אני מרגישה ריקנות

שלום לך
את מתארת לי מצב של ריקנות, אינך יודעת מי את ומה התכלית שלך בחיים. קודם כל תדעי, שאינך לבד בשאלה הזאת, רבים שואלים אותה.
כתבת שההרגשה התחילה בתקופה האחרונה, האם את יכולה לחשוב על משהו שקרה שגרם לך להתחיל לחשוב על תפקידך בעולם? אם אכן דבר מסוים גרם לתחושה הזאת, כדי לשבת ולחשוב על המקרה, ולעשות הסקת מסקנות, מה ניתן ללמוד ממנו, ומה במקרה גורם לך להרגשה הזאת. עם המסקנות האלו יהיה לך קל יותר למצוא את הדרך להתקדם ולמצוא משמעות לחייך.
כמובן שההרגשה שאת מתארת יכולה גם לנבוע לא ממקרה מסוים, אלא כחלק מתהליך התבגרות רוחני. כך שההרגשה הזאת היא לא דבר רע, אלא משהו שנועד לעזור לך להתקדם בחיים.
נשארת השאלה מה עושים? אם נסתכל במקורות לגבי תפקידו בעולם ונחפש גם משהו קצר ותמציתי זה "לקדש עולם במלכות שד-י". מובן שבסוגיה הנ"ל בצורה יותר מפורטת אפשר לעסוק הרבה, אולם אני חושבת שלנסות לעשות זאת במכתב יפספס לחלוטין את המטרה. ומכאן לעצה המעשית הראשונה שלי – ללמוד תורה. כאשר אני ממליצה לך להתמקד בעיקר בעיקר בנושאים של תפקיד האדם בעולם, חסידות, ובנושאים של סגולת ישראל ותפקידם בעולם. הלימוד יכול להיות עצמי, בחבורתא או בשיעורים. אם אינך רגילה בלימוד תורה, כדאי להתחיל דווקא בשיעורים. תבררי איפה יש באזורך מדרשה לבנות (או כל מקום אחר שנותן שיעורים לבנות). אם תרצי בכל זאת ללמוד לבד או בחברותא, תוכלי לכתוב לי שוב שנחפש ביחד ספר שיתאים לך. לימוד התורה גם יתן לך בעצמו תוכן לחיים, וגם יכוון אותך לחיים מלאי תוכן ועשיה.
דבר שני שכדאי לעשות זה להתנדב! אינני יודעת בת כמה את ואם את מדריכה או לא אבל עשיה למען הזולת הוא דבר בסיסי ביותר בחיינו. אפשר להדריך, לחנוך ילד, להתנדב בבית אבות, ארגון חסד ועוד. חפשי מקום שגם תרגישי בו את תרומתך ממש מעבר לידיעה שאת עושה דבר חשוב.
דבר שלישי ואחרון – תחביבים. ציור, נגינה, ספורט לסוגיו, מדע וכו´. והכוונה כאן למשהו שהוא יותר יוצר מקריאת ספרים. משהו שצריך להשקיע בו זמן ומאמץ וגם רואים התקדמות והשתפרות בתחום. בין כל התחומים אני בטוחה שתוכלי למצוא משהו שידבר אל ליבך ולעסוק בו. העשייה והיצירה, דבר שאת נהנית להשקיע בו, ייתן לך כיוון בחיים.
אני מקווה שבין כל הדברים שהעלתי כאן תתחברי לפחות לאחד, ושזה יעזור לך. את מוזמנת ליצור איתי קשר שוב (גם בשאלה הזאת וגם בדברים אחרים) במייל:
ada@jct.ac.il
שלך
עדה