אני מרגישה ממש רע עם עצמי. סתם לחוצה?

שלום חברה יקרה!

נתחיל ביישר כוח גדול על עצם כך שאת שואלת, מתעניינת, חוקרת ותרה אחר האמת,
ומשתדלת לעשות את רצון ה´.
אשרייך!

וכעת בקשר לשאלתך,
כפי שאני מבינה משאלתך, ניהלת שיחה עם בן מסוים, תוך כדי השיחה הגעתם לדבר על עניינים אינטימיים, מבלי להתכוון לכך מראש.
במהלך השיחה, דברתם על כך שאין לכם רגשות אחד לשני-היה לכם חשוב להבהיר
אחד לשני שאין לאף אחד כוונות נסתרות.
ולאחר שהעניין הובהר והרגשתם יותר בנוח, גלשתם לשוחח על ענייני אהבה באופן כללי, אני מניחה שכל אחד הביע את דעתו בנוגע למה זה בעיניו אהבה ואיך יודעים שבאמת אוהבים וכדו´…
אותו בן הרגיש שצורת השיחה שלכם על ענייני אהבה, והדרך בה הדברים הוגדר הופכת את מושג האהבה לזול, ואותה אמירה שלו הובילה את השיחה לדיבור על עניינים אלו במבט יותר עמוק.
לאחר מכן תקפה אותך תחושה פנימית לא טובה, שנובעת ממחשבה שאין זה שייך ורצוי לשוחח על עניינים אלו עם בן.

ראשית, יישר כוח על המודעות העצמית!
למה אני מתכוונת?
עצם היכולת שלך לתאר את התחושה שלך, לתת לה שם ובנוסף, להבין מה המקור שלה ולהצביע על סיבות לכך, מעידות על רמה גבוהה של מודעות עצמית.
בע"ה היכולת הזו תשרת אותך לטובה במהלך החיים.

בתחילת השאלה כתבת: "אני יודעת שמהנושא של השאלה, זה בטח נשמע כאילו זה ממש נוראי, אבל זה לא…"
אני חושבת שהמילה נוראי אינה תואמת את הסיטואציה שאת מתארת, אך אני בהחלט יכולה להבין ולהזדהות עם התחושה הלא טובה שתקפה אותך בעקבות השיחה הזו.
לא חייב לקרות משהו נוראי כמו מגע או דיבור על עניינים לא צנועים באופן רשמי, בכדי שתהיה אווירה לא בריאה, צנועה ונכונה עבור נער ונערה רווקים.
עיסוק בנושא אינטימי כמו אהבה בין בן לבת, בהחלט יוצר אווירה שאינה טובה עבור שניכם. עצם זה ששניכם הרגשתם צורך לפתוח את השיחה בהבהרה הדדית ששניכם אינכם מעוניינים אחד בשני, מעיד על כך ששניכם מודעים להשלכות של שיחה כזו…
התחושה שלך היא נכונה ואמיתית, והיא נובעת מהקול הפנימי שלך שמאותת לך שזה לא טוב עבור נשמתך.
הקשיבי לעצמך, לנשמה שלנו יש כל מיני דרכים לשוחח איתנו, והתחושה הרעה שלוותה אותך היא דרך של הנשמה לסמן לך שאין זה בריא עבורך…
לכן, אני מבינה את תחושתך ואף מסכימה עמה, וחושבת שבהחלט עלייך ללכת בעקבות קולך הפנימי ולהמנע משיחות כאלו בעתיד.

הצורך לברר עניינים שנוגעים לאהבה הוא מובן וטבעי, אל תרגישי רע ואין לך מה להלחץ, עכשיו אנחנו יודעות בוודאות שעדיף שלא לברר עניינים אלו עם בן, כי זה באמת לא טוב עבור שניכם.
העיסוק בנושא זה בגילכם הוא בוער ולגטימי, אך חשוב לדעת עם מי לברר עניינים אלו.
קיימת האפשרות של קריאה בספרים, וקיימת אפשרות נוספת והיא שיחה עם אדם שאת מעריכה ומרגישה בנוח לשוחח איתו על כך (מחנכת, מדריכה נשואה וכדו´…).
בחרי באופציה המתאימה לך.
אך החשוב ביותר, אל תלחצי!
את בסדר גמור!
והתחושות הפנימיות שלך הן נכונות וטובות!

רק טוב בכל אשר תפני!
בכל שאלה נוספת בעניין זה, ובכל עניין אחר את מוזמנת לפנות למייל האישי שלי בשמחה!
מור.
morselaa@walla.com