים במהלך גיל ההתבגרות. וזה טוב ויפה. זה חלק מההתפתחות שלנו. אל תזניחי את האידיאלים שלך ואת מה שאת מאמינה. אך השתדלי לא לדבר על זה יותר מדי.. אל תפחידי את חברותייך. לא כולם בנויים לחשוב על נושאים כאלה בגיל הזה…… ולפעמים זה יכול להרחיק אדם מהאמת.
שמרי את דעתך לדיונים משמעותיים, לפעולות. את יכולה לכתוב כול מני דברים שמעניינים אותך בכול מיני נושאים להשתתף בפורומים בנושאים גדולים… אם תתני לחברותיך את ההרגשה שאת חברה שלהם אבל את גם קצת יותר בוגרת ומבינה, הן ירגישו בנוח להתייעץ איתך ולדבר איתך. בגיל הזה יש הרבה שאלות שמטרידות את בני הנוער. לרוב בני נוער מחפשים משהו בגיל שלהם שיבין אותם. מישהו שקרוב לליבם ויבין אותם אך הוא גם יודע ומנוסה קצת יותר. וזו המטרה שלך. מצד אחד להראות להן שיש לך ידע מצד שני להראות להן שאת גם חברה שלהן. אל תשפטי אותם! נסי להבין אותן! זה הגיל…
נסי לתת ביטוי לשני הצדדים. גם לרעיונות שלך ולבגרות שלך וגם לגיל הצעיר בו את נמצאת….
אם את רוצה לדבר על דברים יותר גבוהים, את יכולה לדבר עם המדריכות שלך, אולי עם אנשים יותר גדולים ממך בסניף.
חוץ מזה, אם יש נושאים שמטרידים אותך ואת רוצה לדבר עם מישהו קצת יותר בוגר מחברותייך את מוזמנת לכתוב לנו. אפילו אלי באופן אישי. אני אשמח לדבר איתך בכול נושא שעולה ולברר איתך דברים שמפריעים לך. באמת בשמחה!
זה גם מה שאני עשיתי. עם חברות שלי הייתי חברה שלהם. דברים שלא הסכמתי איתם לא עשיתי. ולרוב לא אמרתי להם את זה. (אלא אם כן זה היה משהו מזיק…את לא חייב תמיד לשתוק, את יכולה לזרוק הערה פה ושם בנושאים הגדולים. אבל בתור דעתך כמו כול אחת שאומרת את דעתה בנושא.) עם חברותייך תהיי חלק מהן. ואת הדברים היותר גדולים תשמרי לאנשים יותר גדולים. אל תשמרי בבטן וגם אל תזניחי. דברי על זה , אבל עם האנשים המתאימים…

אני מאמינה בך ובטוחה שתצליחי! את עוד תגיעי רחוק!
חיזקי ואימצי!

אני רוצה לשמוע האם תשובתי עזרה לך וגם אם לא, תפני אליי שוב, נשב ונברר את הדבר עוד.
אני באמת אשמח לשמוע איך מתקדמים העיניים ולדבר איתך על כול מיני דברים שמפריעים לך! בהצלחה!

יישר כוח גדול!!
רק טוב,
טל.

כתובת המייל שלי לתגובות-
Israel33@zahav.net.il
בבקשה כתבי בכותרת המייל- אישי עבור טל.

[תזכורת]: כתבנו מה שנראה לנו, אבל אין כמו שיחה אישית, דרכה אפשר להבהיר הכל טוב יותר, לשוחח אחד על אחד ולהעלות כל נושא שרוצים, ואפילו ליצור קשר אישי. לכן, אפשר תמיד – בשמחה! לפנות גם לקו הטלפון של חברים מקשיבים, שפתוח בימים ראשון עד חמישי בין השעות 9 ל1 בלילה, והמספר הוא: 026518388. סודיות מובטחת. אנחנו מחכים!